פרופ' רפי מלניק: הצמיחה במשק ב-2007 תגיע ל-4.6%

עוד מעריך, כי התוצר העסקי יצמח ב-5.6% ושיעור האבטלה ירד ל-8.3%. סבור, כי המבחן של בנק ישראל הוא אם ירשה לעצמו ריבית נמוכה מזו של ה-FED שתיצור תפנית לתחום היעד של האינפלציה
אסף מליחי |

"בנק ישראל פעל בעבר בצורה לא סימטרית. כאשר היה צריך להעלות את הריבית הוא עשה זאת בחדות, כשהיה צריך להוריד, הוא עושה זאת באיטיות. המבחן של הבנק היום הוא לקיים מדיניות סימטרית ולהוריד את הריבית, כך שהאינפלציה תחזור לתחום היעד שבין 1 ל-3 אחוזים", כך אמר פרופ' רפי מלניק, דיקן בית הספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה בכנס בנושא "צפי לשנת 2007 בשוק ההון המקומי והעולמי".

פרופ' מלניק, הציג תחזית מאקרו כלכלית לשנת 2007. עיקרי התחזית: שיעור הצמיחה בשנת 2007 יעמוד על 4.6% והתוצר העסקי יצמח ב- 5.6%; שיעור הבלתי מועסקים יעמוד על 8.3%; בחשבון השוטף יישמר העודף בשיעור של %2.3 תוצר; האינפלציה ל-12 החודשים הבאים תעמוד על 1.4% ועד הרביע האחרון של 2007 האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים תהיה שלילית. ללא חריגות מתקציב הממשלה של 2007, משקל החוב הציבורי בתוצר ימשיך לרדת.

לדברי פרופ' מלניק, "המבחן של בנק ישראל הוא אם ירשה לעצמו ריבית נמוכה מזו של ה-FED. אם זה יתבצע, נראה תפנית וחזרה לתחום היעד של האינפלציה, למרות שרוב השנה אנחנו נמצא באינפלציה שלילית". על פי התסריט שהציג, בפברואר 2007 ריבית בנק ישראל תגיע ל-4.75%, התשואה למק"מ לשנה תרד ל-4.8%, התשואה על שחר ל-10 שנים תרד ל-5.7%, והתשואות על אג"ח צמודות בריבית קבועה ל-5 ו-10 שנים תרד בהתאמה ל-3.5% ו-3.6%.

פרופ' מלניק הסביר את הקושי לקיים את יעד האינפלציה. "במשטר הנוכחי רוב הסטיות מיעד האינפלציה נובעות מתנודות גדולות של שער החליפין. שינויים בריבית משפיעים על שער החליפין באופן חלקי מאוד". פרופ' מלניק ציין לטובה את המדיניות הפיסקאלית של השנים האחרונות: "האוצר רכש לעצמו אמינות שהיא נכס חשוב ליציבות המשק". בפרספקטיבה של הטווח הארוך, פרופ' מלניק הראה שהצמיחה של השנים האחרונות מובלת על ידי גידול פריון של המגזר העסקי, תוצאה של 20 שנות רפורמה של המשק הישראלי.

משקיעים צריכים להקצות 20%-30% מההשקעות שלהם ב-FX. כך אמר בילאל חאפיז, מנהל אסטרטגיות FX גלובלי בדויטשה בנק, שהגיע לארץ כאורח של מרכז קיסריה, על מנת להופיע בכנס. תחום השקעה זה מוכיח את עצמו בטווח הארוך, אמר.

נתונים אלה זוכים לתמיכה על ידי הנתונים שהציג, לפיהם שלוש האסטרטגיות המרכזיות של שוק ה-FX (Carry, Valuations ומומנטום) מגיעות ביחד להחזרים שנתיים של 12% ויחס חד של 0.9 (החזר עודף חלקי תנודתיות). זאת לעומת 9% ו-0.4 באג"חים ו-11% ו-0.27 במניות (equities). המתאם בין FX ואג"חים או מניות קרוב לאפס.

עוד ציין, כי יש סיכוי גדול שהשוק האירופי יאכזב ולא יעמוד בתחזיות האופטימיות הנפוצות כיום. הגדלת מס הקנייה בגרמניה, ההשפעות המאוחרות של שיעורי הריבית הגבוהים וההאטה הגלובלית עשויים להביא בשוק האירופי לצמיחה נמוכה מזו לה ציפו רבים. זה יהיה ככל הנראה טריגר עיקרי להיחלשות היורו ב-2007.

בכנס נערך גם פאנל בהשתתפות: אייל בן-שלוש לשעבר הממונה על שוק ההון באוצר, ויקטור שוחט, מנהל DCM בדויטשה בנק בישראל ודורון צור מנכ"ל קומפס קרנות נאמנות.

שוחט התייחס להשקעות בחו"ל. לדבריו, עם הזמן יחול גידול בהשקעות בחו"ל בעיקר בחוב חברות בחו"ל, ישירות או ע"י CLO's , קרנות קרדיט או CDO's. המרווחים יהיו נמוכים אך יציבים".

דורון צור התייחס לאופי ההשקעה של הישראלים: "התפיסה של השקעה לאורך זמן לא קיימת אצל המשקיע הישראלי הממוצע. הישראלים מצטרפים לטרנדים ומושפעים מאוד מתעמולה, מה שמאוד לא מקובל בעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.