ירידות השערים האחרונות בבורסות העולם גרמו למדדים המובילים לאבד גובה בשבועות האחרונים. ההשפעה המשמעותית ביותר היא על מניות היתר שירדו בצורה חדה עוד יותר מהמדדים המובילים. ירידות השערים החדות גרמו לירידה בשווים של סקטורים אשר אינם מושפעים במישרין מגל הירידות באופן כזה שיצר הזדמנויות קניה בשוק.

הסקטור שלדעתי מרוחק הכי הרבה מגל הירידות הוא ענף הביומד. מספר רב של חברות ביומד קיימות בשוק: ביוקנסל, ביו ויו, הדסית ביו, ביו לייט, ביוסל, בריינסוויי ביוליין כן פייט ביופרמה ועוד. כל חברה מתמקדת בד"כ בפיתוח מוצר מרכזי שאמור לשנות את חיינו בעתיד ובכך טמון הסיכון בהשקעה בחברת ביומד כיוון שהשקעה בחברה שכזו לטווח ארוך הוא למעשה הימור "הכל או כלום".

כך למעשה קרסה לה חברת פארמוס לאחר כישלון הניסוי בתרופת הדקסנבינול לפני מספר שנים או חברת ביו-לייט שדיווחה על כך שתרופת האוביקיור לטיפול בהשמנת יתר נכשלה. אז נשאלת השאלה כיצד ניתן להרוויח מסקטור מסוכן שכזה מצד אחד ומצד שני להפחית את הסיכון בהשקעה שכזו.

אחת האפשרויות להשקעה לטווח ארוך במקרה שכזה גורסת שפיזור ההשקעה במניות הביומד השונות יכולה להניב רווח בטווח של מספר שנים במידה ואחת החברות תצליח בפיתוח התרופה.

לדוגמא, ברצוננו להשקיע למשל, 80,000 שקל בתחום הביוטכנולוגיה, אזי נחלק את היקף ההשקעה למשל ל- 8 מניות ביומד בצורה שווה (השקעה של 10,000 שקל בכל מניה). את המניות ניתן לבחור על פי בחינה של המוצר שמפתחת כל חברה, איתנותה הפיננסי של כל חברה, הערכות על סיכויי ההצלחה של החברה להצליח על פי ניסויים מקדמיים שכבר עשתה ועוד.

ההצלחה בהשקעה שכזו תבוא במידה ורק אחת מבין שמונה החברות תצליח ותלך "עד הסוף" ותגשים את חלומם של המשקיעים לפתח תרופה ייחודית שתימכר במיליארדים, או שחברת תרופות גדולה תרכוש את החברה. בכל אחד מן המקרים, מחירה של מניית החברה ינסוק אל על בשיעור של אלפי אחוזים. אז, הרווח שינבע מהשקעה באותה החברה עשוי להיות גבוה מ- 70,000 השקלים הנותרים שהושקעו ב- 7 המניות האחרות שלא הצליחו עדיין להגיע למוצר סופי מצליח, ואז ניתן יהיה לצאת מהפוזיציה ברווח (לאחר מכירת 7 המניות בעוד כמה שנים).

לעומת זאת, במידה ואחת החברות נופלת כתוצאה מניסוי כושל (כפי שנפלה ביו-לייט) שנפלה בכ- 50% לאחר כישלון הניסוי לתרופת האוביקיור, הדבר ישפיע רק על אחוז קטן מההשקעה. לדוגמא, אם ביו-לייט הייתה בתיק ההשקעות שלנו טרם נפילתה, הרי שתיק ההשקעות היה מאבד 6% בלבד

(5,000 שקל הפסד מתוך 80,000 שקל השקעה) במקום 50%. באופן זה, הצלחנו להפחית את הסיכון בהשקעה.

בהשקעה שכזאת, חשובה המשמעת העצמית של הסוחר שלא להתפתות למכור מניות שירדו ב- 50%, או לממש מניות שעלו ב- 100% ורצוי ללכת עם ההשקעה עד לרגע שבו אחת החברות תצליח לפתח תרופה למחלה ומנייתה תזנק.

לעומת זאת, למי שחושש קצת יותר ורוצה לפזר את הסיכון שלו עוד יותר, אך בכל זאת מעוניין בהשקעה ארוכת טווח – יכול לקנות תעודת סל של אקסלנס הנקראת קסם ביוטכנולוגיה העוקבת אחר מדד מניות הביוטכנולוגיה. במקרה שכזה, במידה ואכן אחת המניות המרכיביות את המדד היא מניית החלום - "שתעשה את זה", התשואה של התעודה תהיה נמוכה יותר (לעומת ההשקעה ב- 8 מניות בלבד), אולם גם ההפסד במידה ואחת החברות תיפול – יהיה נמוך יותר.

*הטור של תומר זאב קורנפלד מתפרסם מדי יום ה'