מעטים הם האישים שזכו שעל שמם יקרא אפקט בבורסה בתל אביב. בלשון שוק ההון, נהוג לכנות בשם "אפקט" את ההשפעה היומית (או הדו יומית) שנוצרת מאירוע, פעולה או הכרזה של זה שעל שמו נקרא האפקט.

כמעט כל שרי האוצר והנגידים זכו שיקרא על שמם אפקט בבורסה. כמה מהם זכו אף ליותר מאחד. על שמו של יעקב פרנקל רשומים שני אפקטים: "אפקט הבועה" ב-1993 שסימן את תחילת סופו של השוק השוורי ו"אפקט פרנקל" ביום בו הוא הודיע על פרישתו.

להבדיל, גם דמויות מפתח בהנהגה הפלסטינאית זכו עם מותם או הסתלקותם לאפקט על שמם. זכורים לרעה אחמד יאסין ועבד אל עזיז רנטיסי וגם האפקטים על שמם שהביאו לירידות שערים חזקות. לעומתם, זכורים לכולנו עליות השערים שהגיעו עם האפקטים על שמם של עראפת וסאדם חוסיין.

נדירים מכולם הם האפקטים ששינו את כיוונו של השוק והשפיעו על השוק לתקופה ארוכה. נתניהו, כשמונה לשר אוצר, רשם על שמו אפקט שהחל בעצם את מסע העליות הנוכחי של השוק. לעומת זאת, "אפקט נתניהו" השני, שבא לאחר פרישתו מהממשלה, התפוגג במהירות ולא הותיר כל רושם למרות עוצמתו (5%-).

לנו כמשקיעים, חשוב להבחין בין אפקט בעל השפעה ארוכת טווח לבין אפקט שהוא בסך הכל הזדמנות קניה - או מכירה, תלוי בכיוון. אנו מעריכים ש"אפקט פרץ", על אף עוצמתו הנמוכה, הוא בעל פוטנציאל לשנות את כיוונו של השוק.

מוקדם מידי להתרגש מכך שנבחר מנהיג סוציאליסטי למפלגת העבודה, שהרי הוא עדיין לא מחזיק בשום תפקיד ביצועי ומשפיע. בחירתו של פרץ לא בהכרח תביא לשינוי מיידי בכלכלה הישראלית אבל היא תתחיל תהליך שיוביל לשינוי שיתכן ששוק ההון לא יאהב.

כאשר הריבית במגמת עליה, שוק הון ברמת שיא, הבחירות בפתח ואי הודאות הפוליטית היא כה גבוהה צריך רק טריגר שישנה את הכיוון. אפקט פרץ יכול להיות הטריגר הזה. אנחנו לא יכולים להצביע על סיבה מיידית שצריכה לגרום לשוק לפחד מעמיר פרץ, אבל עצם העובדה שלראשונה זכתה דמות ללא תפקיד ביצועי כלשהוא לקבל אפקט על שמה בבורסה מלמדת כי שוק ההון מעריך שלפרץ תהיה השפעה על הכלכלה הישראלית.

מניות

אי הודאות הפוליטית חייבת להשפיע על הבורסה בישראל ולהביא לירידות שערים או לפחות לדשדוש. לא ברור כלל אם ניתן יהיה להמשיך בשנת 2006, במדיניות המאקרו כלכלית וברפורמות שתרמו לצמיחה במשק בשנים האחרונות.

גם ההצלחה של מכירת בנק לאומי ב-16% מעל מחיר הבורסה נראית לנו פחות מוצלחת, כאשר אנו לוקחים בחשבון את האופציה שקיבל הקונה לרכוש 10% נוספים במחיר נמוך יותר בעוד שנה וחצי.

המלצתנו: הפוטנציאל לעליות שערים בבורסות בארה"ב נראה לנו רב יותר מאשר בבורסה באחד העם. אנו ממשיכים להאמין במניות הטכנולוגיה ובסקטור המוליכים למחצה.

סולידי שקלי: שקל קצר וצמוד - עדיף

קשה לחזות עד לאן יעלה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את הריבית במשק. הקושי אף מתעצם כאשר ברור לכולם שלא הנגיד הישראלי הוא זה שקובע את הריבית במשק אלה דווקא הנגיד האמריקאי.

אנו מתקשים להאמין שאלן גרינספן, נגיד הבנק הפדרלי, מתחשב בצרכי המשק הישראלי בבואו לקבוע את הריבית, ולכן אנו סבורים שהריבית הריאלית בישראל תהייה מעתה גבוהה יותר מאשר בארה"ב. המלצתנו: להישאר באפיקים השקליים הקצרים והצמודים הקצרים. להתרחק מהאפיקים הארוכים.

מאת: חיים ונציה.

הכותב הינו מנהל בית ההשקעות פרוקסימה.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.