הדולר ברמת שפל של 6 שנים: הבנקים מעריכים את הכיוון
הדולר נסחר ביום שישי האחרון ברמת שפל של 6 שנים, השיל 0.5% בסיכום שבועי והשלים ירידה של כמעט 20% מרמת השיא שלו מול השקל. סטנלי פישר הוריד את הריבית מרמה של 5.5% לרמה נוכחית של 4% ללא הועיל והדעות חלוקות באשר להמשך ההתערבות המוניטרית כמו גם באשר לכיוון הדולר.
במחלקת המחקר של בנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר צפויה מגמה מעורבת במסחר בשקל מול הדולר. בשבוע שעבר נרשם תיסוף ושער הדולר היציג ירד לרמה של 4.15 שקל, רמתו הנמוכה ביותר מחודש יוני 2001. השקל מקבל תמיכה כבר תקופה ארוכה ממגמת ההיחלשות של הדולר בשוק המט"ח הבינלאומי. כמו כן, השקל נהנה בשבוע שעבר גם מהחלטתו של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, לראשונה מאז החלה ההרחבה המוניטארית, באוקטובר אשתקד. ההערכות הן, כי השקל ימשיך לשמור על חוזקו, בשל תנועות ההון שממשיכות לזרום לישראל, על ידי המשקיעים הזרים. יחד עם זאת נראה, כי בנק ישראל לא מוכן לקבל שער דולר נמוך כל כך, המאיים על אי עמידה ביעד האינפלציה. בטווח הבינוני/ארוך מעריכים בבנק הפועלים כי בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר שער השקל ויפעל למנוע את המשך התחזקותו ע"י הורדת ריבית נוספת במידת הצורך, אם כי נראה שכלי מוניטארי זה קרוב למיצוי. ההערכות הן, כי השקל צפוי להמשיך ולקבל תמיכה מזרם ההשקעות הזרות לישראל, על רקע הציפיות כי כלכלת ישראל תמשיך להפגין ביצועים טובים. בנוסף, הדולר בעולם צפוי להיסחר סביב רמתו הנמוכה הנוכחית ולא צפוי לחץ כלפי מעלה גם של שער הדולר מול השקל. לכן, נראה כי אפשר לומר כי לשקל יש קו התנגדות, שימנע את המשך התחזקותו, אך מנגד, לא צפוי פיחות משמעותי.
במחלקת המחקר של בנק לאומי אומרים היום, כי בטווח הקצר, ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להיסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם. בטווח הבינוני והארוך, הרי שהמשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב וגיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים עלול לתמוך בהיחלשותו של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם כמו גם מול השקל. בישראל, חוסנו היחסי של המשק המקומי, המשך הצמיחה וזרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי גם הוא לתמוך בשקל.
בבנק לאומי ציינו, כי בנק ישראל מסר השבוע כי יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל (יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל בניכוי נכסיו בחו"ל) הסתכמה בסוף דצמבר 2006 בכ-14 מיליארד דולר. יתרה זו נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז ומעולם ומשקפת ירידה של כ-16 מיליארד דולר ביחס לסוף 2005. ירידה זו נבעה מכך שקצב הגידול של נכסי המשק בחו"ל עלה על קצב הגידול בהתחייבויותיו: יתרת הנכסים גדלה כתוצאה מגידול בהשקעות הישירות של ישראל בחו"ל (בעיקר עסקת טבע-אייווקס), מגידול בתיק ני"ע למסחר של המגזר הפרטי הלא בנקאי בחו"ל, מגידול בהפקדות מערכת הבנקאות בחו"ל ומגידול בהפקדות המגזר העסקי בחו"ל (בעיקר העברת התקבולים מעסקת ישקר לפיקדונות בחו"ל).
יתרת ההתחייבויות גדלה כתוצאה מגידול בהשקעות הישירות בישראל (כגון: ההשקעה בחברת ישקר, התממשות גרעין השליטה בבנק דיסקונט וכן השקעות בחברות הי-טק והשקעות בנדל"ן בארץ) ומגידול בתיק ני"ע למסחר (מניות ואג"ח) של תושבי חוץ. יצוין כי החוב החיצוני נטו (החוב החיצוני ברוטו בניכוי נכסי המשק בחו"ל) שהפך לשלילי כבר ב- 2002 המשיך לקטון (הפך ליותר שלילי) גם ב-2006. גידול זה בחוב נטו השלילי מגדילה את עודף תשלומי הריבית נטו למשק ותורמת לשיפור דירוג האשראי של ישראל, מה שמגדיל את אטרקטיביות ההשקעה במשק המקומי ותורם לחיזוקו של השקל.
בהקשר זה נמסר מבנק ישראל, כי בשווקים הפיננסיים הבינ"ל נשמרת הרמה הנמוכה של פרמיית הסיכון של ישראל כפי שזו נמדדת ע"י מרווח ה-CDS ל-5 שנים, העומד על 18 נקודות בסיס, מה שמבסס את כוחו של השקל.
בנוסף מציינים בבנק לאומי, כי בנק ישראל פרסם השבוע כי מאז ביטול אפליית המס הגדילו המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך ובינוני את השקעותיהם בנכסים זרים משיעור של כ-2.6%בסוף 2004 לכ-8.2% בסוף 2006. עם זאת, שיעור השקעה זה בנכסים זרים עדיין נמוך מהשיעורים הנהוגים במדינות דומות, העומדים בממוצע על כ-25%. בלאומי צופים כי בהמשך השנה נהיה עדים להמשך הגידול בשיעור ההשקעות בחו"ל מתוך תיק ההשקעות של המשקיע המקומי, מה שעשוי להחליש את כוחו של השקל.
