וול סטריט פתחה בירידות: אורכית מאבדת 1.8%
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בירידות שערים קלות, זאת כשרוחותיה של סופת ההוריקן "ריטה" ממשיכות לטלטל את השווקים בימים האחרונים. הסופה הועלתה אמש לדרגה 5 - החזקה ביותר ונכנסה לאזור מפרץ מקסיקו, בו שוכנות מרבית מזזקות הנפט של ארה"ב.
מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בירידות של 0.36% לרמה של 2,099 נק', מדד הדאו ג'ונס משיל בפתיחה 0.05% לרמה של 10,373 נק'.
בזירת הנפט, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) בתוספת של 1.23 דולר, סביב רמת 68 דולר, לאחר שכשרק לפני ימים ספורים, טרם נודע על הסופה "ריטה", ירדו אל מתחת לרף ה-64 דולר לחבית.
נתוני מאקרו
בזירה המאקרו כלכלית, משרד העבודה האמריקני פירסם היום את מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה לשבוע שהסתיים ב-17 בספטמבר. מספר התביעות עמד על 432 אלף, הרמה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות, אך מתחת לציפיות האנליסטים לקפיצה ל-450 אלף. נזקי סופת ההוריקן קתרינה הינם הגורם הישיר לזינוק בשבועיים האחרונים, זאת כשכבר שבוע קודם זינק מספר התביעות ב-71 אלף לגובה 398 אלף בשל נזקי הסופה, אשר גרמה לאלפים לאבד את מקום עבודתם.
כמחצית השעה לאחר הפתיחה יפורסם מדד האינדיקטורים המובילים עבור חודש אוגוסט. מדד זה משכלל את המדדים החשובים שפורסמו בחודש זה והוא צפוי על פי הערכות אנליסטים לרדת ב-0.3%.
אמריקניות במרכז
במרכז העניינים היום, מניות בנק ההשקעות הענק סיטיגרופ (שסימולו C) אשר פתחו אתה מסחר בירידה של 0.13% לרמה של 44.76 דולר. בנק ההשקעות הודיע אמש לאחר הנעילה כי הוא עומד בפני חקירת הרשות לני"ע האמריקנית (ה-SEC) באשר לאי סדרים חשבונאיים בשתיים מחטיבותיו.
יצרנית ספרי הילדים הגדולה, סקולאסטיק (SCHL), פתחה בעליה של 1.92% לרמה של 36.57 דולר. החברה פירסמה היום כי צימצה את הפסדה ברבעון האחרון ל-21.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 50.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, זאת בזכות סדרת הספרים המפורסמת "הארי פוטר" אשר סקולאסטיק הינה המוציאה לאור שלה.
עוד במרכז המסחר מניות קונגלומרט הבידור, סוני (SNE), אשר הודיע הבוקר על תכנית התייעלות, במסגרתה בכוונתו לקצץ 10,000 משרות ברחבי העולם ולסגור מספר מפעלים, במטרה לקצץ 1.8 מיליארד דולר מעלויותיו. סוני, נזכיר, כבר פיטרה קרוב ל-20 אלף אנשים במהלך תוכנית הארגון מחדש שהיא מנהלת בשלושת השנים האחרונות. אתמול, חתמה המניה בירידה מזערית בת 0.03%, על אף הצפי להודעתה על תכנית התייעלות היום.
ישראליות בוול סטריט
מניות קומברס (CMVT) פתחו את יום המסחר בעליה של 0.24% לרמה של 25.26, זאת לאור המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 דולר שקיבלה מהאנליסטים של CIBC. להערכת כלכלני בנק ההשקעות, קומברס ממשיכה להיות האטרקטיבית ביותר בתחום המידע הסלולרי והשירותים המתקדמים.
סינרון (שסימולה: ELOS), יצרנית ומפיצה של מכשור רפואי אסתטי פתחה את המסחר בירידה של 2.38% לרמה של 34.44 דולר. הודעה של החברה היום, כי תציג את מוצריה בכנס של UBS בניו יורק בשבוע הבא, לא עוזרת למגמה השלילית מאמש. נזכיר כי אתמול השילו מניות החברה 4.42% כשדיווחה כי רכשה מ-SIT הישראלית הממוקמת באור יהודה, את מערכת ה-ERP החדשה של QAD ומערכת CRM. לדברי החברה היקף העסקה נאמד בכ-3 מיליון ש"ח.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
