ביוטק: מדוע "תרופות יתום" הפכו למעניינות?
כולם מדברים על ביוטכנולוגיה. טוב, לא ממש כולם. אבל המושג המתאר את התעשיה, בה מחפשים תרופות למחלות על ידי "פירוק והרכבה" של מולקולות מאורגניזמים חיים, היא ללא ספק אחת ההבטחות בשווקי ההון, בה משקיעים בכל העולם מנסים לזהות הזדמנויות.
בתוך השוק הענק והסבוך של חברות הביוטק, נרשמת בשנתיים-שלוש האחרונות התעניינות הולכת וגוברת של משקיעים בחברות המפתחות ומייצרות תרופות שקיבלו את השם "תרופות יתום" (orphan drugs). הכוונה היא לתרופות עבור מחלות נדירות אשר בהן חולים ספורים בלבד בכל מדינה. בארה"ב למשל - מדובר בתרופות למחלות שבהן חולים פחות מ-200 אלף איש (מתוך אולכלוסיה של יותר מ-250 מיליון).
לאורך השנים האחרונות נרשמה תנועה גדולה של חברות ענק בשוק התרופות לכיווון הביוטכנולוגי בכלל. רבות מהן ביצעו השקעות עתק בפיתוחים שרק חלק קטן מהן הניבו תוצאות עד כה. דווקא תחום תרופות היתום נחשב לכזה שמחזיק הרבה יותר הצלחות מכישלונות - אולי בגלל שהמספרים של הפיתוחים בו קטנים בהרבה ממספר הפרויקטים בתרופות למחלות "רגילות", ואוליי לא. בכל אופן, הסיבה להעניינות בשוק הזה איננו דווקא היקף ההצלחה של הפיתוח - אלה כנראה סיבה טרוויאלית הרבה יותר - כסף.
עיקר הפעילות בשוק תרופות היתום התרכז עד לשנים האחרונות בחברות סטארט-אפ. אך עם הזמן המצב הפך למורכב יותר.
דוגמא בולטת לנעשה בשנתיים האחרונות בתחום זה למשל, הוא סיפורה של חברת הסטארט-אפ פרוטליקס (Protalix) מכרמיאל, המפתחת ומייצרת חלבונים רקומביננטים (מהונדסים גנטית), ונמצאת בשלב מתקדם של פיתוח תרופה למחלת הנדירה - גושה (Gaucher). החברה עשתה רעש תקשורתי גדול יחסית, בין השאר, לאור העובדה שאחד המשקיעים בה הוא הגורו של שוק התרופות הישראלי - אלי הורביץ מטבע (באמצעות קרן פונטיפקס).
הסיפור של פרוטליקס נחשף בשל השקעה של גופים ציבוריים בה - הכוונה היא לביו-סל ולקרן מרתון. הסיפור שלה הוא גם סיפור מייצג בהחלט בתעשייה זו. שכן, כבר עתה בשלב מוקדם יחסית בחייה היה ברור כי היא בעלת פוטנציאל עסקי לא קטן. מדוע בעצם, תשאלו? הרי החברה מייעדת עצמה להוצאת תרופה אחת בלבד (לפחות לפי ההגדרה שלה כיום), וזו תרופה למחלה נדירה מאוד?
התשובה, כמו בהרבה מקרים בשוק התרופות היא - תלוי למי היא "מפריעה". במקרה הזה של פונטיפקס, החברה נמצאת בימים אלה לקראת שלב מתקדם מאוד בפיתוח התרופה לגושה ו"מפריעה" ליצרנית ענקית, שהיא היחידה עם תרופה למלחמה הזו כיום בעולם - חברת ג'נזיים (סימול: GENZ) הנסחרת בנאסד"ק. בעלי החברה הישראלית הצהירו בעבר, כי הם לא פוסלים הליכה להנפקה ציבורית, אך גם אם זו תתבצע - אומרים לנו בשוק, מדובר בעניין של זמן עד שענקית כמו ג'נזיים תנסה ואולי תצליח להשתלט עליה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
