האם אנו הולכים לקראת שיפור דירוג האשראי ב-2007?
שנת 2006 הייתה שנת מאקרו כלכלה חזקה ביותר במשק הישראלי. הגרעון בתקציב המדינה ירד משמעותית, יחס החוב-תוצר ירד, נרשמה שנת שיא בהשקעות זרים והשקל התחזק משמעותית. אך מה צופן לנו העתיד? איך תראה שנת 2007?
במחלקה הכלכלית של בנק לאומי מעריכים כי בשנת 2007 תמשך המגמה החיובית בגירעון וביחס החוב-תוצר, מה שעשוי להוביל לשיפור בדירוג האשראי של ישראל, אך מנגד מעריכים כי מגמת הייסוף בשקל תיפסק, כמו גם נהירת הכספים הזרים ארצה.
מהבנק נמסר כי הגירעון בתקציב בשנת 2007 צפוי להיות נמוך מהיעד הממשלתי, שנה רביעית ברציפות. ברקע לתחזית זו גלומה הערכה כי הגידול בהכנסות המופיע בספר התקציב אשר אושר בראשית ינואר, המשקף "הערכות שמרניות", לדברי כלכלני הבנק, כך שגם אם תנוצל מסגרת ההוצאות שבתקציב במלואה, גידול בהכנסות מעבר לצפוי עתיד להביא לגירעון נמוך מהיעד.
הערכה נוספת היא כי נתוני המאקרו נותנים חיזוק למערך המשתנים התומכים בשיפור דירוג האשראי של ישראל. לדברי כלכלני הבנק, "אף שההצטרפות של ישראל לגוש האירו איננה עומדת על הפרק, השגתם של תנאים אלו עשויה להביא להמשך העלייה בדירוג האשראי של ישראל. זאת, גם מעבר להעלאה בדירוג לרמת (A), העשויה להתרחש במהלך השנה הקרובה, זאת בהמשך לשיפור בתחזית הדירוג על ידי שתי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות המובילות".
שיפור בדירוג האשראי מהווה התפתחות אשר עשויה להשפיע באופן חיובי על מצב שוק ההון הישראלי – הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב. מעבר לכך, שיפור בדירוג האשראי עשויה לתרום להפחתת שיעורי הריבית בתחומים שונים, לא רק אלו של איגרות החוב הנסחרות בשוק ההון.
נתון חיובי נוסף הוא הקיטון ביחס החוב-תוצר שנאמד, על פי אומדן משרד האוצר, בכ-86% בסוף שנת 2006, שנמוך ממנו היה רק בשנת 2000 (כ-84% תוצר). נתון זה, המהווה את אחד האינדיקטורים החשובים הנבחנים על ידי חברות דירוג האשראי, נמצא אף הוא במגמת ירידה מובהקת. לקראת סוף תקופת המשבר הכלכלי של ראשית העשור הנוכחי, בשנת 2003, הגיע יחס מרכזי זה לכ-100% תוצר.
כלכלני הבנק צופים כי בהנחות סבירות לגבי ההתפתחות הצפויה בשנים הקרובות של קצב הצמיחה, הגירעון הממשלתי ומשתנים אחרים – עשוי היחס חוב/תוצר להמשיך לרדת ולהגיע בסוף 2009 לכ-78% תוצר, שהוא הממוצע של מדינות ה-OECD וגבוה בנקודת האחוז מהממוצע במדינות איזור האירו.
תרחיש זה, אשר קיומו, בהעדר אירועים חריגים, הוא בעל הסתברות גבוהה יחסית, עשוי להביא את ישראל בעוד כשלוש שנים, לעמידה ברוב הקריטריונים של אמנת מסטריכט המהווים חלק מ"כרטיס הכניסה" לאזור האירו. בפרט, מדובר בגירעון בתקציב אשר, גם על פי החישוב אליו מתייחסת האמנה, צפוי להיות נמוך מ-3% תוצר ואילו יחס החוב/תוצר צפוי להיות גבוה אמנם מהיעד של 60% אך מגמת הירידה העקבית בו חשובה לא פחות. שיעור האינפלציה הנמוך והריבית לטווח ארוך בישראל מצויים כבר כיום במסגרת הקריטריונים שנקבעו.
עם זאת, בבנק לאומי מביעים הרבה פחות אופטימיות ביחס להשקעות הזרות הצפויה ב-2007. "ניתן להעריך כי קיימת הסתברות נמוכה יחסית כי גם בשנת 2007 ההשקעות הישירות (בעלות האופי ארוך הטווח) יגיעו להיקף של כ-13.2 מיליארד דולר- היקפן בשנה שחלפה", אומרים. להערכה פסימית זו תורמת העובדה שבשנה שעברה נרשמו ירידות שערים חדות בבורסות בחו"ל ברבעון השני של השנה, מה שגרם לירידה באטרקטיביות של שווקי חו"ל.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
