מהו "מותג" בעיני הצרכן?
על השאלה מה זה שוקולד, סוכריות, קפה, מסטיקים, וופלים וחטיפים ישיבו הצרכנים בתיאור פיזי של המוצר מלווה בד"כ בהסבר על מאפייני השימוש שלו. ההסבר יהיה פונקציונאלי ותמציתי.
ומהו "מותג" בעיני הצרכנים? "מותג" הוא מוצר עם תג. התג הפרטני מעניק למוצר מאפייני אישיות ייחודיים המצויים בתודעתו של הצרכן. מאפייני אישיות אלו עושים את ההבדל בהתייחסותם של הצרכנים כלפי מותגים. אם תשאלו את הצרכנים מה זה "עלית"? הם ידעו להשיב כי "עלית" הנו מותג חזק, מוכר וידוע. לתיאור הזה יוסיפו התייחסויות רגשיות, ביטויי סיפוק, התפעלות ובדרך כלל יבצעו השוואה בין המותג "עלית" לבין מוצרים בעלי שמות מותג אחרים באותה קטגוריה.
מנקודת מבטם של הצרכנים ההגדרה המוצרית של מוצרים כמו - מכונית, שעון, נעליים, חברת תעופה, עורך דין וכו' היא די פשוטה. אם תבקשו מצרכנים להגדיר עבורכם מותגים כמו "מרצדס", "סווטש", "טבע נאות" או "אל על", התיאור יהיה הרבה יותר מפורט ויכלול גם הערכה והתייחסות רגשית. בדרך כלל הם יבצעו גם השוואה של המותג עם מותגים דומים.
בנייה של מוצר להיתפס כמותג מבודל ובעל תכונות המייחדות אותו משאר המותגים בקטגוריה נעשית באמצעות מגוון רחב של כלים. ראשית - תכונות השימוש של המוצר. תכונות אלו נבנות על בסיס מחקרי צרכנים באשר להעדפותיהם. במוצרי מזון תכונות אלו מתמקדות בטעם, במרקם, המראה החיצוני, במרכיבי הבריאות, כמות קלוריות ועוד. לאחר מכן בונים למוצר אריזה פונקציונאלית וייחודית ככל האפשר מבחינת העיצוב. על מנת לבנות את תפיסת הבידול מעצבים את המוצר ו/או את האריזה באופן מיוחד ובונים לוגו פרטני.
כינוס מותגים
ככל שההתייחסות הרגשית של הצרכן כלפי מותג הנה חיובית וחזקה יותר ביחס למותגים אחרים באותה קטגוריה - יכולה הפירמה לגבות עבורו פרמיית מחיר, הבאה לידי ביטוי בסופו של תהליך ברווחיות העסקית הכוללת של הפירמה. מחיר גבוה משמעותו רווחיות גבוהה. זו הסיבה מדוע הפירמות משקיעות משאבים ומאמצים כל-כך גדולים בבנייה ומיצוב מותגים.
צריך לזכור תמיד כי הנהלה של פירמה רוצה להשיג ולהציג רווחים. הרווחיות העסקית של פירמה הנה פועל יוצא מיכולתה להיתפס כמבודלת ומהיכולת לגבות עבור מותגיה פרמיה גבוהה משל המתחרים.
בשנתיים האחרונות שמענו רבות על תהליכי "כינוס מותגים". תהליך "כינוס" מותגים משמעותו האמיתית הוא צמצום מספר המותגים אשר הפירמה מנהלת. הפעולה העיקרית של הכינוס מתמקדת בנטישת מותג קיים או בניסיון להעביר את כל (או חלק) מהמוצרים שיימכרו תחת שם מותג (קיים) אחר. מהלך כזה אנו צפויים לראות בקרוב בקרב שמות המותג של חלק מתת הרשתות של "הריבוע הכחול".
תהליך הכינוס מתקיים בעיקר בשל חוסר הכדאיות העסקית של הפירמה להמשיך לקיים את המותג. היעדר הכדאיות העסקית הנה פועל יוצא מהיעדר יכולת הפירמה לגבות עבורו את הפרמיה הראויה על מנת להמשיך לבנות, לחזק ולקיים את המותג.
מותג נופל
מה מביא הנהלה של פירמה לנטוש מותג לאחר השקעת משאבים ניכרים ומאמצים שיווקיים כבירים בניסיון לבנותו? זו בדרך כלל תוצאה מצטברת של מספר סיבות. מהלך כזה הוא לרוב תוצאה של שימוש שגוי בכלי המדיניות, מיצוב שגוי במקביל לסדרת מהלכים עדיפים של מתחרים.
על פניו נראה כי את המותג "רמדיה" צריך היה למחוק סמוך להתרחשות האירוע. מותג זה נתפס בתודעתם של צרכנים עם הרבה הקשרים רגשיים שליליים וטומן בחובו הרבה כעס וחרדה. ברור לחלוטין כי אי אפשר לעשות בו שימוש בשוק המזון בכלל ובתחום מוצרי המזון לתינוקות בפרט.
כשמותג "נופל" ההחלטה על נטישתו היא ברורה. אבל מדוע מחליטות הנהלות של פירמות לנטוש ולחסל מותגים קיימים אשר לא נפגעו? מדוע השתלט סמל הבית של "קוטג' תנובה" על כל סדרת הגבינות הרכות שלה? מה הניע את הנהלת "גולף" לנטוש את המותג הוותיק, המוכר והמושקע כל כך - "כיתן"? מה קרה למותגי השוקולד "רוזמרי" ו"טורינו" של עלית? ומה קרה למותג "אסקייפ" של "פלאפון"?
דוגמאות אלו הנן רק חלק מהמהלכים אשר בוצעו בשנים האחרונות ואשר במסגרתם "נעלמו" מהשוק מותגים ותיקים, מוכרים ואפילו כאלו אשר נינתו להם על-ידי הצרכנים הרבה מאד אהדה והעדפה.
ניתן להסביר מהלכים אלו באמצעות תהליך הקרוי "ניהול דינאמי של הערך" (Dynamic Value Management). בפעילות השיווקית אנחנו מרבים לעסוק במושג ה"תועלת". בטעות רבתי נוהגים לומר רוב העוסקים בשיווק כי מחיר נמוך מעניק לצרכן תועלת. הדיון המרכזי במושג התועלת מתקיים סביב ההשוואה אשר הצרכן מבצע, לכאורה, בין "מה הוא קיבל לעומת כמה הוא שילם".
תיאורטית, אם המחיר אשר נדרש עבור המוצר הוא נמוך אזי התועלת אותה אמור הצרכן לראות במוצר בעת רכישתו - היא גבוהה. אחד התחומים המרכזיים בניהול אסטרטגיה שיווקית ומדיניות מחירים כרוכה בניהול והכוונת תפיסת הצרכנים באשר ליחס בין תועלת למחיר.
מנהלים מרבים לעסוק בנושא זה כאשר הם מקיימים דיון באשר למגוון המוצרים המתחרים ביניהם באותה קטגוריה ובניסיון לבנות עבורם מפה תפיסתית לצורך אימוץ אסטרטגיה עסקית ושיווקית. בדרך כלל מתקיים דיון כזה בין מוצרים תחליפיים.
כדי להסביר זאת יש לזכור ולהדגיש כי הצרכנים אינם קונים מוצרים רק כפועל יוצא של מחיר נמוך אשר נקבע למוצר. הם קונים מוצרים לא בשל הערך והתועלת אליה התכוונו מנהלי הפירמות להעניק למוצרים אלא בשל "תפיסת הערך" בעיניהם, כפי שהם תופסים ומפרשים, כל אחד באופן אישי.
"תפיסת הערך" היא למעשה הפער בין "הערך הנתפס של המותג" לבין המחיר, במונחי תועלת, אשר הצרכן נדרש לשלם תמורתו. לכן, בעת בנייתו של מותג לפעילות בקטגוריה כלשהי אין להסתפק בבניית התכונות הפיזיות של המוצר. יש לבצע בדיקה מקיפה ותכנון מפורט באשר לכל שאר המשתנים המחייבים קבלת החלטה ניהולית על מנת להכין מראש את כל תכונות המותג לתרחישים עתידיים.
ובאשר למחיר, מחיר נמוך יכול בהחלט להיות כלי אסטרטגי להשיג מטרות ארוכות טווח (כמו למשל נתח שוק). אולם, פעילות באמצעות מחיר נמוך מחייבת קיומו של הון ומוכנות הבעלים להשקיע את ההון הדרוש על מנת להשיג את אותם יעדים אסטרטגיים. אם ההון אינו בנמצא, או אינו נמצא במידה הראויה - אסור להתחיל מלחמת מחירים שכן הסוף הוא בלתי נמנע - מפגש לא כל כך סימפטי עם כונס נכסים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
