HP עתידה לסחוף את הדאו ג'ונס לצדו הירוק של המתרס
החוזים העתידיים על המדדים המובילים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השלישי בשבוע. המשקעיים בבורסות התפוח הגדול ימתינו לפרסום מדד המחירים ליצרן לחודש יולי ולדו"ח מלאי הנפט שיתפרסם לאחר הפתיחה. קטליזטור חיובי יתקבל גם מצד דו"חות מרשימים שפרסמה אמש לאחר הנעילה ענקית המחשוב ומשתתפת הדאו ג'ונס, היולט-פאקרד (HP).
בזירה המאקרו כלכלית. כשעה טרם פתיחת המסחר (15:30 שעון ישראל) יתפרסם מדד המחירים ליצרן לחודש יולי (ה-PPI). המדד צפוי על פי ההערכות בשוק להציג עליה של כחצי אחוז, לאחר שביוני נותר ללא שינוי. מדד הליבה, בנטרול מחירי המזון והאנרגיה צפוי לעלות ביולי ב-0.1%, לאחר ירידה בשיעור זהה בחודש שלפני כן.
כשעה לאחר הפתיחה יפורסם דו"ח מלאי הנפט השבועי של ה-EIA. לדו"ח זה השפעה ניכרת על הנעשה בזירה והסוחרים יצפו לו בדריכות רבה. ובניתיים - בשעה זו של המסחר אלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) נסחרים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בספטמבר בירידה של 4 סנט סביב 66.04 דולר לחבית.
במרכז המסחר היום תעמודנה מניות היולט פאקרד (שסימולה: HPQ), שדיווחה אמש על שיפור בתוצאות הרבעון הפיסקאלי השלישי שלה ומניותיה נהנות בשעות שלאחר המסחר מזינוק של למעלה מ-6%. הרווח על בסיס GAAP של HP הגיע ברבעון החולף ל-36 סנט למניה (כולל הטבת מס של 3 סנט למניה), בעוד בשווקים צפו לה רווח של 31 סנט למניה בלבד. גם ההכנסות עקפו תחזיות והסתכמו ב-20.8 מיליארד דולר. לרבעון הפיסקאלי הרביעי חוזה כעת HP רווח של 44-47 סנט למניה, לעומת האנליסטים שחוזים לה 43 סנט למניה בלבד.
דו"חות מרשימים הציגה היום גם אפלייד מטיריאלס (AMAT). על אף שענקית ציוד השבבים דיווחה על צניחה חדה של 50% ברווחי הרבעון הפיסקלאי השלישי ל-370 מיליון דולר או 23 סנט למניה, עדיין הצליחה לעקוף את הקונצנזוס בשווקים לרווח של 14 סנט למניה בלבד.
ובישראליות. מניות ענקית הפרמצטביקה טבע תמשכנה כהרגלן לעמוד במרכז המסחר במניות הישראליות של וול סטריט. אתמול הודיעה החברה על אישור סופי של ה-FDA לתרופה נגד דכאון, אך אף על פי כן שלחו אותה המשקיעים מטה ב-1.5%, נגררת אחר הסנטימנט השלילי בשוק.
עוד מיום האתמול. דלתא גליל נהנתה ביומיים החולפים מאז הודעתה על רכישת דבח את מניות שרה לי בחברה (23%) בלמעלה מ-27 מיליון דולר, מסנטימנט חיובי במיוחד. האם גם היום תמשיך במסע צפונה?
מאינד זינקה מאז תחילת השבוע בלמעלה מ-8%, בניגוד למגמה בשוק ובמחזורים גבוהים. מניותיה של ספקית הבילינג תזכנה בוודאי גם היום למעקב צמוד מצד המשקיעים.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
