אפי אירופה רכשה קרקע בבולגריה תמורת 30 מיליון שקל
חברת אפי אירופה מקבוצת אפריקה ישראל, הודיעה היום חתמה על הסכם לרכישת קרקע בשכונת מלינובה – דולינה בסופיה אשר בעיר סופיה שבבולגריה. עבור השטח תשלם החברה סכום של 30 מיליון שקל. על הקרקע הנרכשת מתכננת החברה להקים שכונת מגורים שתכלול כ-750 יחידות דיור ושטחי מסחר בשטח מבונה כולל של כ-70,000 מ"ר.
הקמת הפרויקט צפויה להתבצע במספר שלבים, במהלך השנים הקרובות, והתהליך יבוצע באמצעות חברת בת מקומית.
הקרקע משתרעת על פני שטח של כ-39,000 מ"ר וממוקמת בחלקה הדרומי של העיר סופיה באזור שכונות מלינה דולינה וסטודנסקי גרד. הקרקע ממוקמת בסמוך לכביש הטבעת של העיר סופיה ולמרגלות הר ויטושה ומהווה אחת מעתודות הקרקע הבודדות של דרום העיר לפיתוח כשכונת מגורים.
לדברי מנכ"ל אפי אירופה, אבי נוטה: "רכישת הקרקע בסופיה מהווה חלק מתהליך ההתרחבות של החברה במזרח אירופה בכלל ובבולגריה בפרט. לאור הצטרפותה הצפויה של בולגריה לאיחוד האירופי במהלך שנת 2007, בוחנת החברה השקעות נוספות במדינה, במגזרים שונים של שוק הנדל"ן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
