הזווית של אזולאי: זה זמן ל"שחר" של יום חדש
השוק לא נותן לאפיקים הסולידיים אפילו לא יום אחד של מנוחה ולא בכדי. כל חולשה רגעית, הן באפיקים צמודי השקלים והן בצמודי המדד, מנוצלת מיידית להצטיידות מחודשת בסחורה החמה ביותר בשוק על ידי שחקני השוק. סכומי הכסף האדירים שמצטברים בקופת המדינה מורידים את צורכי הגיוס של הממשלה לסכומים אפסיים ובחודש אפריל הנוכחי למשל, הממשלה מגייסת כ-450 מיליון שקל באיגרת בודדת אחת.
למה המדינה מגייסת עכשיו?
מתחילת השנה הצטברו בקופת המדינה כ 6.5 מיליארד שקל, נתון דומה לשנה שעברה, אך בהבדל מהותי אחד, ביצוע התקציב בשנה שעברה היה כפוף למדיניות 1/12 בשל תקופת הבחירות.
השנה לעומת זאת, התקציב מנוצל במלואו והעודפים הגדולים נוצרים כתוצאה מגידול בתקבולי המס שרשמו עלייה של כ-10% ביחס לתקבולים בשנה שעברה. במידה ויישמר קצב צמיחת התקבולים הזה, קיים סיכוי גבוה ששנת התקציב הנוכחית תסתיים באיזון ואולי אפילו בעודף מסויים. איך שלא נסתכל על זה, אגרות חוב ממשלתיות ימשיכו להיות סחורה במחסור ועוד לא הזכרנו את הפדיון הצפוי של כ-19 מיליארד שקל בחודש יוני.
לתוך הואקום הזה ישעטו ההנפקות הקונצרניות. ניצנים מהגל הזה התחלנו לראות בשבוע האחרון ושיאו יגיע כנראה בחודש מאי. אולם אחד הנושאים שמטרידים את הפעילים בשוק, הוא הנושא של פרמיית הסיכון של ישראל, הנמצאת כעת ברמתה הנמוכה ביותר אי פעם. זה לא שהסתיימו כל הבעיות הכלכליות בישראל, אבל בעולם שבו אין מגבלה על תנועות הון (העולם השטוח, זוכרים?) אפשר להניח שהשווקים נמצאים כמעט תמיד בשיווי משקל ועיוותים נסגרים תוך בתוך זמן קצר. כך, אנו מוצאים שאגרות חוב של מדינות כמו קפריסין וסלובקיה נסחרות בדיסקאונט של 0.4% ו-0.9% בהתאמה לעומת האגרות האמריקניות.
העובדה שהאגרות של המדינות הללו נסחרות בתשואה נמוכה מזו של האיגרת האמריקנית, אינה מעידה כמובן על כך שרמת הסיכון של המדינות האלו נמוכה מרמת הסיכון של ארה"ב. העולם השטוח מדרג את רמת הסיכון של כל מדינה לפי הדירוג שלה ולא לפי רמת העקום שלה. לכן, תיאורטית איגרת של תורכיה יכולה להיסחר בתשואה נמוכה מאיגרת אמריקנית ועדיין להיחשב כבעלת סיכון גבוה יותר. לכן, כל הדיון שמתנהל כיום על פרמיית הסיכון נסוב סביב הנקודה הלא נכונה לטעמנו.
הדיון של פרמיית הסיכון
הדיון של פרמיית הסיכון צריך לעסוק ב"פרמיית הדירוג" ולא ב"פרמיית התשואה". כלומר, פרמיית הסיכון של ישראל קיימת כל עוד ישראל לא מדורגת בדירוג הגבוה - AAA. ההשוואה שעלינו לעשות היא בין התשואות של כל אותן מדינות המדורגות בדירוג זהה לשלנו. על מנת לא לשעמם אתכם עם השוואות לצ'כיה, החלטנו לבצע השוואה למדינות שמדורגות בדירוג אשראי A. למה? מפני שלאחר שהדירוג של ישראל הועלה לפני כמה חודשים מ"יציב" ל"חיובי", סביר להניח שהמהלך הבא יהיה העלאת הדירוג ל-A.
מי שקרא את דבריה של האנליסטית האחראית על דירוג האשראי של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס, לפיהם "גם פצצת אטום בידיה של איראן לא תשנה את הדירוג של ישראל", מבין כי ההנחה של העלאת הדירוג אינה תלושה מהמציאות.
הטבלה שמצורפת למטה מראה את התשואות שבהן נסחרות האיגרות של המדינות שמדורגות ברמה A. מי שמחפש חיזוק נוסף לתפישה, לפיה אג"ח שקליות ארוכות טווח היא התפישה הנכונה - מקבל אותו מהטבלה. זה לא רק המחסור המקומי ההולך וגדל בסחורה ממשלתית, אלא גם תשואות עודפות משמעותית לעומת מדינות דומות.
זו הסיבה שהתשואה על איגרות החוב מסוג "שחר" תמשיך ותרד בהדרגה עד שתתאים את עצמה לתשואה של עמיתותיה לדירוג מהעולם. סביר להניח שביום שבו יועלה הדירוג של ישראל, נמצא שה"שחרים" נסחרים ברמת תשואה הזהה לפחות לרף העליון של האגרות באותה קבוצה.
מאת: עידן אזולאי - בית ההשקעות אפסילון
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
