חיים ונציה אופטימי: הגיע זמן הנדל"ן

בסקירתו סבור מנהל בית ההשקעות פרוקסימה, כי מפלגת קדימה מצטיירת כ"מכבי חיפה של הפוליטיקה הישראלית", ולכן דווקא אי הוודאות בפוליטיקה ירדה. סקטור הנדל"ן - חוזר להיות אטרקטיבי
חיים ונציה |

פרשן הכדורגל של ערוץ 10, רן בן שמעון, העניק לא מזמן מחמאה יוצאת דופן לעידן טל, קשרה המוכשר של מכבי חיפה. "הוא כמו מניית טבע", אמר ומיהר להסביר לשדרן המופתע, "הוא השקעה בטוחה".

ההתייחסות לעידן טל כאל השקעה בטוחה (הכוונה הייתה להיותו אופציית מסירה אטרקטיבית) הזכירה לנו דווקא את מה שנחשב במשך שנים להשקעה הבטוחה האולטימטיבית - סקטור הנדל"ן.

במשך שנים ידעו לדקלם כל פרשן כדורגל וכל אם עבריה כי אי אפשר להפסיד בנדל"ן בישראל. אלה וגם אלה טעו. בעשור האחרון מחירי נכסי הנדל"ן בישראל רק ירדו ומניות סקטור הנדל"ן פיגרו בתשואה שלהן אחרי כל סקטור חוץ מסקטור חיפושי הנפט.

ותיקי שוק ההון יודעים לספר שבפעמים קודמות כשהשוק היה בשפל, היה זה סקטור הנדל"ן שהתחיל בעליות וסימן את תחילת היציאה מהמיתון. אך לא הפעם. הפעם היו אלה סקטורי הבנקים הביטוח והכימיה. הנדל"ן נשאר הרחק מאחור וזאת על אף שבארה"ב ובמדינות רבות באירופה מחירי הנדל"ן עלו חזק.

אנו סבורים שהגיע הזמן שסקטור הנדל"ן בישראל ייהנה גם הוא מהצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות. אם הנדל"ן לא גרר את המשק החוצה מהמיתון, הוא צריך לפחות להיגרר אחריו. צמיחה של 5.2% בתוצר ב-2005 לאחר עליה של 4.4% ב-2004 אמורה הייתה לייצר כ-200 אלף מקומות עבודה חדשים.

בהנחה ש-25% מתוכם הם במגזרי ההיי-טק והשירותים, אפשר להעריך שגורם זה לבד הביא לביקוש של-500 אלף מ"ר של משרדים. גם המשקיעים הזרים, בעיקר יהודים במקרה הזה, תרמו ועוד יתרמו להמשך הצמיחה במחירי הנדל"ן. בשנה האחרונה החלו משקיעים זרים רבים לקנות דירות בישראל ואגב כך העלו את מחירי הדירות לרמות קצת יותר קרובות לרמות המחירים המוכרות להם מהבית.

הרפורמות בתחום הנדל"ן והטבות המס הנובעות מחוק הריט החדש, המסדיר את פעילותן של קרנות הנדל"ן החדשות, יתרמו בוודאי להמשך העליות במחירי הנדל"ן ולרווחיות החברות הפועלות בתחום.

מניות סקטור הנדל"ן שפיגרו אחרי השוק בשנים האחרונות נראות היום אטרקטיביות. הן כבר לא יחזרו להיות "השקעה בטוחה" אבל חוץ ממניית טבע, אין יותר השקעות בטוחות בשוק היום, נכון?

מניות

מפלגת קדימה מצטיירת כמכבי חיפה של הפוליטיקה הישראלית. בשלב זה, זכייתה היא כמעט ודאית ולכן אי הודאות הפוליטית דווקא ירדה עכשיו. לא פלא שהבורסה בישראל ממשיכה להפגין אופטימיות ככל שהדברים מתבהרים.

השווקים בארה"ב התחילו את השנה עם אפקט ינואר נאה שהעלה את המדדים לרמה שלא ראינו כבר זמן רב. לאחר שנה של דריכה במקום אנו מצפים שהמגמה תימשך. ביפאן, העליה מתחילת השנה היתה מתונה יותר, אך אנו מאמינים שההתאוששות בטוקיו תמשיך גם השנה לאחר שנים רבות של דריכה במקום.

ונציה ממליץ, במניות: להגדיל את משקל המניות בחו"ל כדי לפזר סיכון. בארץ אנו מעדיפים את סקטור הנדל"ן, בחו"ל את סקטור המוליכים למחצה ותעודות סל על המשק היפאני.

באפיק סולידי שקלי: נראה שהפעילים בשוק ההון מרוצים מדרכו הכלכלית של שר האוצר הנוכחי ומעריכים שהוא ימשיך במדיניותו הכלכלית לאחר הבחירות, הפעם כראש הממשלה. אם המשמעת התקציבית תישמר גם בממשלה הבאה לא יזדקק הנגיד לנשק העלאת הריבית אלא רק בתגובה להעלאת הריבית הדולרית.

לכן, ממשיכים להמליץ בפרוקסימה על אפיקים שקליים קצרים וצמודים בינוניים .

במט"ח, התחזקות הדולר מול השקל ושאר המטבעות, שראינו בשנת 2005, עומדת להערכתנו להיעצר בשנת 2006 . הצמיחה בארה"ב תהיה גם השנה גבוהה יותר מאשר באירפה אך קצב הצמיחה האירופאי צפוי השנה להיות גבוהה מהאמריקאי. גם הריבית האירופאית צפויה לעלות השנה וכנראה גם הריבית על הין. המלצת פרוקסימה: להחזיק פחות דולרים ולשפר את הפוזיציה בעזרת covered call.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

מאת: חיים ונציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".