פרופ' רפי מלניק: הצמיחה במשק ב-2007 תגיע ל-4.6%
"בנק ישראל פעל בעבר בצורה לא סימטרית. כאשר היה צריך להעלות את הריבית הוא עשה זאת בחדות, כשהיה צריך להוריד, הוא עושה זאת באיטיות. המבחן של הבנק היום הוא לקיים מדיניות סימטרית ולהוריד את הריבית, כך שהאינפלציה תחזור לתחום היעד שבין 1 ל-3 אחוזים", כך אמר פרופ' רפי מלניק, דיקן בית הספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה בכנס בנושא "צפי לשנת 2007 בשוק ההון המקומי והעולמי".
פרופ' מלניק, הציג תחזית מאקרו כלכלית לשנת 2007. עיקרי התחזית: שיעור הצמיחה בשנת 2007 יעמוד על 4.6% והתוצר העסקי יצמח ב- 5.6%; שיעור הבלתי מועסקים יעמוד על 8.3%; בחשבון השוטף יישמר העודף בשיעור של %2.3 תוצר; האינפלציה ל-12 החודשים הבאים תעמוד על 1.4% ועד הרביע האחרון של 2007 האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים תהיה שלילית. ללא חריגות מתקציב הממשלה של 2007, משקל החוב הציבורי בתוצר ימשיך לרדת.
לדברי פרופ' מלניק, "המבחן של בנק ישראל הוא אם ירשה לעצמו ריבית נמוכה מזו של ה-FED. אם זה יתבצע, נראה תפנית וחזרה לתחום היעד של האינפלציה, למרות שרוב השנה אנחנו נמצא באינפלציה שלילית". על פי התסריט שהציג, בפברואר 2007 ריבית בנק ישראל תגיע ל-4.75%, התשואה למק"מ לשנה תרד ל-4.8%, התשואה על שחר ל-10 שנים תרד ל-5.7%, והתשואות על אג"ח צמודות בריבית קבועה ל-5 ו-10 שנים תרד בהתאמה ל-3.5% ו-3.6%.
פרופ' מלניק הסביר את הקושי לקיים את יעד האינפלציה. "במשטר הנוכחי רוב הסטיות מיעד האינפלציה נובעות מתנודות גדולות של שער החליפין. שינויים בריבית משפיעים על שער החליפין באופן חלקי מאוד". פרופ' מלניק ציין לטובה את המדיניות הפיסקאלית של השנים האחרונות: "האוצר רכש לעצמו אמינות שהיא נכס חשוב ליציבות המשק". בפרספקטיבה של הטווח הארוך, פרופ' מלניק הראה שהצמיחה של השנים האחרונות מובלת על ידי גידול פריון של המגזר העסקי, תוצאה של 20 שנות רפורמה של המשק הישראלי.
משקיעים צריכים להקצות 20%-30% מההשקעות שלהם ב-FX. כך אמר בילאל חאפיז, מנהל אסטרטגיות FX גלובלי בדויטשה בנק, שהגיע לארץ כאורח של מרכז קיסריה, על מנת להופיע בכנס. תחום השקעה זה מוכיח את עצמו בטווח הארוך, אמר.
נתונים אלה זוכים לתמיכה על ידי הנתונים שהציג, לפיהם שלוש האסטרטגיות המרכזיות של שוק ה-FX (Carry, Valuations ומומנטום) מגיעות ביחד להחזרים שנתיים של 12% ויחס חד של 0.9 (החזר עודף חלקי תנודתיות). זאת לעומת 9% ו-0.4 באג"חים ו-11% ו-0.27 במניות (equities). המתאם בין FX ואג"חים או מניות קרוב לאפס.
עוד ציין, כי יש סיכוי גדול שהשוק האירופי יאכזב ולא יעמוד בתחזיות האופטימיות הנפוצות כיום. הגדלת מס הקנייה בגרמניה, ההשפעות המאוחרות של שיעורי הריבית הגבוהים וההאטה הגלובלית עשויים להביא בשוק האירופי לצמיחה נמוכה מזו לה ציפו רבים. זה יהיה ככל הנראה טריגר עיקרי להיחלשות היורו ב-2007.
בכנס נערך גם פאנל בהשתתפות: אייל בן-שלוש לשעבר הממונה על שוק ההון באוצר, ויקטור שוחט, מנהל DCM בדויטשה בנק בישראל ודורון צור מנכ"ל קומפס קרנות נאמנות.
שוחט התייחס להשקעות בחו"ל. לדבריו, עם הזמן יחול גידול בהשקעות בחו"ל בעיקר בחוב חברות בחו"ל, ישירות או ע"י CLO's , קרנות קרדיט או CDO's. המרווחים יהיו נמוכים אך יציבים".
דורון צור התייחס לאופי ההשקעה של הישראלים: "התפיסה של השקעה לאורך זמן לא קיימת אצל המשקיע הישראלי הממוצע. הישראלים מצטרפים לטרנדים ומושפעים מאוד מתעמולה, מה שמאוד לא מקובל בעולם".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
