חיוב חברה בחובות מע"מ

פס"ד ע"ש 1181/04 בר גל נגרות נגד אגף המכס ומע"מ..
עו"ד לילך דניאל |

פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 3/9/2006 בפני כב' השופטת ד' קרת מאיר

העובדות

---------

חברת אביבי מפעלי נגרות [להלן - "אביבי"] נותרה חייבת כספים למע"מ והפסיקה את פעילותה. המערערת רכשה מאביבי נגרות את נכסיה בסכום של 350,000 ש"ח. המשיב עשה שימוש בסמכותו עפ"י סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף, וחייב את המערערת בחובות המע"מ של אביבי נגרות.

לטענת המשיב: התמורה אותה שילמה המערערת לאביבי היא תמורה למראית עין שלא שולמה בפועל. לחילופין, גם אם שולמה, המדובר בתמורה חלקית בלבד המשקפת עלות ציוד ולא את ערכה האמתי של אביבי. לטענתו, לאביבי היה מוניטין אצל ציבור לקוחותיה ועבור מוניטין זה לא שולם דבר על ידי המערערת. בנוסף, המערערת רכשה את פעילות אביבי והמשיכה את עבודותיה מול חב' אביב תעשיות מטבחים. לפעילות זו ערך כספי אשר לא מצא ביטוי בהסכם בין המערערת לאביבי. קיימת תופעה רווחת של חברות אשר מתחמקות מתשלום מס ולאחר חיובן הן מפסיקות פעילות ונעלמות או מעבירות את פעילותן לחברה חדשה וסעיף 106 בא לתת מענה לבעיה זו. לטענתו, המערערת נכנסה בנעלי אביבי, והחליפה אותה בייצור מטבחים, בעיקר עבור חב' אביבי מטבחים באותם תנאים אשר ייצרה עבורה אביבי. בין בעלי השליטה במערערת לבעלי השליטה באביבי מטבחים יש קשר משפחתי הדוק, ומדובר בעסק משפחתי של מש' אביבי, המנוהל בכל שלב על ידי בן משפחה אחר, והמטרה היחידה של הקמת המערערת היה להימנע מתשלום החובות של אביבי.

לטענת המערערת: אביבי נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה לחדול מפעילות ולפטר עובדים. עקב החובות היה לה מוניטין שלילי. המערערת לא הסכימה לשלם דבר עבור מוניטין של חברה אשר הותירה חובות של מיליוני ש"ח. המערערת רכשה מאביבי את הציוד והמלאי בלבד, והמוניטין השלילי של אביב רק הפריע למערערת וגרם לה לנזקים עקב סירוב ספקים להעמיד לה אשראי. המערערת השקיעה כספים לבניית המוניטין שלה. המערערת צירפה חש' אשר העידו על העברת הסך של 350,000 ₪ לרכישת הציוד והמלאי של אביבי. המערערת אישרה, כי בעל מניות ומנהל אביבי היה אביו של אחד מבעלי המניות ומנהלי המערערת, וזו הסיבה שהמערערת הסכימה לשלם סכום כה גבוה לרכישת הציוד, אך מדובר בעסקה של ממש.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

-------------------------------

בסעיף 106 מספר תנאים, אשר בהתקיימותם רשאי המשיב לחייב חברה בחובות של חברה שנותרה חייבת לרשויות מע"מ.

התנאי הראשון הוא שלחייב במס היה חוב מס סופי. אביבי אכן הייתה בחוב של 2 מליון ש"ח למע"מ. בעניין זה, המערערת טענה, כי הסעיף חל רק כאשר נוצר קודם חוב, ורק אז מועברת הפעילות לחברה חדשה, ואילו במקרה זה קרה ההיפך - קודם הועברה הפעילות, ורק אז נוצר חוב לאביבי. במקרה דנן הוכח ממילא, כי לאביב היה חוב סופי עובר להעברת הפעילות למערערת בסך של 300,000 ש"ח. לגופו של עניין, נראה שלמרות שנראה שאביבי המשיכה לבצע פעילות נוספת לאחר המכירה, בפועל, היו אלה עבודות שבוצעו בפועל על ידי המערערת, אשר הוציאה חש' בשמה של אביבי, וזאת על מנת שאביב תשלם את חובה לספקים חיוניים ולא לרשויות המס. מכל מקום, קבלת עמדת המערערת תרוקן את סע' 106 מתוכן, שכן לא ניתן יהיה להפעיל את הוראותיה מקום בו העברת הפעילות תיעשה מראש, עובר להפסקת הפעילות, רק כדי להימנע מתשלום חוב המס .

התנאי השני הוא שהועברה פעילות על ידי החייב במס לאחר. אין מחלוקת, כי נחתם הסכם מכירה בין המערערת לאביבי. לא רק זה, אלא שהמערערת המשיכה באותה דרך פעולה שבה עבדה אביבי, ורוב פעילותה הייתה עבור אביבי מטבחים, ויש לראות במערערת כהמשך ישיר של אביבי.

התנאי השלישי הוא שהפעילות הועברה ללא תמורה או בתמורה חלקית - בהנחה שאכן שולם סך של 350,000 ש"ח, עדיפה חוות דעת המשיב לעניין שווי הנכסים אשר הועברו. לעומתו, מומחה מטעם המערערת לא שכנע את ביהמ"ש בחוות דעתו, ונתגלו בו סתירות ואי דיוקים. מכל מקום, עפ"י חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב, עולה התמורה הראויה על גובה החובות של אביבי, ולכן אין מניעה מלדרוש את תשלום החוב מאת המערערת.

התנאי האחרון הוא קיומם של יחסים מיוחדים והעברה לחבר בני אדם שיש בו אותם בעלי שליטה. המערערת לא חלקה על כך שיש בינה לבין אביבי יחסים מיוחדים ומדובר בבעלי שליטה שהם בני משפחה, ולמעשה, קיימת קרבת משפחה גם בין המערערת ללקוח - אביבי מטבחים.

הערעור נדחה.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לפני: כב' השופטת ד' קרת מאיר

ניתן ב-13.9.2006

הערת מערכת:

ראה בעקבות פסק דין זה - חוזר רשות המיסים מיום 19בספטמבר 2006 שפורסם בגיליון "פקס טקס" מס' 251 בעמוד 3.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.