איך בונים תדמית לעיר?
עיר היא גוף לכל דבר אשר חייב אסטרטגיה כדי להמשיך לשרוד הן בקרב הציבור הישיר שלו והן בקרב מובילי הדעה אשר משפיעים לעיתים על עתידה. יתר על כן, עיר היא מוצר לכל דבר, יש לה קהלי מטרה שונים החל ממקבלי החלטות בממשל, דרך תושבי העיר, מדיה, וגופים עסקיים בהתאם למטרות של העיר.
בבואנו לבנות אסטרטגיה לעיר, חשוב להתמקד בכל אחד מקהלי המטרה ולבנות לו תכנית ספציפית המותאמת לו. מטרת האסטרטגיה התדמיתית היא לחבר בין מספר גורמים (קהלי מטרה) ולגרום להם להכיר בערכם של הדברים החיוביים אשר נעשים בעיר. בכל עיר ישנם פרויקטים מסוגים שונים ובתחומים שונים אשר חשוב להבליט ולהביא לידיעת הציבור.
אז איך עושים זאת בערים?
1. חשיפת הפרויקטים החיוביים אשר יוזמת העיר. בערים הגדולות ישנם מיזמים מיוחדים וחשובים אשר נוצרים במסגרות שונות כמו חינוך, תרבות, אחריות חברתית ועוד. לכן, הכרחי ביותר להביא פרויקטים אלו הן לידיעת תושבי העיר והן לידיעת הציבור הרחב על מנת לגרום לאלו אשר שוקלים מעבר או השקעה בעיר מסוימת לדעת על העשייה החיובית המתבצעת בה.
2. מיצוב עיר כמובילת דעה בנושא מסוים. אימוץ תחום מסוים והתמקדות בו כפרויקט דגל לעיר יכול לשמש המון חומר תדמיתי אשר ימצב את העיר ברמה טובה ואיכותית. חיבור לנושא ספציפי והתמקדות בפרויקטים הנוגעים לנושא מבדלים עיר אחת מהשנייה וכאן בא לידי ביטוי הבידול המתבקש כדי לבלוט באופן חיובי, לדוגמא: אקולוגיה ואיכות סביבה.
3.הדגשת הפיתוח הסביבתי אשר מתבצע בעיר - חשוב ביותר לראש עיר להבליט פרויקטים אשר מתבצעים בזמן כהונתו, זאת על מנת לקשר את שמו לקידום ולהתפתחות החיובית בעיר דבר אשר יועיל מאוד בזמן הבחירות כאשר יגיעו.
4. יצירת תחושת גאווה ופיתוח זהות עירונית לאומית - כולנו אוהבים להיות מחוברים וקשורים לעשייה חיובית, לקידום ולהתפתחות. ידוע שכיום לגור בעיר מסוימת מהווה סימן כלשהוא, לדוגמא: תל אביב מסמלת דינאמיות ורוח צעירה, הרצליה - איכות חיים ועוד.
5. שינוי סטיגמה - בדיוק כמו לעסק או לאדם לפעמים נוצרת סטיגמה גם לעיר ולפעמים מדובר בסטיגמה שלילית. על-ידי בנייה מחדש של מסרים והוצאת נתונים אשר יפריכו את הסטיגמה וידיעות חיוביות באופן שוטף לציבור ניתן לאט ובטוח לשקם את שם העיר וליצור לה מוניטין חיובי.
6. בניית תדמית יציבה וחיובית בקרב קהלי המטרה - לכל מוצר קהלי מטרה משלו וגם לעיר. החשיבות בפילוח קהלי המטרה נועדה כדי להעביר לכל קהל ספציפי את המסרים הנכונים עבורו, וכך להשיג את המטרה: העברת מסר מסוים לציבור מסוים, לדוגמא: לציבור אנשי עסקים אשר רוצים לעודד אותם לבוא ולהשקיע בעיר, יש להוציא מסרים אשר יספרו על אופציות אטרקטיביות עבורם.
7. הבלטת יתרונם וחשיבותם של האגפים השונים - מערכת החינוך , התרבות, הספורט, איכות הסביבה, הרווחה וכו' כולם פועלים באופן מיוחד לקידום התחום אליו הם שייכים וחשוב מאוד להבליט עשייה זו על מנת לשדר תמיד צמיחה ושגשוג בכל אגף.
8. בניית מערך שיווקי לאירוע מסוים - המטרה בהתייחסות לאירוע אחד בתקופה כייחודי היא ברמת בניית הציפייה עבורו. הכנות ויצירת הרבה "רעש" סביב אירוע מסוים יוצרים את הציפייה, הן מצד הציבור והן מצד המדיה אשר הכרחי ליידע ולהזמין אליו על מנת להשיג חשיפה מקסימלית, לדוגמא: פסטיבל אישה בחולון, פסטיבל תיאטרוני רחוב בבת ים ועוד. האירועים הללו הם כלי למיצוב תדמיתי של העיר.
לסיכום, ראש עיר אשר רוצה להמשיך בכהונתו גם בקדנציה הבאה חייב להשכיל להבין את חשיבותם של יחסי ציבור הן עבורו והן עבור התושבים. רוב ראשי הערים עושים פרויקטים גדולים וחשובים אבל לא כולם טורחים להוציא החוצה, ולכן לא זוכים להכרה המתבקשת עבור פועלם.
הנוסחא היא להתייחס למוניטין של עיר כפי שמתייחסים לתוכנית עסקית, ולבנות את המוניטין מתוך חשיבה אסטרטגית אשר מובילה להשגת יעדים אשר הוגדרו מראש. העסקת דובר פנימי היא הכרחית אך חשוב ביותר להפקיד את האסטרטגיה התדמיתית בידי חברת יחסי ציבור מקצועית אשר תביא נקודת מבט חדשה, רעננה וקריאייטיבית.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
