הוצאות אש"ל לעוסק שמקום מגוריו אינו סמוך לעסקו
הוצאות אש"ל יוכרו במידה והוצאו בעת שהותו, מחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום מגוריו הקבוע ומקום עיסוקו העיקרי.
שאלה: ------- שני שותפים הקימו שותפות חדשה בתחום השיפוצים.
השותפים התאחדו בשותפות האמורה, כדי לקבל עבודה ממשרד הביטחון בשיזפון. העבודה תימשך כשנתיים.
שני השותפים הם תושבי פרדסיה; כלומר: יש מרחק רב מ-100 ק"מ בין מקום מגוריהם לבין מקום עיסוקם. הם שוכרים דירת מגורים באילת בעבור עצמם וכן בעבור שני עובדים המגיעים עמם לשם. מצוין בזה, כי משפחות שני השותפים נשארות בפרדסיה, וכי השותפים עצמם ישהו באילת 5 ימים בשבוע.
1. האם אפשר, בהקשר האמור לעיל, לאשר הוצאות אש"ל על פי התקנות ? 2. כיצד יש לחשב את ההוצאות המוכרות למימון שהיית העובדים ? 3. האם מכיוון שהעבודה הזו היא עבודה מתמשכת, ייתכן שלא יראו בשיזפון מקום עיסוק קבוע ?
תשובה: -------- א תקנה 3(ב) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 [להלן - "התקנות"], אשר דנה בניכוי "הוצאות אש"ל", מתירה ניכוי הוצאות אש"ל - כדלקמן: "יותרו בניכוי הוצאות אש"ל ליחיד, שאינו עוסק חוץ, אם הוצאו בעת שהותו מחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום מגוריו הקבוע ומחוץ לתחום הישוב שבו מצוי מקום עיסוקו העיקרי." לעניין מקום המגורים - מאחר שמשפחות השותפים ועובדיהם גרות מחוץ לתחום היישוב, אשר בו מבוצעת העבודה; ומאחר שמדי סוף שבוע חוזרים השותפים ועובדיהם אל משפחותיהם; ומאחר שחזקה היא, שמקום מגוריו של אדם הוא, בהכרח, בחיק משפחתו - הרי אפשר להסיק מן האמור כאן - כי מקום המגורים של השותפים ושל עובדיהם הוא מרכז הארץ ולא אילת. לעניין מקום העיסוק העיקרי - לפי מהות עיסוקם של השותפים ושל עובדיהם, עולה, כי בעת ביצוע עבודתם אין הם נמצאים מחוץ לתחום היישוב, שבו מצוי מקום העיסוק העיקרי שלהם. כלומר: אין הם עומדים בתנאי של שהות מחוץ למקום העיסוק העיקרי. המסקנה, העולה מהאמור לעיל, היא: על פי התקנה 3 לתקנות, כמובא לעיל - אין היתר לנכות את הוצאות האש"ל האמורות. לעניין זה - ראוי לציין, כי סכומי הוצאות האש"ל על פי תקנה זו לא עודכנו מאז שנת 1985; והסכומים, שאפשר לנכותם אצל מי שעומד בתנאים שבתקנות, הם כדלקמן: ארוחת בוקר - 1.00 ש"ח; ארוחת צוהריים - 3.00 ש"ח; ארוחת ערב - 1.00 ש"ח. ב תקנה 2(2א)(א) לתקנות מתירה ניכוי הוצאות לינה (וארוחת בוקר) בהתאם לאמור להלן: "הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור, ובלבד שהסכום המותר בניכוי אינו עולה על הסכומים הנקובים בפסקה (2)(ב)(1)(ב) כשהוא מחושב בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה, ואולם הוצאות שהוציא נישום ללינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום מגוריו או ממקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום." לפי האמור - הוצאות לינה בתפקיד (עד לתקרה של 170$ ליום לאדם) של השותפים ושל עובדיהם, לרבות הוצאות שכירת הדירה באילת, יותר לנכותן, אם הלינה הייתה במרחק של 100 ק"מ ומעלה ממקום העיסוק הקבוע של השותפים ועובדיהם והכול כפוף לעמידת ההוצאות במגבלות הכלליות לניכוי הוצאות, אשר בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; קרי, המגבלות - כגון אלה: ההוצאות הוצאו בייצור ההכנסה, אין ההוצאות מעורבות, אין ההוצאות עולות על הדרוש, וכו'. מאחר שלפי נתוני השאלה, לינת השותפים ועובדיהם אינה עומדת בתנאי של המרחק המזערי ממקום העיסוק הקבוע - הרי, לכאורה, ההוצאות ללינה האמורה לא יותר לנכותן. כחריג לכלל דלעיל - מאפשרת התקנה ניכוי הוצאות לינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום המגורים או ממקום העיסוק העיקרי, ובלבד שפקיד השומה ישוכנע שהלינה הכרחית לייצור ההכנסה. שכנוע פקיד השומה בהכרחיות הוצאה אינו נדרש בדרך כלל כתנאי להתרת ניכויה. במקרה הנידון כאן - מוטל נטל השכנוע האמור על כתפי השותפים, מאחר שאין הם עומדים בתנאי המרחק המזערי כמוגדר בתקנה. לפיכך, על השותפים לשכנע את פקיד השומה כדלקמן: ● מקום מגוריהם הקבוע של השותפים ועובדיהם הוא במרכז הארץ, בחיק משפחותיהם. ● ככלל, אין לאדם יותר ממקום מגורים אחד. ● אי אפשר לבצע את העבודה ללא לינה בסמוך למקום ביצועה. ● מטרת שכירת הדירה היא לינה לצורך ביצוע העבודה. ● המסקנה המתבקשת היא: הוצאות הלינה הכרחיות לייצור ההכנסה. אם תצלח מלאכת השכנוע של השותפים - יותר הניכוי של הוצאות לשכירת הדירה, כפוף למגבלות שבתקנה.
המידע באדיבות "כל-מס" חברת חשבים ה.פ.ס. בע"מ.
*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, אין המומחים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.