ביוטק: מדוע "תרופות יתום" הפכו למעניינות?
כולם מדברים על ביוטכנולוגיה. טוב, לא ממש כולם. אבל המושג המתאר את התעשיה, בה מחפשים תרופות למחלות על ידי "פירוק והרכבה" של מולקולות מאורגניזמים חיים, היא ללא ספק אחת ההבטחות בשווקי ההון, בה משקיעים בכל העולם מנסים לזהות הזדמנויות.
בתוך השוק הענק והסבוך של חברות הביוטק, נרשמת בשנתיים-שלוש האחרונות התעניינות הולכת וגוברת של משקיעים בחברות המפתחות ומייצרות תרופות שקיבלו את השם "תרופות יתום" (orphan drugs). הכוונה היא לתרופות עבור מחלות נדירות אשר בהן חולים ספורים בלבד בכל מדינה. בארה"ב למשל - מדובר בתרופות למחלות שבהן חולים פחות מ-200 אלף איש (מתוך אולכלוסיה של יותר מ-250 מיליון).
לאורך השנים האחרונות נרשמה תנועה גדולה של חברות ענק בשוק התרופות לכיווון הביוטכנולוגי בכלל. רבות מהן ביצעו השקעות עתק בפיתוחים שרק חלק קטן מהן הניבו תוצאות עד כה. דווקא תחום תרופות היתום נחשב לכזה שמחזיק הרבה יותר הצלחות מכישלונות - אולי בגלל שהמספרים של הפיתוחים בו קטנים בהרבה ממספר הפרויקטים בתרופות למחלות "רגילות", ואוליי לא. בכל אופן, הסיבה להעניינות בשוק הזה איננו דווקא היקף ההצלחה של הפיתוח - אלה כנראה סיבה טרוויאלית הרבה יותר - כסף.
עיקר הפעילות בשוק תרופות היתום התרכז עד לשנים האחרונות בחברות סטארט-אפ. אך עם הזמן המצב הפך למורכב יותר.
דוגמא בולטת לנעשה בשנתיים האחרונות בתחום זה למשל, הוא סיפורה של חברת הסטארט-אפ פרוטליקס (Protalix) מכרמיאל, המפתחת ומייצרת חלבונים רקומביננטים (מהונדסים גנטית), ונמצאת בשלב מתקדם של פיתוח תרופה למחלת הנדירה - גושה (Gaucher). החברה עשתה רעש תקשורתי גדול יחסית, בין השאר, לאור העובדה שאחד המשקיעים בה הוא הגורו של שוק התרופות הישראלי - אלי הורביץ מטבע (באמצעות קרן פונטיפקס).
הסיפור של פרוטליקס נחשף בשל השקעה של גופים ציבוריים בה - הכוונה היא לביו-סל ולקרן מרתון. הסיפור שלה הוא גם סיפור מייצג בהחלט בתעשייה זו. שכן, כבר עתה בשלב מוקדם יחסית בחייה היה ברור כי היא בעלת פוטנציאל עסקי לא קטן. מדוע בעצם, תשאלו? הרי החברה מייעדת עצמה להוצאת תרופה אחת בלבד (לפחות לפי ההגדרה שלה כיום), וזו תרופה למחלה נדירה מאוד?
התשובה, כמו בהרבה מקרים בשוק התרופות היא - תלוי למי היא "מפריעה". במקרה הזה של פונטיפקס, החברה נמצאת בימים אלה לקראת שלב מתקדם מאוד בפיתוח התרופה לגושה ו"מפריעה" ליצרנית ענקית, שהיא היחידה עם תרופה למלחמה הזו כיום בעולם - חברת ג'נזיים (סימול: GENZ) הנסחרת בנאסד"ק. בעלי החברה הישראלית הצהירו בעבר, כי הם לא פוסלים הליכה להנפקה ציבורית, אך גם אם זו תתבצע - אומרים לנו בשוק, מדובר בעניין של זמן עד שענקית כמו ג'נזיים תנסה ואולי תצליח להשתלט עליה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.