האו"ם: ישראל במקום ה-23 בעולם בכדאיות להשקעות זרות
היקף ההשקעות הפיננסיות הישירות (ה-FDI) בישראל ב-2005 חצה לראשונה את סף 5 מיליארד הדולר, ועמד על 5.6 מיליארד. זהו שיא של כל הזמנים, הגבוה ב-35% גם ביחס לתקופת הזהר של שנת 2000. כך עולה מנתונים של דו"ח האו"ם אשר פרסם היום מרכז EMC, שהינו המרכז לפעילות עסקית רב-לאומית במזרח הים התיכון של בית הספר למינהל עסקים, במסלול האקדמי של המכללה למינהל.
דו"ח האו"ם קובע, כי למרות השיפור המתמשך במצב ההשקעות הזרות בה, ישראל עדיין רחוקה ממיצוי פוטנציאל בתחום זה. לאורך כל תקופת המיתון והעימות מול הפלסטינים, כך לפי הדו"ח, שמרה ישראל על מקומה בקבוצת 30 המדינות האטרקטיביות להשקעה זרה. בשנה החולפת מוקמה ישראל במקום ה-23. אולם בכל הקשור למימוש הפוטנציאל, אנו נמצאים במקום הרבה פחות טוב. יש לזכור כי מדד המימוש בוחן כל מדינה ביחס לעצמה, כלומר את אחוז המימוש של הפוטנציאל שהיא עצמה יוצרת. כך יכולה מדינה ענייה כמו אלבניה להיות בעלת דרוג פוטנציאלי גבוה יותר משל דנמרק.
האו"ם קובע, כי לאחר שהידרדרה עד למקום ה-85 בשנת 2004, ניצבת ישראל בשנת 2005 במקום ה-63 בעולם במימוש השקעות זרות ביחס לפוטנציאל. כאן אנו נמצאים הרחק מאחור ביחס לשכנותינו ירדן (במקום ה-19) ולבנון (7). נוכל רק להתנחם בכך שארה"ב, המדינה בעלת הפוטנציאל להשקעות חוץ מספר 1 בעולם, נמצאת במקום ה-120 מתוך 141 במימושו.
מדובר בדו"ח WIR 2006, הדו"ח השנתי ה-16 של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTD) למעקב אחר השקעות פיננסיות, מיזוגים ורכישות גלובליים. הדו"ח, המשתרע על פני יותר מ-300 עמודים, מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200 מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים. זו הפעם הראשונה שבה הדו"ח מתפרסם בישראל, במקביל להצגתו בשאר חלקי העולם והוא חושף נתונים על מקומה של ישראל במפת המיזוגים והרכישות העולמיים כמו גם לגבי מיצוי פוטנציאל ההשקעות שלה.
לדו"ח מצורף מחקר השוואתי שנעשה על ידי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, בעבר, בהווה ובפוטנציה. המחקר מבוסס על דו"ח 2006, דו"חות קודמים ומידע מהשווקים הפיננסים, ועוסק בהשקעות בינלאומיות בישראל בעשור האחרון בהשוואה לפינלנד ואירלנד, מדינות בעלות מאפיינים דומים לישראל, שלכל אחת מהן מודל משלה בתחרות לתפיסת נתח מהשוק העולמי. הדו"ח כולל את ישראל, בכל הניתוחים, ברשימה הקצרה עד מאוד של "מדינות מפותחות" בעולם. הרשימה כוללת את מדינות האחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, יפן, אוסטרליה, ניו-זילנד וישראל.
המחקר של האו"ם והמכללה למנהל בדק השקעות פיננסיות ישירות (FDI) שהינן השקעות זרות בתחומי הייצור, התעשייה, התשתיות, הפיננסיים, השירותים, ועוד המוגדרות כהשקעות אסטרטגיות, בהן ההשקעה נתפסת כניהולית ולא ספקולטיבית. השקעות אלו הינן בדרך כלל ברות קיימא ומושפעות פחות ממצבים נקודתיים כגון מתיחות ביטחונית, בניגוד להשקעות ספקולטיביות.
98 מיליארד דולר אשתקד
הגידול בזרם ההשקעות הזרות בא לידי ביטוי בשיעור ההשקעות הזרות ביחס לסה"כ ההון בכלכלה המקומית (FDI/GSFC). גם כאן הגיעו ההשקעות הפיננסיות הזרות הישירות לשיא בשנת 2005, כאשר הן מהוות 26% מכלל ההון בכלכלה הישראלית, זאת לעומת כ-20% בשנת 2003
בהקשר זה מעניין להשוות בין ישראל לפינלנד, שגם היא כמו ישראל נשענת במידה רבה על סקטור ההייטק שהוא צרכן מרכזי של השקעות הון סיכון זרות. אנו רואים שבעוד שה-FDI/GSFC הישראלי הגיע בשנה החולפת לשיא של 26%, הרי שזה של פינלנד ממשיך לדשדש בסביבות ה- 12.3%. ניתוח הנתון הזה הוא מורכב. מחד, ישראל הפכה שוב ליעד להשקעות זרות, בפרט היות וענף ההייטק הישראלי, בניגוד לפיני, מתבסס על המוני חברות קטנות הנזקקות להזרקת הון תמידית בשנותיהן הראשונות. מאידך לפינים יש את "נוקיה" ועוד כ-10 חברות טכנולוגיות גדולות, שמהוות TNC (Transnational Corporations) אירופאי אם לא עולמי.
לישראל, למעט חברת הפרמצבטיקה הענקית - טבע, אין אף TNC. את הסיבות לצמיחת חברות גדולות בפינלנד והעדרן מישראל ניתן לתלות בתרבות, אופי, סיוע ממשלתי ועוד. ניתן לראות בהשוואה בין פינלנד וישראל השוואה בתנאי אמת ובקנה מידה ענק בין שני מודלים מתחרים של כלכלות קטנות וטכנולוגיות. בדו"חות הבאים ימשיך בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל לעקוב אחר הצלחותיהן היחסיות של שתי הכלכלות.
ומה צפוי בסיכום 2006?
נתוני הדו"ח הנוכחי של האו"ם מסכמים את שנת 2005. מחקר משלים שנערך בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל מעלה כי 2005 הייתה רק המתאבן לקראת 2006. נמצא כי כבר בשנת 2006 צפויה ישראל לרשום שיא חדש הן בהשקעות הישירות (FDI) והן ברכישת חברות ישראליות. נתוני 9 החודשים הראשונים של 2006 מראים כי סך ההשקעות הזרות הצפוי בישראל ב-2006 כולה יהיה גבוה ב45% מאשר ב-2005, ו-ב95% לערך יותר מאשר ב-2004.
עוד נמצא, כי בשנת 2006 ישראל משתלבת מחדש ב-TNC. בשנת 2006 חברות ישראליות השלימו מספר רכישות מהותיות בחו"ל. הגדולה שבהן היא מיזוג איווקס על ידי טבע, אך גם חברות הדגל ההיי-טקיות הולכות והופכות יותר ויותר רב לאומיות: קומברס, צ'קפוינט ואמדוקס, כולן ביצעו רכישות בשנתיים האחרונות. מאידך, אין כמעט TNC בתחום ההיי-טק שלא חזר לרכוש חברות ישראליות בשנה החולפת: לוסנט, סאנדיסק, HP, מיקרוסופט סיסקו וקודאק הם השמות הבולטים, המצטרפים לעסקת פריגו-אגיס, סרברוס-לאומי וכמובן עסקת ברקשייר-האתווי - שרכשה 80% מישקר השנה.
הדו"ח המשלים מזכיר, כי עסקאות אלו צפויות להעמיד את סכום ה-M&A של חברות ישראליות נרכשות ב-2006 על כ-5.1 מיליארד דולר. רכישות בתחום הבנקאות, המזון, הכימיקלים הפרמצבטיקה וכן גם רכישות של מגזר ההיי-טק הישראלי בארה"ב, סין ואירופה יעמידו את הרכישות ישראליות על כ- 3.3 מיליארד דולר. למרות שישראל מהווה רק 0.5% מהשוק העולמי ב-2005, אנו צופים כי עם הגידול במחזור ה-M&A בשנת 2006 ישראל תהיה שותפה ב-1.2% ממחזור המיזוגים והרכישות העולמי. זאת, בהשוואה להיותנו רק 0.25% לערך מהתל"ג העולמי.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
