פריזמה מציגה רבעון חזק; הרווח גדל ל-17 מיליון שקל
קבוצת פריזמה, מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השני של 2007, ולמחצית הראשונה כולה. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-144 מליון שקל, לעומת 99 מליון שקל ברבעון הראשון של 2007 ו-175 מליון שקל, בשנת 2006 כולה.
ה-EBITDA הסתכמה ב-94 מליון שקלים לששה חודשים; הרווח לפני מס עמד ברבעון השני על 30 מיליון שקל, לעומת 17 מיליון שקל ברבעון הראשון וסה"כ הרווח לפני מס בחציון הסתכם בכ-47 מליון שקל. הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב- 17 מיליון שקל לעומת 9 מליון שקל ברבעון הראשון. סך הרווח הנקי בחציון עמד על 26 מליון שקל.
הכנסות החברה במחצית הסתכמו ב-242.9 מליון שקל, לעומת הכנסות של כ- 175.3 מיליון שקל בכל שנת 2006. ההכנסות לרבעון השני עמדו על 144.3 מיליון שקל, ה-EBITDA של החברה הסתכמה בששת החודשים הראשונים של 2007 בכ- 94.1 מיליון שקל, וברבעון השני בלבד בכ- 61.3 מליון שקלים. זאת, לעומת EBITDA של 39.6 מליון שקל בשנת 2006 כולה. הרווח הנקי של החברה לרבעון השני של 2007 הסכתם בכ- 17.4 מיליון שקל ולששה חודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2007 הסתכם בכ-26 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.6 מליון שקל בשנת 2006.
סך הנכסים המנוהלים נכון ל- 30.06.07 עמד על למעלה מ-50 מיליארד שקל, לעומת 22.5 מיליארד שקל בסוף 2006 .
תחזיות ותגובות החברה
תחזית גידול החברה ל-2007: החברה סיימה את קליטת הנכסים אותם ייעדה לעצמה עם קליטת קופות הגמל של קובץ בחודש אפריל 2007, בהיקף נכסים של של כ- 14.7 מיליארד שקל,זאת לאחר שב-31.01.07 הושלמה רכישת קופות הגמל של בנק לאומי בהיקף נכסים של 13.8 מיליארד שקל. תחזית החברה ל- 2007 כולה שפורסמה בתחילת השנה דיברה על תחזית EBITDA שלמעלה מ- 100 מליון שקל.
דב קוטלר, מנכ"ל פריזמה: "במהלך חודש אפריל סיימנו את קליטת קופות הגמל של קובץ – בנק הפועלים ובכך השלמנו למעשה את שלב א' בתכנית העסקית של פריזמה ועתה אנו עוסקים בהמשך חיזוק התשתיות הארגוניות, עידוד החדשנות והמשך ביסוס פריזמה כבית ההשקעות הגדול והמוביל בישראל."
דב קוטלר, מנכ"ל קבוצת פריזמה הוסיף: "לאחר שנה בה הנחנו תשתיות, בנינו צוות מוביל והתמודדנו עם שינויים מהותיים בתעשייה, אנו עולים בשנת 2007 על מסלול האצה של צמיחה ורווחיות. קוטלר הדגיש כי "יש לנו את הביטחון המלא ביכולת של הצוות המוביל שלנו לנהל את הנכסים בצורה מיטבית לטובת ציבור הלקוחות ולטובת שיפור מתמיד בביצועינו העסקיים".
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
