חיים ונציה אופטימי: הגיע זמן הנדל"ן
פרשן הכדורגל של ערוץ 10, רן בן שמעון, העניק לא מזמן מחמאה יוצאת דופן לעידן טל, קשרה המוכשר של מכבי חיפה. "הוא כמו מניית טבע", אמר ומיהר להסביר לשדרן המופתע, "הוא השקעה בטוחה".
ההתייחסות לעידן טל כאל השקעה בטוחה (הכוונה הייתה להיותו אופציית מסירה אטרקטיבית) הזכירה לנו דווקא את מה שנחשב במשך שנים להשקעה הבטוחה האולטימטיבית - סקטור הנדל"ן.
במשך שנים ידעו לדקלם כל פרשן כדורגל וכל אם עבריה כי אי אפשר להפסיד בנדל"ן בישראל. אלה וגם אלה טעו. בעשור האחרון מחירי נכסי הנדל"ן בישראל רק ירדו ומניות סקטור הנדל"ן פיגרו בתשואה שלהן אחרי כל סקטור חוץ מסקטור חיפושי הנפט.
ותיקי שוק ההון יודעים לספר שבפעמים קודמות כשהשוק היה בשפל, היה זה סקטור הנדל"ן שהתחיל בעליות וסימן את תחילת היציאה מהמיתון. אך לא הפעם. הפעם היו אלה סקטורי הבנקים הביטוח והכימיה. הנדל"ן נשאר הרחק מאחור וזאת על אף שבארה"ב ובמדינות רבות באירופה מחירי הנדל"ן עלו חזק.
אנו סבורים שהגיע הזמן שסקטור הנדל"ן בישראל ייהנה גם הוא מהצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות. אם הנדל"ן לא גרר את המשק החוצה מהמיתון, הוא צריך לפחות להיגרר אחריו. צמיחה של 5.2% בתוצר ב-2005 לאחר עליה של 4.4% ב-2004 אמורה הייתה לייצר כ-200 אלף מקומות עבודה חדשים.
בהנחה ש-25% מתוכם הם במגזרי ההיי-טק והשירותים, אפשר להעריך שגורם זה לבד הביא לביקוש של-500 אלף מ"ר של משרדים. גם המשקיעים הזרים, בעיקר יהודים במקרה הזה, תרמו ועוד יתרמו להמשך הצמיחה במחירי הנדל"ן. בשנה האחרונה החלו משקיעים זרים רבים לקנות דירות בישראל ואגב כך העלו את מחירי הדירות לרמות קצת יותר קרובות לרמות המחירים המוכרות להם מהבית.
הרפורמות בתחום הנדל"ן והטבות המס הנובעות מחוק הריט החדש, המסדיר את פעילותן של קרנות הנדל"ן החדשות, יתרמו בוודאי להמשך העליות במחירי הנדל"ן ולרווחיות החברות הפועלות בתחום.
מניות סקטור הנדל"ן שפיגרו אחרי השוק בשנים האחרונות נראות היום אטרקטיביות. הן כבר לא יחזרו להיות "השקעה בטוחה" אבל חוץ ממניית טבע, אין יותר השקעות בטוחות בשוק היום, נכון?
מניות
מפלגת קדימה מצטיירת כמכבי חיפה של הפוליטיקה הישראלית. בשלב זה, זכייתה היא כמעט ודאית ולכן אי הודאות הפוליטית דווקא ירדה עכשיו. לא פלא שהבורסה בישראל ממשיכה להפגין אופטימיות ככל שהדברים מתבהרים.
השווקים בארה"ב התחילו את השנה עם אפקט ינואר נאה שהעלה את המדדים לרמה שלא ראינו כבר זמן רב. לאחר שנה של דריכה במקום אנו מצפים שהמגמה תימשך. ביפאן, העליה מתחילת השנה היתה מתונה יותר, אך אנו מאמינים שההתאוששות בטוקיו תמשיך גם השנה לאחר שנים רבות של דריכה במקום.
ונציה ממליץ, במניות: להגדיל את משקל המניות בחו"ל כדי לפזר סיכון. בארץ אנו מעדיפים את סקטור הנדל"ן, בחו"ל את סקטור המוליכים למחצה ותעודות סל על המשק היפאני.
באפיק סולידי שקלי: נראה שהפעילים בשוק ההון מרוצים מדרכו הכלכלית של שר האוצר הנוכחי ומעריכים שהוא ימשיך במדיניותו הכלכלית לאחר הבחירות, הפעם כראש הממשלה. אם המשמעת התקציבית תישמר גם בממשלה הבאה לא יזדקק הנגיד לנשק העלאת הריבית אלא רק בתגובה להעלאת הריבית הדולרית.
לכן, ממשיכים להמליץ בפרוקסימה על אפיקים שקליים קצרים וצמודים בינוניים .
במט"ח, התחזקות הדולר מול השקל ושאר המטבעות, שראינו בשנת 2005, עומדת להערכתנו להיעצר בשנת 2006 . הצמיחה בארה"ב תהיה גם השנה גבוהה יותר מאשר באירפה אך קצב הצמיחה האירופאי צפוי השנה להיות גבוהה מהאמריקאי. גם הריבית האירופאית צפויה לעלות השנה וכנראה גם הריבית על הין. המלצת פרוקסימה: להחזיק פחות דולרים ולשפר את הפוזיציה בעזרת covered call.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
מאת: חיים ונציה.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.