האו"ם: ישראל במקום ה-23 בעולם בכדאיות להשקעות זרות

היקף ההשקעות הפיננסיות הישירות (ה-FDI) בישראל ב-2005 חצה לראשונה את סף 5 מיליארד הדולר, ועמד על 5.6 מיליארד. זהו שיא של כל הזמנים, הגבוה ב-35% גם ביחס לתקופת הזהר של שנת 2000. כך עולה מנתונים של דו"ח האו"ם אשר פרסם היום מרכז EMC, שהינו המרכז לפעילות עסקית רב-לאומית במזרח הים התיכון של בית הספר למינהל עסקים, במסלול האקדמי של המכללה למינהל.

דו"ח האו"ם קובע, כי למרות השיפור המתמשך במצב ההשקעות הזרות בה, ישראל עדיין רחוקה ממיצוי פוטנציאל בתחום זה. לאורך כל תקופת המיתון והעימות מול הפלסטינים, כך לפי הדו"ח, שמרה ישראל על מקומה בקבוצת 30 המדינות האטרקטיביות להשקעה זרה. בשנה החולפת מוקמה ישראל במקום ה-23. אולם בכל הקשור למימוש הפוטנציאל, אנו נמצאים במקום הרבה פחות טוב. יש לזכור כי מדד המימוש בוחן כל מדינה ביחס לעצמה, כלומר את אחוז המימוש של הפוטנציאל שהיא עצמה יוצרת. כך יכולה מדינה ענייה כמו אלבניה להיות בעלת דרוג פוטנציאלי גבוה יותר משל דנמרק.

האו"ם קובע, כי לאחר שהידרדרה עד למקום ה-85 בשנת 2004, ניצבת ישראל בשנת 2005 במקום ה-63 בעולם במימוש השקעות זרות ביחס לפוטנציאל. כאן אנו נמצאים הרחק מאחור ביחס לשכנותינו ירדן (במקום ה-19) ולבנון (7). נוכל רק להתנחם בכך שארה"ב, המדינה בעלת הפוטנציאל להשקעות חוץ מספר 1 בעולם, נמצאת במקום ה-120 מתוך 141 במימושו.

מדובר בדו"ח WIR 2006, הדו"ח השנתי ה-16 של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTD) למעקב אחר השקעות פיננסיות, מיזוגים ורכישות גלובליים. הדו"ח, המשתרע על פני יותר מ-300 עמודים, מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200 מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים. זו הפעם הראשונה שבה הדו"ח מתפרסם בישראל, במקביל להצגתו בשאר חלקי העולם והוא חושף נתונים על מקומה של ישראל במפת המיזוגים והרכישות העולמיים כמו גם לגבי מיצוי פוטנציאל ההשקעות שלה.

לדו"ח מצורף מחקר השוואתי שנעשה על ידי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, בעבר, בהווה ובפוטנציה. המחקר מבוסס על דו"ח 2006, דו"חות קודמים ומידע מהשווקים הפיננסים, ועוסק בהשקעות בינלאומיות בישראל בעשור האחרון בהשוואה לפינלנד ואירלנד, מדינות בעלות מאפיינים דומים לישראל, שלכל אחת מהן מודל משלה בתחרות לתפיסת נתח מהשוק העולמי. הדו"ח כולל את ישראל, בכל הניתוחים, ברשימה הקצרה עד מאוד של "מדינות מפותחות" בעולם. הרשימה כוללת את מדינות האחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, יפן, אוסטרליה, ניו-זילנד וישראל.

המחקר של האו"ם והמכללה למנהל בדק השקעות פיננסיות ישירות (FDI) שהינן השקעות זרות בתחומי הייצור, התעשייה, התשתיות, הפיננסיים, השירותים, ועוד המוגדרות כהשקעות אסטרטגיות, בהן ההשקעה נתפסת כניהולית ולא ספקולטיבית. השקעות אלו הינן בדרך כלל ברות קיימא ומושפעות פחות ממצבים נקודתיים כגון מתיחות ביטחונית, בניגוד להשקעות ספקולטיביות. 98 מיליארד דולר אשתקד הגידול בזרם ההשקעות הזרות בא לידי ביטוי בשיעור ההשקעות הזרות ביחס לסה"כ ההון בכלכלה המקומית (FDI/GSFC). גם כאן הגיעו ההשקעות הפיננסיות הזרות הישירות לשיא בשנת 2005, כאשר הן מהוות 26% מכלל ההון בכלכלה הישראלית, זאת לעומת כ-20% בשנת 2003

בהקשר זה מעניין להשוות בין ישראל לפינלנד, שגם היא כמו ישראל נשענת במידה רבה על סקטור ההייטק שהוא צרכן מרכזי של השקעות הון סיכון זרות. אנו רואים שבעוד שה-FDI/GSFC הישראלי הגיע בשנה החולפת לשיא של 26%, הרי שזה של פינלנד ממשיך לדשדש בסביבות ה- 12.3%. ניתוח הנתון הזה הוא מורכב. מחד, ישראל הפכה שוב ליעד להשקעות זרות, בפרט היות וענף ההייטק הישראלי, בניגוד לפיני, מתבסס על המוני חברות קטנות הנזקקות להזרקת הון תמידית בשנותיהן הראשונות. מאידך לפינים יש את "נוקיה" ועוד כ-10 חברות טכנולוגיות גדולות, שמהוות TNC (Transnational Corporations) אירופאי אם לא עולמי.

לישראל, למעט חברת הפרמצבטיקה הענקית - טבע, אין אף TNC. את הסיבות לצמיחת חברות גדולות בפינלנד והעדרן מישראל ניתן לתלות בתרבות, אופי, סיוע ממשלתי ועוד. ניתן לראות בהשוואה בין פינלנד וישראל השוואה בתנאי אמת ובקנה מידה ענק בין שני מודלים מתחרים של כלכלות קטנות וטכנולוגיות. בדו"חות הבאים ימשיך בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל לעקוב אחר הצלחותיהן היחסיות של שתי הכלכלות.

ומה צפוי בסיכום 2006?

נתוני הדו"ח הנוכחי של האו"ם מסכמים את שנת 2005. מחקר משלים שנערך בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל מעלה כי 2005 הייתה רק המתאבן לקראת 2006. נמצא כי כבר בשנת 2006 צפויה ישראל לרשום שיא חדש הן בהשקעות הישירות (FDI) והן ברכישת חברות ישראליות. נתוני 9 החודשים הראשונים של 2006 מראים כי סך ההשקעות הזרות הצפוי בישראל ב-2006 כולה יהיה גבוה ב45% מאשר ב-2005, ו-ב95% לערך יותר מאשר ב-2004.

עוד נמצא, כי בשנת 2006 ישראל משתלבת מחדש ב-TNC. בשנת 2006 חברות ישראליות השלימו מספר רכישות מהותיות בחו"ל. הגדולה שבהן היא מיזוג איווקס על ידי טבע, אך גם חברות הדגל ההיי-טקיות הולכות והופכות יותר ויותר רב לאומיות: קומברס, צ'קפוינט ואמדוקס, כולן ביצעו רכישות בשנתיים האחרונות. מאידך, אין כמעט TNC בתחום ההיי-טק שלא חזר לרכוש חברות ישראליות בשנה החולפת: לוסנט, סאנדיסק, HP, מיקרוסופט סיסקו וקודאק הם השמות הבולטים, המצטרפים לעסקת פריגו-אגיס, סרברוס-לאומי וכמובן עסקת ברקשייר-האתווי - שרכשה 80% מישקר השנה.

הדו"ח המשלים מזכיר, כי עסקאות אלו צפויות להעמיד את סכום ה-M&A של חברות ישראליות נרכשות ב-2006 על כ-5.1 מיליארד דולר. רכישות בתחום הבנקאות, המזון, הכימיקלים הפרמצבטיקה וכן גם רכישות של מגזר ההיי-טק הישראלי בארה"ב, סין ואירופה יעמידו את הרכישות ישראליות על כ- 3.3 מיליארד דולר. למרות שישראל מהווה רק 0.5% מהשוק העולמי ב-2005, אנו צופים כי עם הגידול במחזור ה-M&A בשנת 2006 ישראל תהיה שותפה ב-1.2% ממחזור המיזוגים והרכישות העולמי. זאת, בהשוואה להיותנו רק 0.25% לערך מהתל"ג העולמי.

אם זוכרים שאנחנו מהווים רק 0.1% מאוכלוסיית העולם, ייתכן ועדיין יש לנו כמה סיבות לגאווה.