אחת הזירות המעניינות שבולטות פחות בחודשים האחרונים היא זירת המסחר במטבעות. ככל שהמניות בבורסה התל אביבית צוברות יותר ויותר תנופה, הן מבחינת התשואות והן מבחינת הכותרות, הופך המסחר בזירת השקל/דולר לשקט יותר, שלא לומר משעמם. כדי לנסות ולהסביר את מה שהתרחש בדולר בעת האחרונה ומה שצפוי לו בארץ ובעולם בחודשים הבאים, כנסנו שלושה מומחים חשובים בתחום לשיחה.

מנהל חדר העסקאות במטבעות של הבנק הבינלאומי, דרור זק"ש, מנכ"ל חברת תכלית מקבוצת בנק דיסקונט, איל סגל, והכלכלן הראשי של בית ההשקעות גיפט, ערן בסון, הגיעו לשיחה על הדולר בארץ ובעולם, והצלחנו לקבל מהם גם כמה טיפים לא רעים בכלל למי שמתעניין בתחום.

אם הזרים יצאו - עלולה להווצר בהלה אל הדולר

ש: בעת האחרונה אנו עדים לשקט בזירת השקל/דולר ורגיעה יחסית בשוק המטבעות. מה לדעתכם יכול להסביר את המצב הזה, והאם אתם מסכימים עם הקביעה?

דרור זק"ש: פערי הריביות שהצטמצמו לא הרימו את הדולר כפי שחשבו. תפוקת חברות ההייטק שהזרימו כסף לארץ, הובילו את הדולר בין היתר לשמור על יציבות בצורה מעוררת השתאות. הגענו למצב שבו הפרמייה לארה"ב גבוהה מישראל.

הכניסה של הזרים לבורסה עקב הירידה בפרמיית הסיכון הובילה אותם להשאר כאן. אם הזרים יחתכו ויצאו בהפסדים, היציאה שלהם תהיה אגרסיבית באותה מידה שבה הם נכנסו. אך ההערכה היא שהם לא יצאו בתקופה הקרובה.

איל סגל: לדעתי יש הבדל בין הזרים שנכנסו בסבב האחרון לבין הסבב הקודם. בסבב הקודם, אחרי בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה בשנת 2000, נכנסו בעיקר קרנות פנסיה אמריקניות, קופות גמל עצומות, וגופים מוסדיים קלאסיים. בסבב האחרון ההערכות הן כי אנחנו רואים את כניסתן של קרנות גידור ענקיות.

קרנות הגידור הללו משקיעות במדינות מתפתחות ובינתיים אנחנו רואים סיבוב חד-צדדי. כשהן יחליטו לעשות מהלך של סיבוב לצד השני, אז אנחנו יודעים שאגרסיביות היא אחד הדברים שמאפיינים אותם. אני מזכיר שכשהיה חוסר בטחון לגבי ביצוע ההתנתקות (בחודש יוני, ח.ש), הם מכרו ורצו אל הדולר.

דרור זק"ש: ההערכות הן שבין 20 ל-25 אחוזים מהספוט בדולר שייך למסחר של זרים כיום. אפשר לעקוב אחרי הנתונים של בנק ישראל, אבל בישראל רוב הפעילות במט"ח היא "אמיתית". כלומר: מכירות ורכישות של מטבע על ידי חברות, למשכורות ולדברים ריאליים, בעוד שרוב פעילות המסחר בדולר בעולם - מעל ל-90% היא ספקולטיבית.

ערן בסון: עוצמתו של הדולר/שקל בזירה המקומית מעוררת השתאות. בעבר עוד דיברנו על פרמיית סיכון של 1.5%, ועדיין, הדולר כמעט ולא מתעורר בארץ. עם זאת, הנגיד פישר לא יכול להשאר אדיש. אם הריבית תתחיל לעלות, אז הוא יצטרך להעלות את הריבית. גם מחירי האנרגיה עלולים לייצר לחץ ולדחוף כלפי מעלה את רמת המחירים.

התעוררות במחזורים? תלוי את מי שואלים

ש: האם אתם מעריכים כי יש סיכון בריצה של המשקיעים הזרים אל הדולר?

ערן בסון מעריך שיום אחד בהחלט עלולה להיווצר ריצה של המשקיעים הזרים אל הדולר. עד היום הם מקבלים בעידן הריביות הנמוכות תשואה יפה מאוד על הכסף שלהם בשווקים המתעוררים. אבל משבר רציני בארצות הברית יכול להבריח את הכספים הללו החוצה.

ש: מה לגבי המחזורים - האם הם התעוררו לאחרונה? והאם הציבור נכנס פנימה?

כאן המומחים מעט חלוקים בדעתם. בעוד שזק"ש מנהל חדר מטבעות של בנק, שעיקר עסקיו קשורים לסוחרים ולפירמות מסחר, סגל מנהל חברה שהמוצר שלה (תעודות סל, וביניהן תעודת סל דולרית) משרת את הציבור ואת המשקיעים המוסדיים. כך שהשניים רואים את ציבור המשקיעים משני צדדים שונים בדרך כלל.

דרור זק"ש מסביר כי: בממוצע בחודשים האחרונים אנחנו לא רואים שינוי במחזורי המסחר בשוק המקומי. פה ושם היו גידולים אך הממוצע נותר כפי שהוא.

איל סגל: בתעודות הסל אנחנו כן רואים התעוררות. יש גידול במחזורים של עד פי 7. חלקים גדולים מהציבור מתחילים להכנס פנימה דרך תעודות הסל הדולריות. גם הרמות של היום הן פי 3 ופי 4 מבעבר.

המומחים מסכימים שכשהציבור הגדול נכנס לכיוון הדולר, הוא מבצע זאת בעיקר דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות, ובשנה האחרונה גם דרך מוצרי תעודות הסל.

ערן בסון מזכיר את היציבות המופלאה שאליו הגיע הדולר בשנה החולפת. היא נובעת בעיקר מצמצום הריביות בין השקל לדולר האמריקני. כיום רמות הריבית מאוזנות לחלוטין, 3.5% לשקל ולדולר.

בסון: הגענו למצב של 120 נקודות על שער עתידי של הדולר ביחס לשקל בשנה. מדובר ברבע אחוז לשנה. זאת רמה מאוד נמוכה, כעשירית ממה שהיתה בזמנו - 1,200 נקודות.

קתרינה והריבית - מה יוביל למה

ש: מה מצבו של הדולר בשווקים הזרים?

בסון מציין כי למרות מה שהמשקיעים ציפו לו בחודשים האחרונים, הדולר הלך והתחזק. אך כל עניין סופת קטרינה שאירע בשבוע שעבר, מותיר שאלות על מדיניות העלאת הריבית של הפדראל ריזרב על הדולר. ערן בסון מעריך כי אנחנו אכן נראה בתום השנה ריבית של 4% על המטבע האמריקני. הוא מוסיף ומעריך כי בפגישת ה-FOMC הבאה יעלה הנגיד גרינספן את הריבית ב-0.25%. דבר שיותר אותנו, שוב, לראשונה בתולדות השקל - בפער ריביות שלילי מול הדולר.

ש: מהו האפיק העיקרי להמר נגד הדולר?

בסון נותר איתן בהערכתו כי האירו הוא הדרך ללכת נגד הדולר, למי שמאמין שהוא עומד להחלש.

אך בעניין ההערכות על כיוון הדולר בעולם זק"ש טורף את הקלפים: לאיש אין שמץ של מושג. ההערכה שלי היא שהדולר הולך להתחזק, אבל זה בגלל שאני מאמין בכלכלת ארצות הברית. אבל אי אפשר לדעת בזירת המטבעות לאן יילך הדולר.

בנקודה זאת נותן מנהל חדר העסקאות של הבינלאומי טיפ חשוב למי שמתעניין בתחום ההשקעות במט"ח. לא ברור מה חשבתם אם התכוונתם להשקיע באוקיינוס המטבעות הגלובלי, לזק"ש יש בשבילכם עיצה חשובה.

דרור זק"ש: מה שחשוב זה הסטופ-לוסים. פגשתי סוחר מאוד מוצלח שהרויח במהלך השנים ויש לו נכסים רבים. שאלתי אותו מה שיעור ההצלחות שלו. הוא הסכים לגלות לי: 43%. זה כל. מה שהוא ידע לעשות זה לחתוך את ההפסדים בזמן. לדעת להציב את הסטופ-לוסים.

מה שחשוב לדעתי זה הניהול של ההשקעות, ואחר כך הניתוחים הכלכליים. אם לא עובדים על רווחים גדולים והפסדים קטנים, לא מחזיקים מעמד.

בשבוע הבא: חלק ב' של המפגש בנושא: הדולר לאן?

מה המטבעות שמגיבים למחירי הנפט? מה המטבע הלוהט להשקעות היום? באיזה מטבע ניתן היה לעשות 30% בשנה שחלפה? מה הטרנד הלוהט בעולם המסחר במטבעות? איך והאם ניתן לבצע ארביטראז' במטבעות? ועוד. המשיכו לעקוב - יהיה מעניין.

בהכנת כתבה זאת השתתפו: חזי שטרנליכט, שרון שפורר, דרור איטח וליאור גוטליב.