האם אנו הולכים לקראת שיפור דירוג האשראי ב-2007?
שנת 2006 הייתה שנת מאקרו כלכלה חזקה ביותר במשק הישראלי. הגרעון בתקציב המדינה ירד משמעותית, יחס החוב-תוצר ירד, נרשמה שנת שיא בהשקעות זרים והשקל התחזק משמעותית. אך מה צופן לנו העתיד? איך תראה שנת 2007?
במחלקה הכלכלית של בנק לאומי מעריכים כי בשנת 2007 תמשך המגמה החיובית בגירעון וביחס החוב-תוצר, מה שעשוי להוביל לשיפור בדירוג האשראי של ישראל, אך מנגד מעריכים כי מגמת הייסוף בשקל תיפסק, כמו גם נהירת הכספים הזרים ארצה.
מהבנק נמסר כי הגירעון בתקציב בשנת 2007 צפוי להיות נמוך מהיעד הממשלתי, שנה רביעית ברציפות. ברקע לתחזית זו גלומה הערכה כי הגידול בהכנסות המופיע בספר התקציב אשר אושר בראשית ינואר, המשקף "הערכות שמרניות", לדברי כלכלני הבנק, כך שגם אם תנוצל מסגרת ההוצאות שבתקציב במלואה, גידול בהכנסות מעבר לצפוי עתיד להביא לגירעון נמוך מהיעד.
הערכה נוספת היא כי נתוני המאקרו נותנים חיזוק למערך המשתנים התומכים בשיפור דירוג האשראי של ישראל. לדברי כלכלני הבנק, "אף שההצטרפות של ישראל לגוש האירו איננה עומדת על הפרק, השגתם של תנאים אלו עשויה להביא להמשך העלייה בדירוג האשראי של ישראל. זאת, גם מעבר להעלאה בדירוג לרמת (A), העשויה להתרחש במהלך השנה הקרובה, זאת בהמשך לשיפור בתחזית הדירוג על ידי שתי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות המובילות".
שיפור בדירוג האשראי מהווה התפתחות אשר עשויה להשפיע באופן חיובי על מצב שוק ההון הישראלי – הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב. מעבר לכך, שיפור בדירוג האשראי עשויה לתרום להפחתת שיעורי הריבית בתחומים שונים, לא רק אלו של איגרות החוב הנסחרות בשוק ההון.
נתון חיובי נוסף הוא הקיטון ביחס החוב-תוצר שנאמד, על פי אומדן משרד האוצר, בכ-86% בסוף שנת 2006, שנמוך ממנו היה רק בשנת 2000 (כ-84% תוצר). נתון זה, המהווה את אחד האינדיקטורים החשובים הנבחנים על ידי חברות דירוג האשראי, נמצא אף הוא במגמת ירידה מובהקת. לקראת סוף תקופת המשבר הכלכלי של ראשית העשור הנוכחי, בשנת 2003, הגיע יחס מרכזי זה לכ-100% תוצר.
כלכלני הבנק צופים כי בהנחות סבירות לגבי ההתפתחות הצפויה בשנים הקרובות של קצב הצמיחה, הגירעון הממשלתי ומשתנים אחרים – עשוי היחס חוב/תוצר להמשיך לרדת ולהגיע בסוף 2009 לכ-78% תוצר, שהוא הממוצע של מדינות ה-OECD וגבוה בנקודת האחוז מהממוצע במדינות איזור האירו.
תרחיש זה, אשר קיומו, בהעדר אירועים חריגים, הוא בעל הסתברות גבוהה יחסית, עשוי להביא את ישראל בעוד כשלוש שנים, לעמידה ברוב הקריטריונים של אמנת מסטריכט המהווים חלק מ"כרטיס הכניסה" לאזור האירו. בפרט, מדובר בגירעון בתקציב אשר, גם על פי החישוב אליו מתייחסת האמנה, צפוי להיות נמוך מ-3% תוצר ואילו יחס החוב/תוצר צפוי להיות גבוה אמנם מהיעד של 60% אך מגמת הירידה העקבית בו חשובה לא פחות. שיעור האינפלציה הנמוך והריבית לטווח ארוך בישראל מצויים כבר כיום במסגרת הקריטריונים שנקבעו.
עם זאת, בבנק לאומי מביעים הרבה פחות אופטימיות ביחס להשקעות הזרות הצפויה ב-2007. "ניתן להעריך כי קיימת הסתברות נמוכה יחסית כי גם בשנת 2007 ההשקעות הישירות (בעלות האופי ארוך הטווח) יגיעו להיקף של כ-13.2 מיליארד דולר- היקפן בשנה שחלפה", אומרים. להערכה פסימית זו תורמת העובדה שבשנה שעברה נרשמו ירידות שערים חדות בבורסות בחו"ל ברבעון השני של השנה, מה שגרם לירידה באטרקטיביות של שווקי חו"ל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
