האם אנו הולכים לקראת שיפור דירוג האשראי ב-2007?
שנת 2006 הייתה שנת מאקרו כלכלה חזקה ביותר במשק הישראלי. הגרעון בתקציב המדינה ירד משמעותית, יחס החוב-תוצר ירד, נרשמה שנת שיא בהשקעות זרים והשקל התחזק משמעותית. אך מה צופן לנו העתיד? איך תראה שנת 2007?
במחלקה הכלכלית של בנק לאומי מעריכים כי בשנת 2007 תמשך המגמה החיובית בגירעון וביחס החוב-תוצר, מה שעשוי להוביל לשיפור בדירוג האשראי של ישראל, אך מנגד מעריכים כי מגמת הייסוף בשקל תיפסק, כמו גם נהירת הכספים הזרים ארצה.
מהבנק נמסר כי הגירעון בתקציב בשנת 2007 צפוי להיות נמוך מהיעד הממשלתי, שנה רביעית ברציפות. ברקע לתחזית זו גלומה הערכה כי הגידול בהכנסות המופיע בספר התקציב אשר אושר בראשית ינואר, המשקף "הערכות שמרניות", לדברי כלכלני הבנק, כך שגם אם תנוצל מסגרת ההוצאות שבתקציב במלואה, גידול בהכנסות מעבר לצפוי עתיד להביא לגירעון נמוך מהיעד.
הערכה נוספת היא כי נתוני המאקרו נותנים חיזוק למערך המשתנים התומכים בשיפור דירוג האשראי של ישראל. לדברי כלכלני הבנק, "אף שההצטרפות של ישראל לגוש האירו איננה עומדת על הפרק, השגתם של תנאים אלו עשויה להביא להמשך העלייה בדירוג האשראי של ישראל. זאת, גם מעבר להעלאה בדירוג לרמת (A), העשויה להתרחש במהלך השנה הקרובה, זאת בהמשך לשיפור בתחזית הדירוג על ידי שתי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות המובילות".
שיפור בדירוג האשראי מהווה התפתחות אשר עשויה להשפיע באופן חיובי על מצב שוק ההון הישראלי – הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב. מעבר לכך, שיפור בדירוג האשראי עשויה לתרום להפחתת שיעורי הריבית בתחומים שונים, לא רק אלו של איגרות החוב הנסחרות בשוק ההון.
נתון חיובי נוסף הוא הקיטון ביחס החוב-תוצר שנאמד, על פי אומדן משרד האוצר, בכ-86% בסוף שנת 2006, שנמוך ממנו היה רק בשנת 2000 (כ-84% תוצר). נתון זה, המהווה את אחד האינדיקטורים החשובים הנבחנים על ידי חברות דירוג האשראי, נמצא אף הוא במגמת ירידה מובהקת. לקראת סוף תקופת המשבר הכלכלי של ראשית העשור הנוכחי, בשנת 2003, הגיע יחס מרכזי זה לכ-100% תוצר.
כלכלני הבנק צופים כי בהנחות סבירות לגבי ההתפתחות הצפויה בשנים הקרובות של קצב הצמיחה, הגירעון הממשלתי ומשתנים אחרים – עשוי היחס חוב/תוצר להמשיך לרדת ולהגיע בסוף 2009 לכ-78% תוצר, שהוא הממוצע של מדינות ה-OECD וגבוה בנקודת האחוז מהממוצע במדינות איזור האירו.
תרחיש זה, אשר קיומו, בהעדר אירועים חריגים, הוא בעל הסתברות גבוהה יחסית, עשוי להביא את ישראל בעוד כשלוש שנים, לעמידה ברוב הקריטריונים של אמנת מסטריכט המהווים חלק מ"כרטיס הכניסה" לאזור האירו. בפרט, מדובר בגירעון בתקציב אשר, גם על פי החישוב אליו מתייחסת האמנה, צפוי להיות נמוך מ-3% תוצר ואילו יחס החוב/תוצר צפוי להיות גבוה אמנם מהיעד של 60% אך מגמת הירידה העקבית בו חשובה לא פחות. שיעור האינפלציה הנמוך והריבית לטווח ארוך בישראל מצויים כבר כיום במסגרת הקריטריונים שנקבעו.
עם זאת, בבנק לאומי מביעים הרבה פחות אופטימיות ביחס להשקעות הזרות הצפויה ב-2007. "ניתן להעריך כי קיימת הסתברות נמוכה יחסית כי גם בשנת 2007 ההשקעות הישירות (בעלות האופי ארוך הטווח) יגיעו להיקף של כ-13.2 מיליארד דולר- היקפן בשנה שחלפה", אומרים. להערכה פסימית זו תורמת העובדה שבשנה שעברה נרשמו ירידות שערים חדות בבורסות בחו"ל ברבעון השני של השנה, מה שגרם לירידה באטרקטיביות של שווקי חו"ל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."
