D&B: שוק החתונות בארץ מגלגל כ-2 מיליארד דולר בשנה
הישראלים מעדיפים להתחתן בגני אירועים מאשר באולמות, כך עולה מסקירה שערכה חברת המידע העסקי "דן אנד ברדסטריט" על ענף החתונות וגני האירועים בישראל. מהבדיקה עולה, כי כ-63% מכלל הישראלים התחתנו ב-2006 בגן אירועים ורק 37% העדיפו להתחתן באולם בשנה זו.
שוק החתונות בישראל מגלגל כ-2 מיליארד דולר בשנה. מגמת העדפת גני ארועים על פני אולמות נובעת ממספר גורמים עיקריים. אחד מהם הוא מחסור באתרים מתאימים לאולמות במרכזי הערים, כאשר גני האירועים מחוץ לעיר מהווים תחליף הולם.
אלמנט נוסף הוא תקנות מחמירות בנושאי רעש וזיהום המקשות על הפעלת אולמות במרכזי הערים והופכות את ההפעלה מחוץ לעיר לאטרקטיבית יותר. עם השנים, חקלאים רבים שבעבר הקפידו להתפרנס מחקלאות בלבד ושמרו על אורח חיים כפרי, מחפשים פרנסה נוספת לחקלאות ומקימים גני אירועים בקיבוצים ובמושבים. יחד עם זאת, מינהל מקרקעי ישראל מערים קשיים רבים בכל הנוגע לשינוי יעוד של קרקעות והתוצאה היא שמרבית הגנים פועלים בעיקר על בסיס היתרים זמניים.
מנתוני כלכלני דן אנד ברדסטריט עולה, כי שוק החתונות הישראלי מונה כ-800 עסקים. בשנים האחרונות, עומד ממוצע הזוגות המתחתנים בישראל על כ-40 אלף מתחתנים בשנה. בעוד מרבית הגברים מתחתנים בגילאי 25-29, אצל הנשים החתונה מוקדמת ומרביתן מתחתנות בגילאי 20-24.
זול יותר בחורף
ענף האירועים והחתונות ניחן בעונתיות, ועל כן, במחירי השירותים ניכר שוני מהותי בין חודשי השנה, והפרשי מחירי האירועים והשירותים בין החורף לקיץ נעים בין 6% ל-38% לאורך השנה.
התקופה המבוקשת והיקרה ביותר לקיום חתונות היא במחצית השנייה של חודש יולי ומסתיימת בסוף חודש ספטמבר, בעוד שהתקופה המבוקשת פחות הינה בין אוקטובר למרץ. המגמה נשמרת גם כשבודקים את חתך העלויות רק בימי חמישי לאורך השנה. ניכר כי הפער בין מחירי חתונה ביום חמישי לעומת שאר ימות השבוע במהלך ה"עונה החמה" עומד על כ-25%, בהשוואה לפער בחודשי החורף העומד על כ-6%.
מנתוני ההתפלגות על פי אזורים עולה, כי רוב האולמות וגני האירועים בארץ מרוכזים באזור תל אביב והמרכז (29.1%) ובאיזור חיפה והצפון (26.1%). הסיבה לכך היא שאזורים אלו משלבים בין אוכלוסיה צפופה ורבה יחד עם מעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה, בהשוואה לירושלים והדרום.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
