שווקי הסחורות: שוב טלטלה בשוק המתכות היקרות

ירידות חדות בשוק התבואות בשל נתוני משרד החקלאות האמריקני. קרנות הגידור הובילו את ירידות השערים

מתכות תעשייתיות:

נחושת - מכרה הנחושת הגדול בעולם "אסקונדידה" (8.5% מסך היצע הנחושת העולמי) החל בשביתה ב-7 לאוגוסט ולא רואים כרגע שום פתרון בטווח הקרוב עם הכורים. השביתה אילצה את BHP (בעלת שליטה של 57.5% במכרה) להוריד את התפוקה ל 40% מיכולת הייצור והיא הודתה שהמאגר של הנחושת הולך ואוזל. דבר זה גורם ל BHP לנסות ולרכוש כל היצע של נחושת על מנת לעמוד בהתחייבויות.

למרות זאת התמתנו מחירי הנחושת השבוע לרמה של 7,570 דולר לטון, המייצגת ירידה שבועית של 3.69%.

באלומיניום – ALUCAM, חברת האלומיניום של מדינת קמרון מתכננת להגדיל את הייצור שלה מ-90 אלף טון לשנה ל-260 אלף טון לשנה. זהו פרוייקט אשר כרגע לא ידוע מה טווח הזמן שבו יתבצע בעלות הנאמדת מיליארד דולר.

קונצרן Glencore, החברה הגדולה בעולם הסוחרת בסחורות תבצע את השקעה ראשונה שלה בסין. השקעה זו תהיה רכישת מניות של Qingtongxia Aluminium Group, החברה השנייה בגודלה בייצור אלומיניום בסין הנמצאת בבעלות הממשלה הסינית. חברה זו הינה בעלת יכולת יצור של 400 אלף טון לשנה והיא שואפת להגדיל את יכולת הייצור ל-700 אלף טון לשנה עד שנת 2010.

מחיר האלומיניום ירד בסיכום שבועי לרמה של 2,520 דולר לטון המייצג ירידה שבועית של 0.75%.

בניקל - מחיר המתכת ממשיך לעלות כתוצאה מן השביתה שתיארנו בשבוע שעבר, אי לכך הגיע מחירה ביום שישי לשיא של כל הזמנים 27,300 דולר לטון ונסגר ברמה של 26,625 דולר לטון המייצג עלייה שבועית של 3.6%.

במסחר בעופרת – הייצור בתחום יקבל תמיכה, כאשר 4 חברות בסין מתכננות לפתוח מחצבות של עופרת עם יכולת ייצור של 400 אלף טון לשנה. הגידול בייצור יוריד בוודאות את המחיר וזאת מכיוון שההיצע העולמי כבר עולה והיצוא הסיני עלה ב 36% במחצית הראשונה של השנה. מה גם, סחורה חדשה תיכנס באמצע השנה הבאה כתוצאה מהחלטת הממשלה הסינית שעל מחצבות קטנות להתמזג או להיבנות ע"י מחצבות גדולות אשר נשלטות בדך כלל על ידי חברות כרייה גדולות.

אם זאת במהלך השבוע האחרון עלו מחירי העופרת לרמה של 1,170 דולר לטון מחיר המייצג עלייה שבועית של 3.1%.

במתכות יקרות:

שוב חזרו הטלטלות לשוק המתכות היקרות, אם בתחילת השבוע (שני – שלישי) ראינו ירידות קלות לאור התייצבות הלחימה בצפון הארץ וההערכות כי אנו קרובים להסכם הפסקת אש, הרי שביום רביעי זינקו המחירים לאור הידיעות על הכוונות לפיגוע אווירי המוני בבריטניה. בהמשך השבוע עם התבהרות התמונה וכליאתם של כ-20 חשודים בבריטניה, חזרו והתמתנו המחירים. בסיכום שבועי ירד מחיר הזהב לרמה של 633.5 דולר לאונקיה המייצג ירידה שבועית של 1.63%.

מחיר הכסף ממשיכיכם לעת עתה להתנהג בצמידות גבוהה למחירי הזהב בסיכום שבועי ירד מחיר אונקיית כסף לרמה של 11.85$ המייצג עליה שבועית של 4.74%.

סחורות רכות:

כול הסכרים נפרצו, ביום שישי לבדו איבדו מחירי הסוכר הגולמי 3.81% מערכם, זאת לאחר שבתחילת השבוע (08/08/2006) חצה ממוצע המחירים לחודש את הממוצע הארוך (200 יום) כלפי מטה, תופעה אותה לא ראינו מאז הרבעון השני של 2005, כפי שניתן לראות בגרף המצ"ב.

בתחום הקרנות: הקרנות ממשיכות להוביל את השוק במכירותיהן. אם זאת נראה, כי השוק נמצא במצב של Over Sold, כאשר מדד RSI14 עומד ברמה של 23.09%.

פוזיציית הקרנות והספקולנטים עומדת נכון לסוף השבוע עומדת על 40 אלף חוזים ב-Long, ירידה של 33.33% לעומת השבוע שקדם לכך. זהו אחד הגורמים להיסטריה בשווקים. יצויין, כי בסיכום שבועי ירדו מחירי הסוכר הגולמי לרמתם הנמוכה מזה כשמונה חודשים 13.36 סנט לליברה המייצג ירידה שבועית של 7.28%.

פרמיית הזיקוק למאי 2007 ממשיכה להיות גבוהה, כ-81.65 דולר לטון.

על רקע הירידות בניו יורק, ירדו מחירי הסוכר הלבן (5#) השבוע עד לרמה של 409$ לטון, המייצג ירידה שבועית של 5.28%.

כפי שציינו לפני שבועיים פריצת ההתנגדויות 101.4, 102.56 ו-103.45 סנט לליברה לקפה ארביקה, הובילה למעשה לפריצת מבנה השרוול היורד שראינו במחצית השנה שקדמה לכך, כפי שניתן לראות בגרף המצ"ב. נראה כי השוק נבלם ברמת התיקון של 38.2% (מספרי פיבונאצ'י) 107.9 סנט לליברה. משם נדדו המחירים דרומה ונסגרו ברמה של 104.3 ירידה שבועית של 1.1%.

מתוך רשמי הסוחרים בבורסות, נראה כי הירידות בסוף השבוע באו על רקע פקיעת האופציות בניו יורק, ומכירות של קרנות בלונדון.

מחירי הקפה מזן רובוסטה (חוזה ספטמבר) נסגרו ביום שישי בלונדון ברמה של 1,408 דולר עלייה שבועית של 3.68%.

מחיר הכותנה (חוזה דצמבר) נסגר ברמה של 55.7 סנט, המייצג ירידה שבועית של כ-1.0%. מחיר חוזה מרץ נסגר ברמה של 58.83 סנט, המייצג ירידה שבועית של כ-0.5%.

ירידות השערים היו בעקבות דו"ח משרד החקלאות האמריקני, שהוריד את תחזית התפוקה לשנים 2006-7 לרמה של 20.43 מליון צרורות לעומת 20.5 מליון צרורות בתחזית הקודמת, אך מתחת לציפיות כלכלנים בשוק לרמה של 19.25 מיליון צרורות. צפי הכלכלנים התבסס על תנאי מזג אוויר חם ששררו בארה"ב ובעקבות דו"ח קודם שלימד על ירידה באיכות גידולי הכותנה. בנוסף, תחזית לייצוא הכותנה ירדה אף היא לרמה של 16.2 מליון צרורות לעומת תחזית קודמת לרמה של 16.6 יחידות.

תבואות:

מכלול התבואות נפל ביום שישי לאור נתוני משרד החקלאות האמריקני, אשר הצביעו על יבול חיטת אביב רכה גבוה ממה שחזו סוחרי השוק, וכך גם לגבי כלל החיטה. המכירות בחיטה נתנו אותותיהם גם במחירי התבואות האחרות.

בסיכום שבועי נסגרו מחירי התירס בירידה חדה של 8.57% לרמה של 2.24 דולר לבושל.

מחירי החיטה ירדו גם הם בשיעורים ניכרים בבורסות קנזס ושיקגו ונסגרו ביום שישי ברמות של 4.54 דולר ו- 3.73 דולר בהתאמה, שבסיכום שבועי מהוות ירידה של 6.58% ו-5.81% בהתאמה.

מחיר הסויה נסחר ברוב ימי השבוע ביציבות, כאשר ניכרה המתנה לדו"ח היבול של משרד החקלאות האמריקאי ביום ו'. מחיר חוזה הסויה לאוגוסט נסגר ברמה של 5.51 דולר, המייצג ירידה שבועית של 4.4%. מחיר חוזה נובמבר נסגר ברמה של 5.6825 דולר המייצג ירידה של 3.6%.

את ירידות השערים הובילו מכירות ספקולטיביות של קרנות גידור, שנתמכו בהערכות כי המשך מזג אוויר נוח במהלך חודש אוגוסט עשויים להוביל לעלייה בתפוקה.

לפי דו"ח משרד החקלאות האמריקאי שהתפרסם ביום ו', תפוקת הסויה בשנת 2006-07 צפויה לעמוד על 2.928 מיליארד בושל לעומת תחזית מוקדמת של 3.02 מיליארד. אם זאת הירידות נבעו כאמור מן הזעזוע שנגרם לסוחרי החיטה כמצוין לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.