סטפק: יש להוריד את רכיב המניות בתיקים המנייתיים
"עם יישום ועדת בכר אנו עוברים לתקופה מרתקת מבחינת השוק. עד השנים האחרונות לא הייתה תחרות אמיתית בשוק, הרפורמה האיצה תהליכים ונתנה גושפנקא לפתיחת השוק לתחרות". כך אמר היום (ב') צבי סטפק, מנכ"ל מיטב בכנס "המפה החדשה של שוק ההון ב-2006" שנערך על ידי קבוצת הביטוח והפיננסים שקל, בית ההשקעות מיטב, ומעריב קונגרסים.
סטפק הוסיף ואמר, כי נוצר ואקום בפיקוח על 2 תחומים: 1. בתי השקעות פרטיים שצמחו מהר מאד, ולא התאימו עצמם לרגולציה. זה עלול לגרום למצבים שיעיבו על השוק. 2. חברות הביטוח - רמת הפיקוח כיום היא נמוכה מאשר הפיקוח על קרנות הנאמנות. לדבריו, יש מקום להקים רשות פיקוחית מקיפה אחת, שתפקח על כל המוצרים הפנסיוניים והפיננסיים ועל הגופים העוסקים בכך, כולל הגופים הזרים הפועלים בשוק הישראלי.
סטפק הוסיף: "אני סבור שיופר שיווי המשקל בין הכספים שנכנסים לארץ על ידי משקיעים זרים לבין הכספים שיוצאים ממנה על ידי משקיעים ישראליים, שבוחרים להשקיע יותר ויותר בחו"ל. כמות ההון היוצא תהיה גבוהה יותר יחסית, וזה יעורר פיחות בטווח הארוך.
"סיכונים נוספים הם העלאת ריבית צפויה בארה"ב, מחיר הנפט בעולם, בועת הנדל"ן בארה"ב ובמדינות נוספות, והחשש מפני עליית תשואות בשוק האג"ח האמריקני. לכן, זהו הזמן להקטין סיכונים, גם במחיר של ויתור על התשואה. יש לעשות זאת באמצעות הקטנת המרכיב המנייתי בתיקי המניות. בכל הנוגע למרכיב האג"חי, יש מקום להיזהר באמצעות הקטנת משך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"חים בתיק ההשקעות".
מאיר אוזן, יו"ר קבוצת הביטוח והפיננסים שקל, אמר היום בהתייחסו לשינויים בשוק הפנסיה כתוצאה מרפורמת בכר: "אין לי ספק, שלבסוף האבחנה בין יועץ למשווק בתחום הפנסיוני תיעלם, והמושגים הללו יתכנסו לכותרות חסרות מתוכן".
עוד אמר אוזן: "רבים דיברו על הנזקים בשיעור של 30%-40% שנגרמו לעמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות בעקבות הרפורמה. אולם, גם בקרנות הפנסיה החדשות, בגלל המעבר שלהן ממעמד של קרן זכויות לקרן תשואה, נגרם נזק בשיעור דומה לעמיתים".
אוזן הוסיף כי "בעידן המודרני, בגלל החשיבות של עניין התשואות, היועץ הפנסיוני של המבוטח יסייע לו גם בתכנון מבנה תיק ההשקעות שלו, בפיזור בין האפיקים השונים, בהקטנת הסיכונים, ובהתאמת תיק ההשקעות לנסיבות המשתנות".
יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר, הציג בכנס את השינויים המבניים בשוק ההון, בעקבות המכירה המאסיבית של קופות הגמל וקרנות הנאמנות על ידי הבנקים. לדבריו, ערב יישום הרפורמה, שלטו שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות, הפועלים ולאומי, על 51% מתיק הנכסים של הציבור (המסתכם ב-1.2 טריליון שקל), בעוד שכבר כיום, לפני שהבנקים סיימו את מכירת כל הקופות והקרנות, חלקם של הפועלים ולאומי במערכת ירד ל-44%.
אביגדור קפלן, מנכ"ל כלל ביטוח, טען כי הבנקים אינם סטריליים בכל הנוגע לקשר שלהם לשירותים שהם נותנים. "אנחנו במגעים עם בנק דיסקונט לגבי רכישת קופות הגמל שלהם, והתפעול העתידי שלהן. מתנהל דו שיח נוקשה וכוחני מצד הבנק. הם רוצים לשלוט בעסק וליצור חתונה קתולית בלי יכולת שלנו להתנתק מהם. צא ולמד מה קורה עם הלווה הבודד בנוגע למכלול השירותים שהוא מקבל מהבנק" אמר קפלן.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
