ניתוח טכני: דלק קבוצה
כל גל ירידות חריף מעמיד אותנו בדילמה לא פשוטה. הפיתרון הקל והאנושי הוא להיתפס לפאניקה ולהתנהג כאילו השמיים נפלו. למכור בחיפזון את תיק המניות (או שלא) אבל לא לעשות שום דבר מעבר לכך בתואנה שכרגע אי הוודאות גבוהה וממילא צריך לחכות עד שהעניינים ירגעו.
זה טבעי, אנושי והגיוני. אין טענות. אבל מה שהורג את המשקיע ברכות לאורך זמן הם ההיגיון שלו, והעובדה שהוא יצור אנושי לחלוטין. כאשר הינך משקיע בניירות ערך מיותר לחפש היגיון. בטח את ההיגיון הפרטי שלך שכן העיסוק כאן הוא עם היגיון שונה לחלוטין. היגיון של המונים. ולכן, הפעולה הנכונה בעיתות של ירידות היא לנתח את המניה ולבחון האם היא ראויה להיכלל ברשימת המעקב, אולי לקראת גל עליות נוסף.
המגמה הראשית
המגמה הראשית שמייצגת את נקודת המוצא לכל ניתוח היא מגמת עלייה ברורה במניית דלק קבוצה. ראשיתה של מגמה זו ב-2003 במחיר של 214.92 שקלים למניה. לפני ימים מספר הכיעה המניה לשיאה כאשר מחזורי המסחר האמירו אף הם לשיא. במרבית המקרים, מדובר באינדקציה מעניינת ולפיה השיא שנקבע, במחיר של 1,099 שקלים אינו אמור להיות השיא האחרון. בגדול, כאשר המגמה הראשית היא מגמת עלייה ברורה, כל ירידה תהיה בבחינת ירידה לצורך עלייה.
התיקון
אחרי שהגיעה לשיאה יצאה המניה לתיקון טכני. בשלב עלינו לאתר את מהלך העליות שעומד לתיקון. מבט על הגרף יגלה שהמהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל במחיר של 593.38 שקלים למניה ותם במחיר של 1,099 שקלים למניה. חיתוך פשוט של מהלך זה ילמד שיעדי התיקון אמורים להימצא בין 901 – 776 שקלים למניה. נכון לכתיבת שורות אלו דלק קבוצה כבר בתוך היעד.
מעבר לכך קיימת רמת תמיכה טבעית במחיר של 776 שקלים למניה וכתוספת לכך קיים קו המגמה העולה שתומך את נקודות השפל של המגמה שהחלה במחיר של 593 שקלים למניה.
ההנחה היא שגל הירידות הנוכחי לא ישבור כלפי מטה, לפחות בניסיון הראשון את רמת 776 שקלים למניה ולמניה סיכויים טובים להתבסס ולהיעצר סביב הטווחים בהם נקבתי
התאוששות
כדי לאתר סימנים לסיומו של התיקון וחידוש מגמת העלייה יש לשים לב למספר מרכיבים ובראשונה מחזורי המסחר. כל התאוששות וניסיון עליות של המניה חייבים להתבצע תוך גידול ברור ומשמעותי בהיקפי הפעילות. זו הדרך הכמעט יחידה לוודא שהירידות מאחורינו. התאוששות שתלווה במחזורים נמוכים תעיד על חולשה ותעלה את הסבירו ולפיה גל ירידות נוסף עומד בפתח.
סיכום
דלק קבוצה שייכת לסוג המניות שאני אוהב. קלה ופשוטה לניתוח, חד משמעית ומאפשרת ניתוח קר ואוביקטיבי והחשוב מכל, ניתוח פשוט. לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, גל הירידות שתקף את המניה לובש סימנים של תיקון טכני ולא למעלה מכך. עם מעט מעקב נכון וקריאה מדוייקת של המפה, לא מן הנמנע שאשר יהיה לרכב עם גל עליות נוסף אם אכן יצא לדרכו אחד כזה.
הכותב מלמד את תחום הניתוח הטכני במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומשמש כמנהלה המקצועי.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
בנקים רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.
