פלסטרו מגדילה את החזקתה ב-PAP האוסטלית ל-85%
יצרנית מערכות ההשקיה - פלסטרו, הודיעה הבוקר כי חתמה על הסכם חדש עם שותפיה בחברה הבת באוסטרליה – Plastro Asia Pacific, במסגרתו תרכוש 12.5% ממניות חברה שלישית המחזיקה ב-PAP. כמו כן יוקצו לה מניות נוספות כנגד המרת חוב של PAP בהיקף של 300 אלף דולר אוסטרלי להון על מנת לתמוך בצמיחה ובפיתוח של PAP. בסופו של התהליך יגדלו החזקותיה של פלסטרו בחברה האוסטרלית מ-51% כיום ל-85%.
מפלסטרו נמסר, כי החברה תשיק מוצרים חדשים המיועדים לשוק ההשקיה באוסטרליה, שישלימו את מגוון המוצרים הקיימים שלה ותציג מוצרים משופרים.
לדברי מנכ"ל החברה, זיו מלכין, "חתימת הסכם זה מסדירה את היערכותה ארוכת הטווח של פלסטרו באוסטרליה, מחזקת את מבנה ההון והאיתנות הפיננסית של PAP ומהדקת את השותפות בין מנהליה לבין פלסטרו ישראל."
חברת PAP הכפילה את מכירותיה בשנת 2006, בהשוואה למכירותיה בשנת 2005, הודות לגידול משמעותי בנתח השוק, זכייה בפרויקטים מרכזיים ויצירת יחסים הדוקים לטווח ארוך עם מפיצים מרכזיים. החברה פיתחה מחלקות המתמחות בטכניקות לחקלאות, הנדסה וניהול פרויקטים, על מנת להבטיח את צמיחתה המתוכננת ולתמוך בפרויקטים שוטפים בהם זכתה, כמו גם לפתח רשת קשרים ענפה עם ספקים.
מלכין הוסיף, החברה מתכננת להמשיך בצמיחתה ולהגדיל את נתח השוק שלה בשנת 2007. כמו כן, היא מתכננת להיכנס לתחומי השקיה נוספים מעבר לחקלאות.
במסגרת ההסכם נקבע כי בכפוף לעמידת PAP ביעדי מכירות ורווחיות ביחס לשנת 2007 כפי שנקבע בהסכם הוקנתה לבעלת המניות האחרת אופציית רכישה ("אופציית ה- Call") ואופציית מכירה ("אופציית ה- Put") בתוקף עד ליום 31 בדצמבר 2010 או עד למועד מימוש הראשונה מבין האופציות הנ"ל, לפי המוקדם.
על פי אופציית ה- Call, תהיה זכאית בעלת המניות האחרת לרכוש מהחברה מניות נוספות ב-PAP כך שהחזקותיה ב-PAP יעלו ל-33% בתמורה לסכום שבין 860 – 936 אלף דולר אוסטרלי בהתאם למועד המימוש. על פי אופציית ה-Put תהיה זכאית בעלת המניות האחרת לחייב את החברה לרכוש ממנה את כל מניותיה ב-PAP בתמורה לסך של 60 אלף דולר אוסטרלי.
בהסכם גם הוקנתה אופציה לחברה לפיה אם PAP לא תעמוד ביעדים שנקבעו, תהיה רשאית החברה לחייב עד ליום 31 בינואר 2011 את בעלת המניות האחרת למכור לה את יתרת מניותיה ב-PAP בתמורה לסך של 60 אלף דולר אוסטרלי.
כמו כן נקבע כי כנגד הלוואה בסך של 2.7 מיליון דולר אוסטרלי של החברה ל - PAP, תנפיק פלסטרו פסיפיק לחברה שטר הון. בין יתר תנאי שטר ההון נקבע כי במקרה של מימוש אופציית ה – Call סכום הקרן של ההלוואה יומר להון.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
