תמונת מצב של הנשים העולות בישראל: האבטלה גואה
לרגל שבוע האישה הבינלאומי פתח המשרד לקליטת העלייה "קו פתוח" לשילוב נשים עולות בתעסוקה. במסגרת זו מפרסם המשרד בשיתוף שירות התעסוקה נתוני תעסוקה באשר לעולות החדשות. מן הנתונים עולה, כי עולות יוצאות חבר העמים מצליחות למצוא עבודה ב-22 אחוזים יותר מאשר עולות מאתיופיה. ממחקר שנערך ע"י מכון ברוקדייל עבור משרד הקליטה בנושא דפוסי השתלבות בתעסוקה של עולים חדשים עולה כי 66.4% מהנשים העולות משולבות בשוק התעסוקה בארץ ו-10.2% מובטלות. מתוך המועסקות, 70.1% הן עולות מברה"מ לשעבר, 48.1% הן יוצאות אתיופיה ו-59% ממדינות דוברות אנגלית. בישראל של שנת 2006 חיות 409,831 עולות בגילאי העבודה (60-18) שעלו משנת 1989. מתוכן 58,831 ממשפחות של הורה יחיד, 104,964 רווקות, 206,306 נשואות, 69,934 גרושות או אלמנות. רוב הנשים העולות הן יוצאות חבר העמים לשעבר - 322,627 אלף, 20,826 יוצאות אתיופיה ו-66,378 עלו ממדינות אחרות. מנתוני שירות התעסוקה מפברואר 2007 עולה, כי 13,686 עולות חדשות (עד 10 שנים בארץ) הן דורשות עבודה והן מהוות 6.5% מכלל דורשי העבודה בישראל. יותר ממחצית העולות דורשות העבודה הן בעלות השכלה תיכונית מלאה (5,515) או בעלות השכלה אקדמאית (3,040). לעומת זאת מספר העולות החדשות בעלות השכלה יסודית חלקית או חסרות השכלה הוא 2443. שיעור דורשות העבודה בקרב העולות עולה ככל שגילן מבוגר יותר. ישנן 4,730 עולות דורשות עבודה בטווח הגילאים, 55-64 , 3,539 בטווח הגילאים 45-54 ו 2,333 בגילאי 35-44 .בטווח הגילאים 25-34 מספר דורשות העבודה עומד על 2,161 וישנן 917 דורשות עבודה, עולות חדשות בגילאים 18-24. אסתר דומיניסיני , מנכ"ל שירות התעסוקה הדגישה, כי הנתונים מצביעים על כך שיש לרכז את מירב המאמצים במציאת פתרונות תעסוקה לעולות מעל גיל 40. "בכל העולם מוכר הקושי בתעסוקת מבוגרים.. נשים שעלו ארצה בגיל מבוגר יותר מגיעות פעמים רבות עם השכלה וניסיון , אולם מתקשות למצוא עבודה בשל הדימוי שיש למעסיקים על עובדים מבוגרים. הדימוי אינו מוצדק ויש צורך לשכנע את המעסיקים כי הנשים הללו שגילן מבוגר ועלו ארצה יותר יכולות לתרום רבות במקום העבודה ולהועיל ל. על פי רוב מדובר בנשים מוכשרות, מנוסות, יציבות ואמינות אשר נכונות להשקיע ממרצן במקום העבודה". מהמחקר שערך מכון ברוקדייל עולה בעיקר שנשים עולות מאופיינות באחוז גבוה של עובדות במשרה חלקית, לא תמיד מרצונן, ולכן מושקעים משאבים רבים להרחבת היקף התעסוקה שלהן. המשרד לקליטת העלייה פתח "קו פתוח" לנשים עולות בנושאי תעסוקה, הכשרה, עסקים, מחקר ופיתוח. מומחים בתחום התעסוקה, היזמות העסקית והמו"פ מעניקים לנשים ייעוץ והכוונה תעסוקתית ועסקית על-מנת לסייע להן למצוא תעסוקה ההולמת את ניסיונן, כישוריהן והשכלתן. המומחים ענו על שאלות בשש שפות: עברית, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית ואמהרית. אנשי המשרד שמחו על ההיענות הרבה של העולות מאתיופיה. כרבע (25%) מהמתקשרות לחפש עבודה היו ממוצא אתיופי, האחוז הגבוה ביותר אחרי העולות מברה"מ לשעבר שעמד על 59%. כ-7% מקרב העולות שהתקשרו הן דוברות ספרדית והשאר (9%) דוברות שאר השפות- צרפתית, אנגלית, עברית, פרסית והונגרית. הפילוח הגיאוגרפי של דורשות העבודה מראה כי 50% מהעולות מחפשות העבודה הן מאזור המרכז, 25% מהצפון, 13% מירושלים וסביבתה ו- 12% מערי הדרום. מחפשות העבודה זכו למגוון סוגי סיוע כדי לשלבן בשוק העבודה, כמו קורסי הכשרה מקצועית בסקטור הציבורי והפרטי, השתלמויות בעברית תעסוקתית, לימודי מחשב ואנגלית, השתלבות בעבודה בחברות המובילות במשק ומקומות עבודה פנויים שהוצעו להן על-ידי חברות כוח אדם כמו מנפאאור ותגבור. משרד הקליטה מתחייב ללוות באופן אישי את העולות עד לקליטה מוצלחת בתעסוקה. שירות "הקו הפתוח" ניתן לעולות במסגרת תוכניות המשרד לשנת 2007 להגדלת הסיוע בתחום התעסוקה ולהרחבת הזכאויות לעולים. מנכ"ל המשרד, ארז חלפון הסביר כי הנשים העולות מהוות גורם מרכזי בתהליך קליטת המשפחות העולות בארץ, הן במישור החברתי והן במישור התעסוקתי, ולכן ישנה חשיבות רבה לתת בידן את כל הכלים לקידום תעסוקתי. לדברי חלפון, "משרד הקליטה שם את נושא התעסוקה בראש סדר העדיפויות לשנת 2007 ומפנה תקציבים גדולים יותר מבעבר לצורך מציאת תעסוקה לעולים".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
