צווי שומה הוטלו על נישום עקב גידול הון בלתי מוסבר
צווי שומה הוטלו על נישום,
עקב גידול הון בלתי מוסבר
מאת: עו"ד אבישי מלכא ועו"ד גלעד מלכא
בפסק דין, בעניין עמ"ה (י-ם) 8058/04, אהרונשטם יואל נ' פקיד שומה ירושלים 1, בית המשפט דן בערעור על צווי שומה, שהוצאו למערער על פי סעיף 152 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], לשנות המס 1999, 2000, 2001. הצווים התבססו על גידול הון בלתי מוסבר בסכום של 1,155,528 ש"ח, וכן עסקו בתשלומי רנטה שלא דווחו כהכנסה.
היות שבסיכומי הערעור, המשיב הודיע, כי הוא מסכים לקבלה חלקית של הערעור ולהקטנת הצווים, שיצאו בכל הנוגע לתשלומי הרנטה, המחלוקת שנותרה עוסקת בטענת גידול ההון הבלתי מוסבר.
לטענת המשיב, המערער רכש מכספו דירה בעבור אמו. טענת המשיב נשענת, בעיקרה, על מכתב של המערער עצמו למחלקת שומת מקרקעין, אשר על פיה רכש עם אישתו את הדירה בעבור אמו, כדי שזו תשמש לה כביטחון כלכלי.
בית המשפט קבע:
אין לקבל את טענת המשיב, אשר על פיה, עקרונית, אין ליתן למערער לחזור מן ההצהרה, שהוא נתן במיסוי מקרקעין. זאת, מן הטעם שטענתו של המערער בעניין מס שבח לא התקבלה. וכך נאמר בהחלטה בפסק הדין, בעניין ו"ע 1038/00, דאלל תמר, אשר בא כוח המשיב הפנה אליה לביסוס טענת ההשתק:
"תנאי בסיסי להחלת ההשתק הוא, שהטענה שנטענה בהליך הראשון נתקבלה."
משלא התקבלה טענת המערער - אפשר שהמערער גם לא עשה אז מאמץ של ממש לקדמה, כי הוא לא האמין בה. אולם, כמו כל הודאה העומדת לרועץ לבעל הדין שמסרה, בבואו לסתור את אמיתות תוכנה, על בעל הדין לטרוח ולשכנע, כי אין להתחשב בה, מאחר שלא הייתה נכונה בעת שניתנה.
אין די בכך, שהמערער ישלול את אמיתותה, או שישכנע, כי לא חלה מניעות על העלאת טענה נוגדת, אלא עליו להוכיח את הטענה המחליפה, ובענייננו - את הטענה אשר על פיה, הכספים היו כספי האם. לצורך זה, על המערער היה להראות את העברות הכספים ממקורותיה של האם, בין בתקופה הרלוונטית ובין לאחר מכן.
המערער הסתפק בהצגת חלק מחשבונות הבנק שלו ושל אמו, שאין בהם כדי ללמד על העברה, אלא על תנועת כספים, בטענו כי חשבונות האם מלמדים על משיכת סכומי כסף. אבל כיצד נדע, כי היו אלה משיכות כספים של המערער דווקא ?
ברם, אי אפשר להרים את נטל הוכחה באמצעות טענות כלליות כאלה, שאף לא התבססו על עדות משכנעת הנתמכת במסמכים.
בפסק הדין, בעניין ע"א 236/83 אריה ליברמן נ' פקיד שומה ת"א4, פ"ד לט(2), עמוד 810, טען המערער, כי לא חלה עליו חובת הראיה, מאחר שלא נמצא פגם בפנקסי החשבונות שלו [להלן - הפנקסים"]. בית המשפט העליון קבע:
"מדובר איפוא בהיתווספות פתאומית להון של המערער, שאין לה זיקה הגיונית לפעולות המתוארות בחשבונות, כאשר ההסבר החלופי היחידי הוא הסיפור על הירושה ודרך הטיפול בה, כפי שתואר בתמצית לעיל.
בנסיבות כאלה אכן רבץ הנטל על המערער, ועליו היה להוכיח כי תוספת ההון אינה תולדה של רווח עסקי, אשר אותו רשאי פקיד השומה להביא בחשבון בשומתו לצורך החיוב במס, אלא היא תוצאה של ירושה או של מתנה או של אירוע כיוצא בזה" (עמוד 812).
ויוטעם, ההלכה היא, שגם טענות על קבלת תמיכות מקרובים, הבאות להסביר גידול הון, יש להוכיח בראיות משכנעות, אף כי מקובל שהורים נותנים כסף לילדיהם. בתי המשפט הטעימו, כי טענות על העברות כספים בין הורים לילדים בהקשר זה הן בעייתיות, וכי להוכחתם יש צורך בראיות אובייקטיביות מהימנות.
בפסק הדין, בעניין ע"מ 1196/03, אלי פלח נ' פקיד שומה תל-אביב, אף ציין בית המשפט, כי כאשר בעל דין טוען לעזרה מקרוביו, מוטל עליו "נטל מוגבר", והפנה לשורת פסקי דין.
בפסיקה נקבע גם, כי אף כאשר על המשיב מוטל נטל ההצדקה (על פי סעיף 155 לפקודה, כאשר הנישום ניהל פנקסים קבילים), הנטל מורם באמצעות עצם הצבעתו על הגידול בהון, ומשעשה כן, נטל השכנוע עובר אל המערער להביא את הסברו [ראו: פסק הדין בעניין עמ"ה 1102/01, צחור דוד נ' פקיד שומה נתניה (מסים)].
בחינת ראיות המערער מעלה, כי המערער העלה הסברים אפשריים לגידול ההון, אבל נמנע מלהוכיחם באמצעות ראיות הולמות.
המערער צירף לתצהירו דפי בנק של אמו, שבהם ניתן לראות תנועה של הוצאת כספים. אולם, כאמור, הוא לא הבהיר כיצד ניתן לדעת, כי מדובר בכספים שהועברו אליו באופן זה, או באופן אחר.
מאחר שגם בערעור, המערער לא פירש תשתית של עובדה, המלמדת על העברות הכספים מאמו, לא יכול להיות ספק, שגם לפני פקיד השומה, המערער לא עשה כן.
מכאן, שאין כל סיבה לקבוע, ששיקול הדעת של המשיב בכל הנוגע למיסוי גידול ההון הופעל שלא כהלכה.
הערעור נדחה.
הכותבים - ממשרד אבישי מלכא ושות', עורכי דין.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.
