מה כדאי יותר: לרכוש חברה או את הפעילות שלה?
צדדים לעסקאות רכישה או מיזוג מתחבטים לעיתים קרובות בשאלה, מה תרכוש הרוכשת במסגרת העסקה? האם תרכוש את מניות החברה הנרכשת ובכך ישמר המבנה המשפטי הנפרד של החברה הנרכשת? או שמא, יירכשו הפעילות העסקית והנכסים של החברה הנרכשת, לצורך מיזוגם לתוך החברה הרוכשת? בעניין זה לכ"א מהצדדים לעסקה שיקולים משלו.
שיקולים מנקודת המבט של הרוכשים
רכישת מניות, מהווה רכישת חברה על קירבה וכרעיה וכוללת בחובה סיכון להתחייבויות וחשיפות עתידיות של החברה הנרכשת. סיכונים אלו, שייתכן ולא יהיו ידועים לצדדים בעת חתימת ההסכם, עשויים לכלול תביעות עתידיות, חובות לרשויות המס וכיוצ"ב. לא תמיד ניתן יהיה בעתיד לאכוף התחייבויות מוכרים לשיפוי בגין הוצאות והפסדים שינבעו מחשיפות אלו. לעומת זאת, רכישת הפעילות בלבד, מאפשרת לרוכשים לקבל רק את אותם הנכסים הספציפיים שבהם הם מעוניינים ולפתוח "דף חדש" מבחינה עסקית, ללא חשש מהותי לחשיפה ולסיכון בגין פעילות העבר של חברה שנוהלה על ידי אחרים.
במקרה של רכישת פעילות, עובדי החברה שפעילותה נרכשת יסיימו את העסקתם בחברה, קודם למועד כניסת העסקה לתוקף ויקבלו מהמוכרים את מלוא הזכויות הנובעות מסיום יחסי העבודה. אז תוכל הרוכשת להעסיק אצלה, לפי בחירתה, את אותם העובדים שבהם תהיה חפצה, ובכך למנוע חשיפה כלפי עובדים, בגין תקופת העסקתם הקודמת. זאת, בניגוד לעסקת רכישת מניות, אשר במסגרתה ממשיכים העובדים של החברה הנרכשת לשמור על רצף זכויות ממועד תחילת העסקתם בחברה.
במקרים רבים, עסקת העברת פעילות מצריכה קבלת הסכמות מגורמים נוספים והיתרים מגופים ורשויות, לאור העובדה שמדובר ברוכשת שהינה אישיות משפטית שונה מהחברה המוכרת. בעסקת רכישת מניות, השינוי הינו רק בזהות בעלי המניות, מה שלא בהכרח מצריך תמיד הסכמות של צדדים שלישיים.
מבחינת מיסוי, רכישת פעילות כוללת בד"כ רכישת מוניטין, אשר עלותו ניתנת להפחתה על פני 10 שנים. כמו כן, עלות רכישת הנכסים הכלולים בפעילות, תובא בחשבון לצורך ניכוי פחת שוטף (בנכסים ברי פחת) וכן לצורך חישוב מס רווח הון בעת מכירת בעתיד. לא כך, בעת רכישת מניות, שכן את עלות רכישת המניות לא ניתן ע"פ חוקי המס להפחית, אם כי עלות רכישת המניות תופחת ממס רווח הון בעתיד בעת מכירת המניות.
במקרה של רכישת מניות בחברה בעלת הפסדים עסקיים, ניתן יהיה במקרים מסוימים לקזז את הרווחים שיצמחו לחברה בעתיד כנגד הפסדיה מהעבר, דבר שיכול להוות יתרון לחברה הרוכשת.
שיקולים מנקודת המבט של המוכרים
עסקת מכירת מניות מחייבת את המוכרים - בעלי המניות, במס על רווח ההון הריאלי מהמכירה בשיעור של 25% לחברה וליחיד שהוא "בעל מניות מהותי" (10% ויותר מהשליטה בחברה) או לחילופין, בשיעור מופחת של 20% ליחיד שאינו "בעל מניות מהותי" (פחות מ 10% מהשליטה בחברה). בנוסף, בעסקת מכירת מניות, חישוב המס שיחול בגין המכירה יושפע מעלות רכישת המניות, ומהרווחים הראויים לחלוקה שנצברו בחברה.
לעומת זאת, כאשר נמכרת הפעילות, נטל המיסוי על המוכרים יהיה במקרים רבים כבד יותר. התקבולים שיתקבלו מהרוכשת עקב מכירת הפעילות, ישולמו לחברה המוכרת את הפעילות. כל נכס שנמכר במסגרת מכירת הפעילות יחויב במס הספציפי החל עליו. כך למשל, על המקרקעין שנמכרו יחולו מס שבח ומס מכירה, על הציוד שנמכר יחול מס רווח הון ועל המלאי, מס הכנסה וכן הלאה.
במקרה של מכירת פעילות, העברת כספי התמורה מהחברה לבעלי המניות, במידה והינם יחידים, תחויב במס נוסף בגין הדיבידנד (כיום, 25% אם מדובר בבעל מניות "מהותי" ו-20% אם מדובר בבעל מניות אחר).
הסכם למכירת פעילות מחייב בדרל כלל את פטורי כל העובדים מהחברה המוכרת והשלמת מלוא סכומי הפיצויים והסכומים האחרים המגיעים להם עקב סיום עבודתם בחברה. סכומים אלו ישולמו בד"כ מכיסם של המוכרים. לעומת זאת, עסקה למכירת מניות, אינה מביאה בהכרח לפטורי העובדים וגורמת במקרים רבים להקטנת או דחיית חבות המוכרים בקשר להתחייבויות לעובדים.
מכירת כלל פעילות החברה דורשת בד"כ החלטה של דירקטוריון החברה ואינה דורשת את הסכמת כל בעלי המניות (אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה או בהסכם בעלי המניות). מאידך, מכירת כל מניות החברה דורשת בד"כ הסכמת כל בעלי המניות (או לפחות 80% מהם לאכיפת המכירה על המיעוט) מבחינה זו, קל יותר למכור פעילות.
לסיכום: בעסקאות רכישה או מיזוג עשויים הצדדים לעסקה לעמוד משני צידי המתרס בעת הדיון באשר לאופן ביצוע העסקה. מבחינת המוכרים, שיקול המס עשוי להיות השיקול העיקרי, בהיותם מעוניינים, בראש ובראשונה, למקסם את שיעור התמורה נטו שתיוותר בידם. לעומת זאת, מבחינת הרוכשים, במקרים רבים שיקול המס הינו חשוב, אך לא העיקרי שבשיקולים. מבחינתם, השיקול העיקרי עשוי להיות מניעת חשיפתם להתחייבויות העבר ותביעות עתידיות כנגד החברה.
לפיכך, בהעדר שיקולי מיסוי מיוחדים (כגון: אפשרות לקזז הפסדים), נטיית הלב של הרוכשים תהיה בד"כ לרכוש את הפעילות בלבד ולא את מניות החברה הנמכרת, דבר שיגדיל את נטל המס על המוכרים.
הדרך לגשר בין שני הקטבים במקרים כאלו הינה ע"י התאמת המחיר כך שיגדיל את סכום הנטו שיישאר בידי המוכרים בעסקת מכירת פעילות או לחילופין, ע"י צמצום הסיכונים לרוכשים בעסקת רכישת מניות, ע"י מתן בטחונות מתאימים לשיפוי מצד המוכרים.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.