תובענה נגד עיריית ת"א על היטל השבחה שלא כדין
ספוגנוף ומדרך עוז הנן בעלות של מספר חלקות מקרקעין ברח' הרצל בת"א. החברות התקשרו בחוזה קומבינציה עם החברה הקבלנית נווה ש.ק.ד יזום והשקעות להקמת מבנה על החלקות שבבעלותן. לצורך קבלת היתר בניה, עיריית תל אביב והוועדה לתכנון ובנייה דרשו בין היתר, את ביצוע איחודן של חלקות המקרקעין עליהן ייבנה המבנה לחלקה אחת.
על מנת לעמוד בדרישות העירייה, וכחלק מהליך איחוד החלקות, חתמו החברות על הסכם שבמסגרתו ספוגנוף העבירה למדרך עוז את חלקיה בבעלות בנכס.
לאחר כריתת ההסכם על ההעברה נכנסה לתוקפה תכנית מספר 2796 החלה על החלקה שהועברה. עיריית תל אביב והוועדה לתכנון ובנייה דרשו מהחברות היטל השבחה כתנאי למתן אישור העברה בספרי המקרקעין של החלקה בין החברות, וזאת על אף שבמועד ביצוע העסקה התוכנית לא הייתה בתוקף. לטענת עיריית תל אביב והוועדה לתכנון ובנייה, החיוב נעשה לאור סמיכות הזמנים שבין ביצוע העסקה וכניסתה של התוכנית לתוקף.
החברות עתרו לבית המשפט על ידי משרד עו"ד ישראל שוב בבקשה כי יצהיר על ביטול דרישת היטל השבחה כתנאי להעברת בעלות בנכס, דרישה שלא כדין על בסיס תוכנית אשר לא הייתה בתוקף במועד ביצוע העסקה בנכס.
נטען כי בהתאם לדין, יום כניסתה של התוכנית לתוקף הוא המהווה את "קו פרשת המים" לעניין תחולת החיוב בהיטל השבחה. כן נטען כי לא קיים לעניין זה בדין מושג הקרוי "סמיכות", ועל כן לא ניתן לדרוש היטל השבחה בגין העברות מקרקעין אשר בוצעו טרם מועד כניסתה של התוכנית לתוקף.
עוד נטען כי לא ניתן לדרוש היטל השבחה בגין תכנית שלא היתה בתוקף בעת עריכת העסקה. היטל השבחה בגין תכנית זו, יש לשלם במועד שהעירייה תתבקש לתת אישור לטאבו לעסקה הבאה.
עו"ד שוב טוען כי העובדה שהעירייה והוועדה לתכנון ובנייה נוקטות במודע במקרה זה בעמדה הסותרת את עמדתן בעת דרישתן היטל השבחה מבעלי נכסים אחרים בעיר על מנת ליצור חיוב "יש מאין" אינה כדין, לפיכך יש לחייבה גם בהוצאות הבקשה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
