דירקטוריות לשעבר ב-TRD: לא עבדנו בחברה כשטעתה
תמר מיכלסון ואביטל יגל, דירקטוריות לשעבר בחברת טי.אר.די , טוענות כי לא כיהנו בחברה בתקופה שבה השקיעה החברה בעסקאות פיננסיות שהניבו הפסד של מיליונים. לדבריהן, הם הצטרפו לחברה רק לאחר ההפסדים ובלי שדווח להם על כך. תגובתם ניתנה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, הדירקטורים ורואה החשבון שלה. הדירקטוריות מבקשות לדחות את התביעה נגדם על הסף או לבטלה כיוון שאין עילה לתביעה נגדן.
חברת טי.אר.די הנסחרת בבורסה, גייסה באפריל 2006 עשרות מיליוני שקלים מהציבור. מייד לאחר ההנפקה הושקעו הכספים בעסקאות פיננסיות שהניבו הפסד של כ-20 מיליון שקל. בבקשה לתביעה הייצוגית נטען, כי החברה הייתה צריכה לדווח לציבור המשקיעים על ההפסדים אך עשתה זאת באיחור רב, ולכן נגרמו לתובע נזקים בגין ירידת ערך אחזקותיו.
הדירקטוריות טוענות, באמצעות עוה"ד אופיר צברי ואסף שילו ממשרד "צברי-יובל", כי לא כיהנו בחברה בעת ההנפקה ובמילא הן לא חתומות על תשקיף ההצעה לציבור. הן גם לא כיהנו בחברה בתקופה שבה הושקעו כספי ההנפקה בעסקאות פיננסיות שגרמו להפסדים, אלא הצטרפו לחברה רק לאחר מכן. לטענתן, נודע להן על הפסדי החברה רק כאשר העניין דווח לציבור ולאחר חקירת הרשות לני"ע.
מדובר בשתי נשים צעירות, שאינן בעלות נכסים, שמצאו את עצמן בתוך מהומה תקשורתית ומשפטית על לא עוול בכפן. הן כיהנו בתפקידיהן זמן קצר והחברה אף לא הספיקה לבטחן בביטוח נושאי משרה כמובטח, ואף אינה מממנת את הגנתן מפני התביעה הייצוגית.
הדירקטוריות טוענות כי התביעה נגדם צריכה להימחק בשל העדר עילת תביעה והעדר יריבות בינן לבין התובע לאור העובדה כי לא כיהנו בתקופה שבה נגרמו לו הפסדים. בנוסף, טוענות הדירקטוריות כי הבקשה מתייחסת בצורה גורפת וכוללנית לכל נושאי המשרה בחברה ואינה כוללת שום פירוט לגבי אחריותן הספציפית בנושא, וזאת בניגוד לדין.
בנוסף, טוענות הדירקטוריות כי התביעה אינה ראויה להיות תביעה ייצוגית והתובע אינו ראוי להיות תובע ייצוגי כיוון שאינו עומד ברף הגבוה של התנאים המוקדמים לאישור בקשה לתביעה ייצוגית.
הדירקטוריות טוענות כי התביעה נעדרת עילה גם בגלל שמועד הפירעון של האג"ח טרם הגיע וכי הפסדו הנטען של התובע נובע מהתנהגותו הפזיזה, שלו עצמו, כאשר בחר למכור באופן מיידי את אגרות החוב של החברה בהן החזיק ולא להמתין לתוצאות הליך משפטי מקביל אשר מתנהל אף הוא בבית המשפט המחוזי בת"א, שאותו הגיש הנאמן לאגרות החוב כנגד החברה ובו מבקש הנאמן מבית המשפט להצהיר כי מחזיקי אגרות החוב זכאים לפירעונן המיידי. לעניין זה אף טוענות הדירקטוריות כי יש לעכב את הליכי התביעה הייצוגית עד להכרעה בהליך שבין הנאמן לאגרות החוב לבין חברה.
לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
צעד מעניין של ידין ענתבי - בנק הפועלים יחלק מניות במתנה ליותר ממיליון לקוחות. מהלכים כאלו דוברו בעבר, אבל אף פעם לא נעשו בארץ. מה יעשו הבנקים האחרים והאם מתישהו נקבל גם מניות שטראוס כשנקנה מילקי?
ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים בצעד שאמור לחבר בין הבנק לבין לקוחותיו - הבנק יחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יוכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.
מצד אחד, זה לא סכום משמעותי, מצד שני, יש כאן מסר גדול. סוג של שיתוף של הבנק עם הלקוחות שלו. לכו תדעו - אולי בשלב הבא יחלקו יותר, אולי יחלקו לפי גודל החשבון? זה פתח לקבלת מניות מגופים שאתם משתמשים בהם. בנקים זה הכי מתבקש - הם שולטים ומכירים את חשבון הבנק שלכם, הם מעבירים לכם מניות ברגע. אבל העניין של לשתף את הלקוחות במניות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונעשו בעבר ניסיונות בעולם, לא ממש מוצלחים, כי התמורה היא לא גדולה וחוץ מגופים פיננסים שיכולים לעשות את מהלך בלי עלויות, גופים מסחריים צריכים להעמיד משאבים גדולים רק כדי לתת לכם מתנה שבסוף היא מאוד צנועה ולגישתם יש להם דרכים אחרות לספק מתנות-בונוסים ללקוחות.
דמיינו שבעתיד שטראוס תעניק לכם מניות שלה על כל רכישה של מעל סכום מסוים - נראה רחוק, והבעיה כאמור שלהבדיל מבנק , שטראוס לא יכולה להעביר לכם בקלות מניות לחשבון, זו פרוצדורה שעולה הרבה - בירור פרטים וכו'. סיכוי קטן שמהלך כזה יתממש, אבל יש בזה גימיק שיווקי וחיבור ללקוח שלא קיים במהלכים אחרים.
המהלך של בנק הפועלים נועד להפוך את הלקוחות לשותפים - "הרעיון נולד מתוך רצון להפוך כמיליון לקוחות שלנו לשותפים ברווחי הבנק, גם אם בשווי סמלי", אומר ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, התוכנית תאפשר גם ללקוחות שטרם התנסו בשוק ההון להיחשף לעולם ההשקעות". הוא צודק. דמיינו שלקוחות שיש להם קרנות נאמנות, יתחילו לעקוב בזכות 2 מניות בחשבון אחרי מניית בנק הפועלים. ענתבי יודע שזה עשוי לגרות אותם למהלכים נוספים בשוק ההון - מהלכים שהבנק מרוויח עליהם עמלות.
- אחרי הדוחות החזקים: הפועלים מגייס אגח קוקו
- הנוסחה של ידין ענתבי: המניה מזנקת ב-5%, הציבור מקבל 0% בעו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתנה הזו היא ערך שיווקי ותדמיתי גדול לבנק. הוא מרוויח בקצב של 6.5-8 מיליארד שקל בשנה ונותן 124 מיליון שקל כמתנה ללקוחות. אם הוא היה נותן לכם ריבית על העו"ש הוא היה עושה באמת צדק גדול עם הלקוחות שלו, רק שזה היה עולה לו מעל 1.5 מיליארד שקל.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
