שוק המטבעות : עצבנות וחולשה בטווח הקצר, בטווח הארוך עליות
שוק הכסף בעולם מאותת על חולשה ועצבנות. הסיבה כרגע היא המשבר בתחום ההלוואות בארה"ב אשר מתפתח למימדים מדאיגים. הדבר מתבטא בירידה חדה ברווחי החברות ופיגור בתשלומים מצד הלווים. המסקנה הנגזרת מהמצב שאנו כנראה לפני תיקון טכני בקרב הצמדים המובילים והמהלך לו היינו עדים בחודשיים האחרונים סביר וקרוב למיצוי. בנקודה זו כדאי להיות מאוד זהירים. רוב הצמדים העיקריים בהם השטרלינג והיורו כבשו את יעדי המחירים אותם הצבנו בתחילת המהלך. הסוחרים אשר מחזיקים במטבעות אלה מרמות נמוכות יותר כדאי וינהגו במשנה זהירות בימים הקרובים, מכוון שאם אכן יגיע תיקון סביר ויהיה חד ביותר ויכול לחסל בימים רווחים של שבועות .לכן, צמצום אחזקות או העלאת הסטופ לוס לנקודה קרובה יחסית לשוק תהיה הצעד החכם ביותר. ביורו סטופ לוס נכון יהיה ברמת ה-1.38 ובשטרלינג ברמת ה-2.0550. בתוך כך, לא ממש מומלץ למכור בשורט את המטבעות הללו מכוון שהמגמה הראשית והמשנית עדין מוגדרות כעליה ולכן עדין אפשר לחטוף "ריקושטים" בכיוון מעלה. העוצמות של העלייה אומנם נחלשות אבל הנחת היסוד הבסיסית בניתוח טכני היא שהמגמה עודנה בתוקף עד לסימנים ברורים לסיומה, ואלה עדין לא קיימים. הצמד המעניין מבחינה טכנית הינו דווקא הדולר – יין ולכן בסדרת הסקירות הקרובות ננהל אחריו מעקב צמוד על מנת לנסות לאתר נקודת מפנה וסיום התיקון לצורך ביצוע עסקה לטווח ארוך. המגמה הראשית המאפיינת את הצמד הינה עלייה, זאת ניתן להסיק מהדינאמיקה של המחירים החל מהשפל המשמעותי ביותר ברמת ה-102 אליו הגיע המטבע בשנת 2005, ומאז טיפס דרכו לצמרת עד השיא האחרון שנקבע ברמת ה-124, מהלך בן 24% . יש לציין שהמגמה הראשית אומנם מוגדרת עליה אך האיכות לא גבוה יחסית לצמדים אחרים כגון היורו והשטרלינג. זאת כמובן בגלל מצב הכלכלה באירופה שחזקה יותר מכלכלת ארה"ב. התוצאה שיותר משקיעים מעדיפים מטבעות אירופים ולכן התחזקותם בעלת עוצמה גבוה יותר. מבחינת המגמה המשנית, זו מוגדרת כירידה והמסקנה שהצמד מצוי בעיצומו של תיקון טכני אלים. על פי תקדימי העבר תיקונים טכניים נוטים להסתיים לאחר חיסול של בין שליש לשני שליש מהמהלך המגמתי הקודם. אם נבחן את גרף המחירים נוכל לראות שהמהלך העומד לתיקון הוא זה שהחל ברמת 115 והסתיים ב-124 -900 פיפס אורכו. חשבון פשוט ונגיע למסקנה נוספת ,יעד המחירים לסוף התיקון נע בין 118.50 ל 119.50. בגלל קרבת הצמד ליעדי מחירים אלה יהיה מעניין לראות כיצד יתנהג והאם אכן תגיע הבלימה המיוחלת. בכל מקרה לא מדובר בטווח זמן של ימים בלבד אלה בשבועות מספר ולכן נדרשת קצת סבלנות לפני שנכניס יד לכיס ונחליט להסתער. לסיכום: התקופה הקרובה תהיה מעניינת ,שוק עצבני ותוסס תמיד מוסיף עניין בשיחות סלון אולם כדאי לנהוג בחוכמה ולא בהכרח להיות צודק. כדאי מאוד לקבע רווחים אם יש, ומי שחושב על פתיחת פוזיציות לטווח ארוך בזמן הקרוב כדאי וימתין קצת עד שהתמונה תתבהר . בינתיים אפשר להשתעשע בעסקאות תוך יומיות (day trading), ולנסות לנפח את החשבון. כשיתחיל המהלך הגדול כדאי לחזור ולרכב שוב על הגל הגדול לבצע פחות כניסות ויציאות מיותרות – כידוע השלם גדול מסה"כ חלקיו ! * הכותב - סלם רובי ,סוחר ומרצה במכללה למסחר-המרכז ללימודי שוק ההון והמט"ח, ראשל"צ.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.