היין ממשיך להתחזק ונסחר ברמות שיא של 3 חודשים

הדולר פותח את שבוע המסחר במגמה מעורבת כנגד העיקריים, זאת כאשר את מירב תשומת הלב מושך היין היפני עם התחזקות משמעותית בעולם על רקע קריסת המניות בשווקים האסיאתים.

כעת נסחר השטר הירוק סביב הרמות של 1.3160 אל מול האירו, סביב הרמות של 115.65 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9295 אל מול הסטרלינג.

ביפן, מתחזק היין לרמות שיא של שלושה חודשים אל מול האירו והדולר. החשש הגובר של משקיעים רבים מירידות נוספות בשוק המניות האסיאתי מביא לגל מימושים נוסף ובכך מגדיל את הביקוש למטבע היפני. להערכתם של אנליסטים וטריידרים יפנים היין צועד לקראת שיאים חדשים בשבועות הקרובים.

בבריטניה, עם פתיחת המסחר, נחלש הסטרלינג ונסחר קרוב לרמות שפל של שלושה חודשים אל מול הדולר. המטבע המלוכני מאבד מכוחו על רקע צפיות השווקים כי החלטת הבנק המרכזי BOE ביום חמישי הקרוב תהיה להותיר את השער ללא שינוי ברמה של 5.25% .

היום אנו צפויים למסחר ער ותנודתי מאוד, כאשר הנתונים שימשכו את מירב תשומת הלב הם סקר הייצור והשירותים PMI בשעה 9:00 (GMT) בגוש האירו ובאנגליה, המספרים מעידים כי הסקרים עשויים להביא להיחלשות נוספת של הסטרלינג והאירו אל מול הדולר. בארה"ב יתפרסם היום סקר ISM ללא ייצור בשעה 15:00 (GMT).

דולר/שקל: את השבוע החולף סגר השקל בהיחלשות נוספת אל מול הדולר, יחד עם זאת השווקים עדיין מתוחים ומחפשים כיוון ברור של הזוג דולר/שקל. אתמול פורסם ע"י הבנק המרכזי כי רזרבות המט"ח שברשותו גדלו ב-2.347 מיליארד דולר והגיעו ל-30.781 מיליארד דולר, נתון זה עשוי לחזק את השקל אך הבנק המרכזי מיהר להודיע כי הגידול ברזרבות הינו זמני בלבד. הערכות האנליסטים הן כי הדולר ימשיך את התחזקותו אל מול השקל אך בנוגע לעוצמת המגמה הדיעות חלוקות. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.2150 אל מול הדולר.

זהב: מחיר המתכת הזהובה יורד לשפל של חודש וחצי, זאת על רקע מסחר תנודתי ברצועת מחירים יומית רחבה מאוד של 30$ . "להערכתי הזהב נסחר ברמות נמוכות מדי, כבר ניתן להבחין בקניות של ספקולנטים המאמינים כי הזהב בתחתית וניתן לנצל זאת לרווחים קלים", מוסר דוויד מור, אסטרטג סחורות בכיר בבנק אוסטרלי שבסידני. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 641.00 דולר לאונקיה .

נפט: מחיר הנפט פותח את השבוע עם ירידות קלות על רקע מימושי רווחים. כניסתו של גל מימושים החל עקב ירידות בשוק המניות בארה"ב, ירידות אלה מביאות את המשקיעים לחשוש מהאטה כלכלית שתקטין את הביקושים לנפט. מבחינה טכנית ניתן היה להבחין כי מחיר הנפט נתקל בהתנגדות והחל לרדת לכיוון רמה של 60.00 דולר, הצפי הוא כי טווח המחירים ינוע סביב 58.00 – 62.00 דולר בימים הקרובים. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמות של 60.85 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.