האוצר ידרוש ממוסדיים שיתערבו יותר בהחלטות בשוק
הוועדה לבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל בראשות, ד"ר אסף חמדני, הגישה היום דו"ח ביניים להערות הציבור לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי. בוועדה היו חברים נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים, הרשות לניירות ערך ונציגים מהאקדמיה ומהגופים המוסדיים. המלצות הוועדה מתמקדות בחובת ההשתתפות של הגופים המוסדיים באסיפות בעלי מניות ומחזיקי אג"ח, התמודדות עם ניגודי עניינים העלולים לפגוע באיכות ההצבעה, עידוד הגופים מוסדיים להיעזר בגורמים מקצועיים לגיבוש המלצות הצבעה, הגברת מעורבותם במינוי דירקטורים, ובייחוד דירקטורים חיצוניים, בחברות ציבוריות, ועידודם למעורבות פעילה בתחומים אחרים של ממשל תאגידי. הוועדה מונתה על ידי הממונה על שוק ההון בחודש יולי 2006, על מנת לבחון את מעמד הגופים המוסדיים על רקע השינויים שעבר שוק ההון בישראל בשנים האחרונות אשר הגבירו משמעותית את היקף ההשקעה של הגופים המוסדיים, ובייחוד את אלה המהווים השקעה לחיסכון פנסיוני, בחברות ציבוריות בישראל. הוועדה הוקמה במטרה להציע צעדים לחיזוק מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל, בפרט בכל הקשור לפיקוח על פעילותן של החברות הציבוריות, תוך בחינת המודלים השונים המקובלים בעולם, ותוך בחינת רלוונטיות המגבלות השונות שחלות ביחס להחזקות הגופים המוסדיים בתאגידים השונים, כל זאת כדי להבטיח מיצוי מלא של זכויות ציבור החוסכים. עיקרי המלצות הוועדה: ממשל תאגיד - ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי תאמץ מדיניות להערכת השקעות בהתאם לאמות מידה של ממשל תאגידי ותפרסם מדיניות זו באופן ציבורי. הגוף המוסדי יחויב בדיווח אודות מדיניות הפיקוח שלו על החברות הציבוריות בהן הוא משקיע. מינוי דירקטורים גופים מוסדיים יחויבו בהצבעה בעד או נגד מועמדות של דירקטור חיצוני לכהונה בחברה ציבורית. מינוי הדירקטור החיצוני יחויב בקבלת אישור של לפחות 50% מבעלי המניות שאינם מקרב בעלי השליטה או מי מטעמם. הוועדה סבורה כי ראוי שאישור המינוי של דח"צ יהיה בהצבעה של בעלי מניות המיעוט בלבד, תוך אימוץ הסדרים משלימים אשר ימנעו שימוש לרעה בכוח זה של המיעוט. גוף מוסדי יהיה רשאי מכוח אחזקותיו למנות דירקטור בגוף שהוא מחזיק בו מניות. חובת השתתפות באסיפות כלליות. הכללים בעניין חובת ההשתתפות באסיפות כלליות יהיו זהים לכל סוגי הגופים המוסדיים (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח). תקבע רשימת סגורה של החלטות מהותיות שלגביהן יהיה חייב הגוף המוסדי להשתתף ולהצביע בעד או נגד. בהחלטות מסוימות שבהן לפי חוק החברות נדרש רוב מיוחד, הוועדה סבורה כי יש להעלות את שיעור הרוב המיוחד הנדרש, משיעור של שליש מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה לשיעור של 50%. התמודדות עם ניגודי עניינים. גוף מוסדי יידרש לדווח באופן תקופתי לציבור מהי מדיניות ההצבעה שלו בסוגיות שונות ובמיוחד בנושאים בהם קיים חשש לניגודי עניינים. אופן ההצבעה לגבי תאגיד שהוא צד קשור לגוף המוסדי, ייקבע על ידי הנציגים החיצוניים בוועדת ההשקעות. ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי תוסמך לקבוע סוגי הצעות החלטה לגביהן יתקשר הגוף המוסדי עם גוף מקצועי לצורך גיבוש המלצות הצבעה. הגוף המוסדי המתקשר עם גורם מקצועי יהיה רשאי שלא לדווח אודות מדיניות ההצבעה שלו אלא להפנות למדיניות ההצבעה של הגורם המקצועי האמור.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
