30% מהבנקים באירופה יחליפו את מערכת הליבה עד 2010

כך עולה ממחקר חדש שערכו אקסנצ'ר ו-SAP. עובדי הבנקים מגלים לחוקרים: 40% מנתח הזמן שלנו מתבזבז על פעולות אדמיניסטרציה - במקום לשבת מול הלקוחות שלנו
חזי שטרנליכט |

בנקים בעולם אינם מרוצים ממערכות הליבה הבנקאיות הישנות שלהם, במידה הולכת וגוברת, והם מתכננים לשדרג את ארכיטקטורת טכנולוגיות הליבה על מנת להישאר תחרותיים, כך עולה ממחקר גלובלי משותף שערכו חברת הייעוץ אקסנצ'ר וענקית התוכנה הגרמנית SAP.

מספר משמעותי מהבנקים שהשתתפו במחקר מתכננים להחליף את מערכת הליבה הבנקאית בחמש השנים הבאות - 30% באירופה, יותר מ-35% באסיה פסיפיק ויותר מ-20% בצפון אמריקה.

70% ממנהלי הבנקים שהשתתפו במחקר אמרו כי גמישות היא הבעיה הגדולה ביותר אשר העיבה על הצלחתה של ליבת מערכת הבנקאות שלהם. כמעט מחצית מהמנהלים שהשתתפו במחקר ציינו שעלויות האחזקה הגבוהות והעדר אינטגרציית מערכות, מונעים מיכולתם להישאר תחרותיים.

SAP ואקסנצ'ר משתפות פעולה בתחום השירותים הפיננסיים משנת 2003. המחקר, אשר נערך במימון משותף של SAP ואקסנצ'ר, נערך על מנת לבחון את המצב הנוכחי, ההשפעה והתוכניות הקיימות כיום להחלפת מערכות ליבה בענף הבנקאות.

קרוב ל-1,500 בנקאים מרחבי העולם משתתפים במחקר, בהם 43 בנקים מתוך 100 הבנקים המובילים בעולם. המחקר כולל בנקים מכל הגדלים באירופה (40%), אסיה פסיפיק (30%), וצפון אמריקה (30%). לצורך מטרות המחקר, הליבה הבנקאית הוגדרה כסך מרכיבי ה-IT המאפשרים לבנקים לנהל מוצרים ושירותים פיננסיים בסיסיים, כולל מידע על לקוחות, חסכונות, הלוואות, משכנתאות, העברות לתשלומים וכרטיסי אשראי.

עובדי הסניפים מסרו כי הם מבזבזים קרוב ל-40% מזמנם על פעילויות בק-אופיס אדמיניסטרטיביות הקשורות ללקוחות, במקום לעבוד מול הלקוחות ולתת שירות. באסיה פסיפיק, עובדי הסניפים ציינו, כי הם מבזבזים 48% מזמנם על פעילויות משרדיות אדמיניסטרטיביות.

גם בבנקים בצפון אמריקה ובאירופה, ציינו העובדים שהם מבזבזים זמן רב על פעילויות משרדיות אדמיניסטרטיביות- 36% ו- 34% בהתאמה.

עובדי הסניפים הסכימו כי זמן התגובה (38%) ואינטגרציה של אפליקציות אחרות (38%) דורגו ראשונים כתחומים הדורשים שיפור. באירופה מייחסים לזמן התגובה את המשמעות הרבה ביותר (50%), בעוד שבאסיה פסיפיק(41%) ובארה"ב (38%), אינטגרציה עם אפליקציות אחרות מהווה את הדאגה העיקרית.

50% מקרב העובדים בסניפים מסכימים כי עיקובים תדירים ולא רצויים הם הבעיה השכיחה ביותר. נושאים אחרים הם נתוני לקוח לא עקביים ואי הבנת צרכי הלקוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

חנן פרידמן לאומי
צילום: דוברות הכנסת, יחצ

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%

ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל



צלי אהרון |

החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.35%   יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח. 

אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם. 

בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית. 

חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים. 

בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.


למה המהלך מגיע דווקא עכשיו?