כספי גאידמק ישמשו לרכישת מניות טיב טעם
עמית ברגר, בעל השליטה באנטר הולדינגס , מעוניין לשפר את תדמיתו שנפגעה כתוצאה מפרשיית ביטול עיסקת טיב טעם על-ידי ארקדי גאידמק. לעסקים נודע, כי ברגר מתכוון לפנות בימים הקרובים לדירקטוריון אנטר הולדינגס בבקשה להשתמש בחלק מכספי הפיצוי שיתקבלו מגאידמק לצורך רכישה נוספת של מניות טיב טעם בבורסה.
זאת לאור הירידה החדה במניית הרשת בעקבות התפוצצות העיסקה, אף למחיר הנמוך ממחיר הנפקתה בבורסה. לא ברור עדיין מה יהיה היקף הרכישה של המניות, ואם דירקטוריון החברה יאשר לו בכלל לבצע את הרכישה.
בהתאם להסכם הפשרה החדש שנחתם עם גאידמק, הוא אמור להעביר לנאמנות עד היום בצהריים סכום של 30 מיליון שקל, שיועברו לאנטר הולדינגס. מתוך סכום זה תעביר אנטר 8 מיליון שקל לקובי טרייביטש, השותף של אנטר בשליטה בטיב טעם.
לאחר שגאידמק יעביר את הכסף לנאמנות, צפוי דירקטוריון אנטר הולדינגס להתכנס ולאשר את הסכם ההקצאה של 10% ממניות אנטר הולדינגס לגאידמק, כפי שסוכם עימו בפשרה. ההקצאה לא צריכה לעבור את אישור אסיפת בעלי המניות של אנטר.
ברגר פרסם אתמול בבורסה הבהרות לפרשיית ביטול עיסקת טיב טעם ולסיבות לוויתור של בעלי המניות בטיב טעם על פיצוי בהיקף 20 מיליון דולר שהיה אמור גאידמק להעביר להם במקרה שיבטל את העיסקה. באנטר הולדינגס מציינים כי החברה אכן דרשה מגאידמק לשלם את מלוא סכום הפיצוי, ואף נשקלה הגשת תביעה נגדו,אולם על-פי ייעוץ משפטי שקיבלה החברה, בית-המשפט עשוי היה להידרש לשאלת סבירות גובה הפיצוי, העומד על 20% מהיקף העיסקה, וסביר להניח שהדיון ייארך כמה שנים עד לקבלת פסק-דין סופי.
בנוסף לכך, אנטר הולדינגס חששה מדיון מתמשך שילווה בכיסוי תקשורתי נרחב, ועלול היה, לטענתה, לגרום נזק לחברה שקשה לכמתו, מפני שפעילות טיב טעם מבוססת על מתן שירות ומוצרים לציבור רחב של צרכנים, אשר רגיש מטבעו לפרסומים בתקשורת.
באנטר מסבירים עוד, כי הסכם הפשרה שהושג עם גאידמק הוא סביר. חלקה בפיצוי היה עומד על 10 מיליון דולר, מחצית מסכום הפיצוי המקורי, ולאחר מס מדובר ב-7.5 מיליון דולר. במסגרת הסכם הפשרה החדש יוזרמו לקופת החברה 5.4 מיליון דולר, לאחר העברת 8 מיליון שקל לטרייביטש.
לפי החישוב של אנטר, גאידמק מקבל עבור הסכום 10% ממניות החברה בפרמיה המשקפת תוספת ערך של 3 מיליון דולר לבעלי המניות שלה. עוד על-פי הסכם הפשרה, אם דירקטוריון אנטר הולדינגס לא יאשר את הקצאת המניות לגאידמק, גאידמק ישלם לה ולטרייביטש פיצוי בסך 4 מיליון דולר בלבד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
