איך בונים תדמית לעיר?

עיר היא מוצר לכל דבר עם קהלי מטרה שונים וחשוב לבנות אסטרטגיה תדמיתית המחברת בין מגוון קהלי המטרה לערכים החיוביים השונים שלה. הנוסחא היא להתייחס למוניטין של עיר כפי שמתייחסים לתוכנית עסקית
יעל לוטן |

עיר היא גוף לכל דבר אשר חייב אסטרטגיה כדי להמשיך לשרוד הן בקרב הציבור הישיר שלו והן בקרב מובילי הדעה אשר משפיעים לעיתים על עתידה. יתר על כן, עיר היא מוצר לכל דבר, יש לה קהלי מטרה שונים החל ממקבלי החלטות בממשל, דרך תושבי העיר, מדיה, וגופים עסקיים בהתאם למטרות של העיר.

בבואנו לבנות אסטרטגיה לעיר, חשוב להתמקד בכל אחד מקהלי המטרה ולבנות לו תכנית ספציפית המותאמת לו. מטרת האסטרטגיה התדמיתית היא לחבר בין מספר גורמים (קהלי מטרה) ולגרום להם להכיר בערכם של הדברים החיוביים אשר נעשים בעיר. בכל עיר ישנם פרויקטים מסוגים שונים ובתחומים שונים אשר חשוב להבליט ולהביא לידיעת הציבור.

אז איך עושים זאת בערים?

1. חשיפת הפרויקטים החיוביים אשר יוזמת העיר. בערים הגדולות ישנם מיזמים מיוחדים וחשובים אשר נוצרים במסגרות שונות כמו חינוך, תרבות, אחריות חברתית ועוד. לכן, הכרחי ביותר להביא פרויקטים אלו הן לידיעת תושבי העיר והן לידיעת הציבור הרחב על מנת לגרום לאלו אשר שוקלים מעבר או השקעה בעיר מסוימת לדעת על העשייה החיובית המתבצעת בה.

2. מיצוב עיר כמובילת דעה בנושא מסוים. אימוץ תחום מסוים והתמקדות בו כפרויקט דגל לעיר יכול לשמש המון חומר תדמיתי אשר ימצב את העיר ברמה טובה ואיכותית. חיבור לנושא ספציפי והתמקדות בפרויקטים הנוגעים לנושא מבדלים עיר אחת מהשנייה וכאן בא לידי ביטוי הבידול המתבקש כדי לבלוט באופן חיובי, לדוגמא: אקולוגיה ואיכות סביבה.

3.הדגשת הפיתוח הסביבתי אשר מתבצע בעיר - חשוב ביותר לראש עיר להבליט פרויקטים אשר מתבצעים בזמן כהונתו, זאת על מנת לקשר את שמו לקידום ולהתפתחות החיובית בעיר דבר אשר יועיל מאוד בזמן הבחירות כאשר יגיעו.

4. יצירת תחושת גאווה ופיתוח זהות עירונית לאומית - כולנו אוהבים להיות מחוברים וקשורים לעשייה חיובית, לקידום ולהתפתחות. ידוע שכיום לגור בעיר מסוימת מהווה סימן כלשהוא, לדוגמא: תל אביב מסמלת דינאמיות ורוח צעירה, הרצליה - איכות חיים ועוד.

5. שינוי סטיגמה - בדיוק כמו לעסק או לאדם לפעמים נוצרת סטיגמה גם לעיר ולפעמים מדובר בסטיגמה שלילית. על-ידי בנייה מחדש של מסרים והוצאת נתונים אשר יפריכו את הסטיגמה וידיעות חיוביות באופן שוטף לציבור ניתן לאט ובטוח לשקם את שם העיר וליצור לה מוניטין חיובי.

6. בניית תדמית יציבה וחיובית בקרב קהלי המטרה - לכל מוצר קהלי מטרה משלו וגם לעיר. החשיבות בפילוח קהלי המטרה נועדה כדי להעביר לכל קהל ספציפי את המסרים הנכונים עבורו, וכך להשיג את המטרה: העברת מסר מסוים לציבור מסוים, לדוגמא: לציבור אנשי עסקים אשר רוצים לעודד אותם לבוא ולהשקיע בעיר, יש להוציא מסרים אשר יספרו על אופציות אטרקטיביות עבורם.

7. הבלטת יתרונם וחשיבותם של האגפים השונים - מערכת החינוך , התרבות, הספורט, איכות הסביבה, הרווחה וכו' כולם פועלים באופן מיוחד לקידום התחום אליו הם שייכים וחשוב מאוד להבליט עשייה זו על מנת לשדר תמיד צמיחה ושגשוג בכל אגף.

8. בניית מערך שיווקי לאירוע מסוים - המטרה בהתייחסות לאירוע אחד בתקופה כייחודי היא ברמת בניית הציפייה עבורו. הכנות ויצירת הרבה "רעש" סביב אירוע מסוים יוצרים את הציפייה, הן מצד הציבור והן מצד המדיה אשר הכרחי ליידע ולהזמין אליו על מנת להשיג חשיפה מקסימלית, לדוגמא: פסטיבל אישה בחולון, פסטיבל תיאטרוני רחוב בבת ים ועוד. האירועים הללו הם כלי למיצוב תדמיתי של העיר.

לסיכום, ראש עיר אשר רוצה להמשיך בכהונתו גם בקדנציה הבאה חייב להשכיל להבין את חשיבותם של יחסי ציבור הן עבורו והן עבור התושבים. רוב ראשי הערים עושים פרויקטים גדולים וחשובים אבל לא כולם טורחים להוציא החוצה, ולכן לא זוכים להכרה המתבקשת עבור פועלם.

הנוסחא היא להתייחס למוניטין של עיר כפי שמתייחסים לתוכנית עסקית, ולבנות את המוניטין מתוך חשיבה אסטרטגית אשר מובילה להשגת יעדים אשר הוגדרו מראש. העסקת דובר פנימי היא הכרחית אך חשוב ביותר להפקיד את האסטרטגיה התדמיתית בידי חברת יחסי ציבור מקצועית אשר תביא נקודת מבט חדשה, רעננה וקריאייטיבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.