חיוב חברה בחובות מע"מ

פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 3/9/2006 בפני כב' השופטת ד' קרת מאיר

העובדות --------- חברת אביבי מפעלי נגרות [להלן - "אביבי"] נותרה חייבת כספים למע"מ והפסיקה את פעילותה. המערערת רכשה מאביבי נגרות את נכסיה בסכום של 350,000 ש"ח. המשיב עשה שימוש בסמכותו עפ"י סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף, וחייב את המערערת בחובות המע"מ של אביבי נגרות. לטענת המשיב: התמורה אותה שילמה המערערת לאביבי היא תמורה למראית עין שלא שולמה בפועל. לחילופין, גם אם שולמה, המדובר בתמורה חלקית בלבד המשקפת עלות ציוד ולא את ערכה האמתי של אביבי. לטענתו, לאביבי היה מוניטין אצל ציבור לקוחותיה ועבור מוניטין זה לא שולם דבר על ידי המערערת. בנוסף, המערערת רכשה את פעילות אביבי והמשיכה את עבודותיה מול חב' אביב תעשיות מטבחים. לפעילות זו ערך כספי אשר לא מצא ביטוי בהסכם בין המערערת לאביבי. קיימת תופעה רווחת של חברות אשר מתחמקות מתשלום מס ולאחר חיובן הן מפסיקות פעילות ונעלמות או מעבירות את פעילותן לחברה חדשה וסעיף 106 בא לתת מענה לבעיה זו. לטענתו, המערערת נכנסה בנעלי אביבי, והחליפה אותה בייצור מטבחים, בעיקר עבור חב' אביבי מטבחים באותם תנאים אשר ייצרה עבורה אביבי. בין בעלי השליטה במערערת לבעלי השליטה באביבי מטבחים יש קשר משפחתי הדוק, ומדובר בעסק משפחתי של מש' אביבי, המנוהל בכל שלב על ידי בן משפחה אחר, והמטרה היחידה של הקמת המערערת היה להימנע מתשלום החובות של אביבי. לטענת המערערת: אביבי נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה לחדול מפעילות ולפטר עובדים. עקב החובות היה לה מוניטין שלילי. המערערת לא הסכימה לשלם דבר עבור מוניטין של חברה אשר הותירה חובות של מיליוני ש"ח. המערערת רכשה מאביבי את הציוד והמלאי בלבד, והמוניטין השלילי של אביב רק הפריע למערערת וגרם לה לנזקים עקב סירוב ספקים להעמיד לה אשראי. המערערת השקיעה כספים לבניית המוניטין שלה. המערערת צירפה חש' אשר העידו על העברת הסך של 350,000 ₪ לרכישת הציוד והמלאי של אביבי. המערערת אישרה, כי בעל מניות ומנהל אביבי היה אביו של אחד מבעלי המניות ומנהלי המערערת, וזו הסיבה שהמערערת הסכימה לשלם סכום כה גבוה לרכישת הציוד, אך מדובר בעסקה של ממש.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ------------------------------- בסעיף 106 מספר תנאים, אשר בהתקיימותם רשאי המשיב לחייב חברה בחובות של חברה שנותרה חייבת לרשויות מע"מ. התנאי הראשון הוא שלחייב במס היה חוב מס סופי. אביבי אכן הייתה בחוב של 2 מליון ש"ח למע"מ. בעניין זה, המערערת טענה, כי הסעיף חל רק כאשר נוצר קודם חוב, ורק אז מועברת הפעילות לחברה חדשה, ואילו במקרה זה קרה ההיפך - קודם הועברה הפעילות, ורק אז נוצר חוב לאביבי. במקרה דנן הוכח ממילא, כי לאביב היה חוב סופי עובר להעברת הפעילות למערערת בסך של 300,000 ש"ח. לגופו של עניין, נראה שלמרות שנראה שאביבי המשיכה לבצע פעילות נוספת לאחר המכירה, בפועל, היו אלה עבודות שבוצעו בפועל על ידי המערערת, אשר הוציאה חש' בשמה של אביבי, וזאת על מנת שאביב תשלם את חובה לספקים חיוניים ולא לרשויות המס. מכל מקום, קבלת עמדת המערערת תרוקן את סע' 106 מתוכן, שכן לא ניתן יהיה להפעיל את הוראותיה מקום בו העברת הפעילות תיעשה מראש, עובר להפסקת הפעילות, רק כדי להימנע מתשלום חוב המס . התנאי השני הוא שהועברה פעילות על ידי החייב במס לאחר. אין מחלוקת, כי נחתם הסכם מכירה בין המערערת לאביבי. לא רק זה, אלא שהמערערת המשיכה באותה דרך פעולה שבה עבדה אביבי, ורוב פעילותה הייתה עבור אביבי מטבחים, ויש לראות במערערת כהמשך ישיר של אביבי. התנאי השלישי הוא שהפעילות הועברה ללא תמורה או בתמורה חלקית - בהנחה שאכן שולם סך של 350,000 ש"ח, עדיפה חוות דעת המשיב לעניין שווי הנכסים אשר הועברו. לעומתו, מומחה מטעם המערערת לא שכנע את ביהמ"ש בחוות דעתו, ונתגלו בו סתירות ואי דיוקים. מכל מקום, עפ"י חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב, עולה התמורה הראויה על גובה החובות של אביבי, ולכן אין מניעה מלדרוש את תשלום החוב מאת המערערת. התנאי האחרון הוא קיומם של יחסים מיוחדים והעברה לחבר בני אדם שיש בו אותם בעלי שליטה. המערערת לא חלקה על כך שיש בינה לבין אביבי יחסים מיוחדים ומדובר בבעלי שליטה שהם בני משפחה, ולמעשה, קיימת קרבת משפחה גם בין המערערת ללקוח - אביבי מטבחים. הערעור נדחה. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני: כב' השופטת ד' קרת מאיר ניתן ב-13.9.2006

הערת מערכת: ראה בעקבות פסק דין זה - חוזר רשות המיסים מיום 19בספטמבר 2006 שפורסם בגיליון "פקס טקס" מס' 251 בעמוד 3.