מתנות חג לעובדים - חבות במס

שאלה ----------

האם על מעסיק הנותן שי לעובדיו, לרגל החג, לחייב את העובדים בתשלום מס הכנסה בגין השי לחג?

תשובה ---------

סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), קובע כי יראו כהכנסת עבודה "… כל טובת הנאה … שניתנו לעובד ממעבידו … והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו".

עד ליום 1.7.1990, סעיף 9(20) לפקודה פטר ממס, עד לסכום מסוים, מתנות שקיבל עובד ממעבידו; אולם הפטור האמור בוטל מיום 1.7.1990, ולפיכך - מתנות הניתנות לעובד ממעבידו במסגרת יחסי העבודה, כגון מתנה/שי לחג נחשבות הכנסת עבודה בידי העובד - הכנסה שיש לחייבה במס הכנסה.

יצוין, כי מתנה הניתנת ממעביד לעובד לרגל אירוע אישי של העובד (חתונה, ברית/ה וכו'), לא תחשב הכנסת עבודה, באם סכומה סביר. כסכום סביר יש לראות את הסכום שנקבע בתקנה 2(4) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 - 180 ₪ נכון להיום.

לענין תלושי קניה כשי לחג - תלושי קניה המוענקים ע"י מעבידים לעובדיהם מהווים, כאמור, טובת הנאה בידי העובד החייבת במס בידי העובדים. עפ"י תקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993, כאשר ניתן לעובד תשלום בשווה כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

יחד עם זאת, מבירור שערכנו בנציבות מס הכנסה נמסר לנו, כי במקרים בהם תלושי השי נרכשים ברכישה מרוכזת על ידי המעביד, ניתן להתייחס להפרש בין עלות התלושים לשווים – כהנחה מסחרית הניתנת למעביד, ולפיכך שווי ההטבה יהיה בגובה עלות התלושים למעביד. זאת, במקרה בו עלות התלושים למעביד לא פחותה מעלותם ברכישה מרוכזת אחרת. יצוין כי עמדה זו תקפה כל עוד לא בוצע שינוי בחקיקה או בעמדת נציבות מס הכנסה.