שותפות בערבון מוגבל

כיצד הייתם משיבים למי שהיה פונה אליכם בתביעה לקבל, ללא כל תמורה ולזמן בלתי מוגבל, חלק נכבד מההכנסה שתצליחו להפיק מכל פעילות עסקית או מסחרית (לרבות מרווחי הון ואף מזכיות בפרסים ו/או בהגרלות)?

למעשה, לכל נישום ישראלי יש שותף מיוחס שכזה, שבנוסף הוקנו לאותו שותף זכויות מרחיקות לכת בקביעת הסכומים שיקבל מהנישום וגם בכל הקשור לנושאי האכיפה והגביה.

כוונתנו, כמובן, לרשות המסים בישראל, שהינה שותפה להכנסתם של תושבי ישראל (ובדרך כלל גם להכנסתם של תושבי חוץ שהופקה בישראל) ויחד עם זאת בכוחה לקבוע באמצעות מפקחיה (בכפוף לביקורת שיפוטית), את הסכומים החייבים במס.

יתרת מכך, אם נקט הנישום בפעולות שהביאו להפחתת מס "בלתי נאותה" (שלא לדבר על פעולות כוזבות, או בדויות), רשאי מפקח המס להתעלם מאותן פעולות ולקבוע את סכום המס בהתאם לכך.

מקובל להניח כי צרכי המדינה רבים, ובהעדר מחצבים ואוצרות טבע של ממש חייב הנישום ליטול חלק נכבד בסיפוקם של צרכים אלה. עוד מקובל להניח, כי מיסוי ההכנסות בהתאם לשיטת המס הפרוגרסיבית (למעט כמה חריגים) הינה צודקת ונכונה בהשוואה לכל שיטה אחרת.

אנו מבקשים לחזור ולהעלות ברשימה זו מספר הרהורים אפיקורסיים, למרות שאין בפינו בהכרח תשובות נחרצות:

1. בשנים האחרונות גדל, בהתמדה, מספרם של היועצים ומומחי המס (שברובם הינם פורשי רשות המסים בישראל) בשוק הפרטי ומתקבל הרושם כי הביקוש עולה על ההיצע. האם תופעה חברתית זו מעידה על בשלותם של הנישומים הישראלים, או שמא על מצוקתם?

2. בולטת לעין פעילותם של יזמים תושבי ישראל (או כאלה שהיו תושבי ישראל) במדינות הניכר. האם נבדקה השפעתה האפשרית של מערכת המס הישראלית על אותם יזמים?

3. חוקי המס שזורים בהוראות אנטי-תכנוניות, בסנקציות אוטומטיות ובהוראות "עשה" ו"אל תעשה" ובה בשעה קיימים עשרות מסלולי מס והסדרי מס מועדפים, מתוך כוונה ושלא מתוך כוונה, שהבקיאות בהם לא תסולא בפז. התוצאה הבלתי נמנעת הינה מלכודות ועוותי מס לחלק מהנישומים, לעומת הטבות והקלות מס שבדרך כלל מפחיתות את נטל המס האפקטיבי בעיקר לבני העשירון העליון. ברור שצדק חלוקתי לא מושג בדרך זו.

4. במספר לא מבוטל של מדינות, ולאו דווקא בקטנות ובנחשלות שבהן, הוחלפה השיטה הפרוגרסיבית בשיטת המס הקצוב (Flat Tax). לפי שעה התוצאות הינן מעודדות ומצביעות על הצלחתה של השיטה "הפרימיטיבית".

אין בכוונתנו לקרוא ברשימה זו להחלפתה של שיטת המס בישראל, מה גם שציבור הנישומים מותש ושבע רפורמות בלאו הכי, אך יש בהחלט מקום לבחון באופן יסודי, ובכובד ראש, את השפעתה הכוללת של מערכת המס הישראלית על המשק והחברה.

נתחייב בנפשנו ונוסיף, שאם אכן יחליטו הנוגעים בדבר (שר האוצר וראש ההמשלה) לבצע בדיקה שכזו, מומלץ כי לא יטילו את המשימה על נבחרת שתורכב בעיקר ממומחי מס.