ניתוח טכני: במעו"ף - תיקון מקובל ולגיטימי

יחד עם הציפיה להמשך מגמת הירידות הרי שלא מדובר עדיין ב"מפולת"
אייל גורביץ |

מאז החל גל הירידות בשוק המניות המקומי, סיקרתי אותו בתכיפות יתר במטרה לנסות ולהעריך האם בסיומו של "שוק השוורים" עסקינן או שמא בתיקון טכני לגיטימי שכמו כל קודמיו, אמור להסתיים ולהישאר בתודעת המשקיעים כאפיזודה חולפת ונשכחת. המסקנה היתה חד משמעית. לא מדובר במפולת, משבר, קריסה קולוסאלית או אף אחד משמות התואר שהוענקו לירידות האחרונות. מדובר בסך הכל בתיקון טכני. והסיבה העיקרית היא שרוב המכריע של המקרים, מגמות עלייה אינן נוטות להסתיים תוך נגיעה בודדת ברמת שיא אלא קודמת לה תקופת הכנה מסויימת.

עם זאת, השוק יעשה את מה שהוא אמור לעשות וכפי שכתבתי בסקירות האחרונות, מירב תשומת הלב אינה כלפי השוק אלא כלפי המשקיע. לא "מה יעשה השוק" אלא "מה תעשה אתה" וכיצד תגיב כלפי ההתרחשויות. הדבר הנכון ביותר לעשות כרגע הוא לבחון את מיקום ההוראות לקטיעת הפסד ולעצירת הרווח ולהמשיך להיצמד לתוכנית המסחר המקורית. לאורך ההיסטוריה למדנו שתגובות רגשיות, לפחות בהשקעות בורסאיות, מעולם לא שירתו שום מטרה נעלה. ורק אם נעלה גרף ונביט כמה ימים מסוג זה או כמה תיקונים כאלה חווינו בארבע השנים האחרונות וכיצד הסתיימו, נוכל לתכנן את התגובה הנכונה.

המגמות הארוכה

את הירידות האחרונות יש לשים בפרופורציות הנכונות. מטבע הדברים, יש לנו נטייה לתת לאירוע האחרון משקל גבוה, על אחת כמה וכמה כאשר הוא דרמטי וחריג באופיו. אלא שגישה זו אינה נכונה וגל ירידות נקודתי אינו עומד שווה ערך וכוחות מול מגמות עלייה ארוכות. לכן, הנקודה החשובה ביותר היא המגמה הראשית. ארוכת הטווח. זו שהחלה בפברואר 2003. המגמה הזו עודנה מגמת עלייה ברורה והיא נתמכת על ידי מחזורי מסחר מתרחבים. די להביט על גרף מדד המעו"ף או על כל גרף אחר של מניה או מדד בארץ או בחו"ל ולהיווכח שכאשר המגמה הראשית היא עלייה, מרבית הסיכויים הם שכל ירידה תתברר כירידה לצורך עלייה. אפשר לראות זאת בנקל על ידי מבט על גרף חודשי או שבועי.

התיקון הטכני

אין כמעט ספק שירידות המחירים הנוכחיות הן בבחינת תיקון טכני. אלא שהנעלם שאותו יש למצוא הוא "איזה מהלך עומד לתיקון". אפשר לעשות זאת על ידי מבט רק על הגרף המקומי ואפשר לעשות זאת על ידי הקבלה להתנהגות המדדים בחו"ל. וכאן ישנם שני תרחישים : הראשון הוא זה שיקבל את המשקל הגבוה. לפי תרחיש זה, גל העליות שעובר כעת תיקון הוא זה שהחל במארס השנה ברמת 939 הנקודות והגיע לשיאו ברמת 1,168 הנקודות. לפיכך, אפשר לצפות שמדד המעו"ף ייסוג לטווחים שבין 1080 – 1025 הנקודות. שם יהיה עלינו לבחון אותו שנית.

התרחיש השני והסימפטי פחות גורס שמהלך העליות שעומד לתיקון הוא זה שהחל ביולי 2006 ברמת 718 הנקודות ותם ברמת 1,168 הנקודות. המשמעות היא שהתיקון יהיה עמוק יותר. תרחיש זה מקבל סבירות נמוכה.

למה לשים לב בימים הקרובים

1. בסקירות האחרונות הצעתי לשים לב לרצועת התמיכה המשתרעת בין 1,078 – 1,105 הנקודות. איזור זה מתאפיין בריכוז גבוה של קונים וסביר להניח, שאם אכן תימשכנה הירידות גם בתקופה הקרובה, יהיה ביכולתה של רמת תמיכה זו לספק לשוק תמיכה משמעותית. כפי שראינו בתקופה האחרונה, נבלם מדד המעו"ף סביב רמה זו וגם השבוע, היא מקבלת משקל משמעותי. שבירתה מטה תהפוך אותה לרמת התנגדות ותדרדר את השוק מדרגה נוספת מטה.

2. יש לשים לב למחזורי המסחר, אם כי הם אינם האינדיקטור החשוב ביותר כעת. התרחבות משמעותית שלהם כלפי מטה, דבר שסביר להניח שיתרחש עקב הירידות הצפויות, תעיד על חולשה ותעלה את הסבירות כי התיקון ימשך על פני זמן. חשוב מכך, יש לשים אליהם לב כאשר מדד המעו"ף ינסה להתאושש. עליות בליווי מחזורים נמוכים יתנו את האות לגל ירידות נוסף העומד בפתח.

סיכום

בשלב הנוכחי לא מדובר במשבר. יש לזכור שמגמות עלייה ארוכות טווח אינן מסתיימות בין לילה, וכדי לסיים מהלך עליות שנמשך ארבע שנים דרושים, בדרך כלל, מספר ניסיונות עלייה כושלים לכיוון רמת השיא האחרונה. כל המשברים שהתרחשו בשנים האחרונות הוכיחו עצמם כהזדמנויות. מי ששמר על קור רוח ובחן את אופי הירידה, עשה תשואה יפה, מי שהגיב מהבטן או ממקום נמוך יותר – אכל קש. כמו תמיד.

לכן, דרך הפעולה הנכונה לתקופה הקרובה היא להמשיך ולבחון את הדברים באופן קר ורציונלי, לבחון מחדש את כדאיות ההחזקה של המניות בתיק, לבחון את מיקום הסטופים ולנסות להימנע מתגובות רגשיות שמובילות ברוב המקרים להפסדים ועוגמת נפש.

מאת: אייל גורביץ'

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.