בין השורות: מי חשף באמת את עסקת YouTube?

גם הוול סטריט ג'ורנל לא מתבייש לכתור לעצמו את כתר "החושף" כשזה לא מגיע לו. על הכוח העולה של החשיפות באינטרנט, על יחסם של העיתונים לכותבים אנונימיים ועל שטח ההפקר שעשוי להפוך לעיתונים של מחר
שי פאוזנר |

"ראשוני" אמיתי: העיסקה בה רכשה השבוע גוגל תחת שרביטו של המנכ"ל, אריק שמידט, את יוטיוב (YouTube) ב-1.65 מיליארד דולר, מספרת למעשה את סיפורו של האינטרנט בגרסה הנוכחית שלו למושגים "בלעדי" וראשוני",עליהם כתבתי כאן בשבוע שעבר. הסיפור הזה מצביע כנראה גם על הדרך בה נצרוך מידע בעתיד הלא רחוק. מעבר לעובדה שמדובר ברכישה בסכום עתק של אתר אשר כל כולו תוכן שמיוצר על ידי הציבור הרחב - הלא מקצועי, בתחום הוידאו והסרטים, כדאי לשים לב לסיפור הרקע המסתתר פה.

מסתבר, כי למרות שברוב רובו של העולם, פורסם ביום שני בערב כי מי שחשף ראשון שהעסקה נמצאת על סף חתימה היה אתר האינטרנט של העיתון היוקרתי "הוול סטריט ג'ורנל" - הרי שהאמת הסתברה לאורך השעות שלאחר מכן בארה"ב - כאחרת.

הסיפור פורסם עוד קודם בבלוג נפוץ מאוד באינטרנט בארה"ב של כותב אנונימי הפועל תחת השם TechCrunch ומתמחה בחשיפות וניתוחים של הנעשה בתחום ה-Web 2.0 (או בעברית, מידע, בלוגים וקטעי וידאו שמייצרים הגולשים בעצמם). האיש או האישה שכותבים את הבלוג ידע או ידעה לספר, כי העיסקה נמצאת בשלבים אחרונים לקראת חתימה כבר ביום ראשון בבוקר (או ערב שעון ישראל). מה שמוזר עוד יותר הוא, שאף אחד מהעיתונים המכובדים שפרסמו את הידיעה בהמשך, לא סיפר לקוראים שלו שמדובר בחשיפה שבוצעה על ידי אדם אנונימי באינטרנט.

הסיפור של ישראבלוג: גם בישראל הקהילה של כותבי וקוראי הבלוגים הולכת ותופסת תאוצה. למי שלא יודע, החשיפה הזו של סיפור עסקת YouTube מתפרסמת כשבועיים בלבד לאחר שהפורטל הישראלי נענע רכש גם הוא פיסת Web 2.0 משלו. היקף העיסקה לא פורסם, אך מדובר על פי הערכות ששמעתי בכ-150 אלף דולר ששילשל לכיסו האיש שעמד מאחורי האתר - יריב חבוט. הכוונה היא לאתר המצליח ביותר בתחום הבלוגים בישראל - ישראבלוג.

גם כאן, הסיפור פורסם על ידי כמה מאתרי האיטנרנט הישראליים, שכתירו את הפרסום שלהם כ"ראשוני" ואפילו כ"בלעדי". אך האמת היא, שממש כמו בסיפור האמריקני, גם פה מדובר בפרסום שה"ראשוניות" שלו שייכת לבלוג. כן כן, את סיפור רכישת ישראבלוג פרסם לראשונה בלוגר ישראלי הקורא לעצמו ELN שפועל ממש באותו אתר - ישראבלוג. מבולבלים? גם אני.

יורו טראש - או ניצחון החופש? שני הסיפורים הללו - כמו רבים אחרים בתקופה האחרונה, מדגימים באופן מדוייק את מה שקורה ממש לנגד עיני הגולשים בכל העולם, בתחום צריכת המידע. האופן בו האיטרנט מתנהג מאפשר לאנשים פרטיים לפרסם במהירות ידיעות, כתבות, בלוגים - תקראו לזה איך שתרצו. מהירות שאיתה לא יכולים להתמודד העיתונים ואתרי החדשות והכלכלה, פשוט מפני שבהם יש אנשי מקצוע ותהליך איטי הרבה יותר של עריכה ואישור הידיעות לפני שהן מתפרסמות.

מסתבר שמחקר שביצעה לאחרונה חברת המחקר הענקית ג'ופיטר ריסרץ באירופה מגלה, כי האירופאי המצוי מחפש מידע חדשותי באינטרנט במקורות שונים (גם בלוגים ואתרים עצמאיים) כ-4 שעות בשבוע. לעומת זאת, אותו אירופאי ממוצע קורא עיתונים רק 3 שעות בשבוע.

שוב, למעשה נשאלת השאלה, האם אפשר לסמוך על הבלוגרים ואתרים אנונימיים? הרי לא ניתן להעניש בלוגר אם הוא שיקר, כי אי אפשר למצוא אותו. אז האם אין לנו, כגולשים, ברירה להמשיך ולצרוך את המידע שלנו גם ממקומות נוספים? אני עוד מאמין שכן - אחרת הייתי מחליף מקצוע מזמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.