האוצר ידרוש ממוסדיים שיתערבו יותר בהחלטות בשוק
הוועדה לבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל בראשות, ד"ר אסף חמדני, הגישה היום דו"ח ביניים להערות הציבור לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי. בוועדה היו חברים נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים, הרשות לניירות ערך ונציגים מהאקדמיה ומהגופים המוסדיים.
המלצות הוועדה מתמקדות בחובת ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות בעלי מניות ומחזיקי אג"ח, התמודדות עם ניגודי עניינים העלולים לפגוע באיכות ההצבעה, עידוד הגופים מוסדיים להיעזר בגורמים מקצועיים לגיבוש המלצות הצבעה, הגברת מעורבותם במינוי דירקטורים, ובייחוד דירקטורים חיצוניים, בחברות ציבוריות, ועידודם למעורבות פעילה בתחומים אחרים של ממשל תאגידי.
הוועדה מונתה על ידי הממונה על שוק ההון בחודש יולי 2006, על מנת לבחון את מעמד הגופים המוסדיים על רקע השינויים שעבר שוק ההון בישראל בשנים האחרונות אשר הגבירו משמעותית את היקף ההשקעה של הגופים המוסדיים, ובייחוד את אלה המהווים השקעה לחיסכון פנסיוני, בחברות ציבוריות בישראל.
הוועדה הוקמה במטרה להציע צעדים לחיזוק מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל, בפרט בכל הקשור לפיקוח על פעילותן של החברות הציבוריות, תוך בחינת המודלים השונים המקובלים בעולם, ותוך בחינת רלוונטיות המגבלות השונות שחלות ביחס להחזקות הגופים המוסדיים בתאגידים השונים, כל זאת כדי להבטיח מיצוי מלא של זכויות ציבור החוסכים.
עיקרי המלצות הוועדה: ממשל תאגיד - ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי תאמץ מדיניות להערכת השקעות בהתאם לאמות מידה של ממשל תאגידי ותפרסם מדיניות זו באופן ציבורי. הגוף המוסדי יחויב בדיווח אודות מדיניות הפיקוח שלו על החברות הציבוריות בהן הוא משקיע. מינוי דירקטורים גופים מוסדיים יחויבו בהצבעה בעד או נגד מועמדות של דירקטור חיצוני לכהונה בחברה ציבורית. מינוי הדירקטור החיצוני יחויב בקבלת אישור של לפחות 50% מבעלי המניות שאינם מקרב בעלי השליטה או מי מטעמם. הוועדה סבורה כי ראוי שאישור המינוי של דח"צ יהיה בהצבעה של בעלי מניות המיעוט בלבד, תוך אימוץ הסדרים משלימים אשר ימנעו שימוש לרעה בכוח זה של המיעוט.
גוף מוסדי יהיה רשאי מכוח אחזקותיו למנות דירקטור בגוף שהוא מחזיק בו מניות. חובת השתתפות באסיפות כלליות. הכללים בעניין חובת ההשתתפות באסיפות כלליות יהיו זהים לכל סוגי הגופים המוסדיים (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח). תקבע רשימת סגורה של החלטות מהותיות שלגביהן יהיה חייב הגוף המוסדי להשתתף ולהצביע בעד או נגד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")