עו"ד/עבירה עם קלון שבוצעה ע"י עו"ד במנותק מעיסוקו

@ העובדה שעוה"ד ביצע עבירה במנותק מעיסוקו, אינה מעלה ואינה מורידה לעצם ההכרעה בשאלת הקלון בעבירה, כל עוד נמצא כי התנהגותו אינה עולה בהתאמה עם ההתנהגות המצופה והנדרשת מעורך דין@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: המערער, עו"ד במקצועו, נמצא אשם ע"י בית משפט השלום בתקיפת שכנתו (להלן: "המתלוננת"), על רקע ויכוח שנתגלע ביניהם לאחר שהמערער חסם את מקום החניה שלה ברכבו. בעקבות הדברים שהוחלפו ביניהם, סטר המערער למתלוננת על פניה, אחז בידה של המתלוננת ובחולצתה, זרק אותה על מכסה המנוע ואחר כך על הרצפה. בעקבות הרשעתו קבע בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, כי דבק קלון בעבירות בהן הורשע המערער (תקיפה חבלנית וגרימת נזק בזדון) וגזר עליו עונש של 3 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על תנאי. ערעור שהגיש הוועד המחוזי על קלות העונש התקבל ובית הדין הארצי העמיד את עונשו של המערער על 6 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על-תנאי. מכאן הערעור נשוא הדיון במסגרתו טוען המערער, כי העובדה שמדובר בסכסוך שכנים שאין לו כל קשר לעובדת היותו עורך דין, צריכה היתה להוביל, לשיטתו, לקביעה כי אין מדובר בעבירות שיש עימן קלון.

דיון משפטי:

כב' הש' ע' ארבל:

סעיף 75 לחוק קובע: "עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון". דא עקא, החוק אינו מפרש "קלון" מהו או באילו נסיבות דבק הוא בעבירה. מלאכת יציקת התוכן למושג זה היא כל כולה יציר כפיה של הפסיקה. במקרה הנדון, כאשר בעורך דין עסקינן, במי שמהווה איבר מאבריה של מערכת המשפט, הרי ש"כעבירה שיש עמה קלון" צריכה להיחשב עבירה המעידה על כך שעורך הדין אינו מכבד את החוק ואין מרותו של החוק עליו, עבירה המעידה על מבצעה כי אינו שועה לאותם כללים ועקרונות שהמערכת אליה הוא משתייך אמונה על שמירתם, על כיבודם ועל הטמעת הציות להם, עבירה שיש בה לפגוע בכבודה של המערכת כולה. בנוסף, יש שעבירה תיחשב כ"עבירה שיש עימה קלון" אם היא מעידה על אופי פגום, על העדר שליטה ביצר או על תפישה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה. הקביעה אם דבק בעבירה קלון אם לאו מוכרעת אם כן, בין היתר, בהתאם למידת החריגה שבהתנהגותו של עורך הדין מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהעוסק במקצוע זה. סטנדרט זה גבוה הוא. עורך דין נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה. תחת גלימתו מסתופפות, זו בצד זו, כל אותן חובות הייחודיות למקצועו, וביניהן גם החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין. חובות אלה מוטלות על עורך הדין גם כאשר יוצא הוא את שערי בית המשפט, גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כעורך דין.

מן הכלל אל הפרט: אלימות אינה נמנית על ארסנל הכלים שבידו של עורך דין המוצא עצמו מעורב בויכוח, יהא הדבר במסגרת תפקודו המקצועי או מחוץ למסגרת זו. משכך, אין ליתן משקל לעובדה שמעשה האלימות בוצע על ידי המערער שלא על רקע ההקשר המקצועי. יתרה מכך, נסיבות ביצוע העבירה - ביצוע עבירת אלימות על ידי עורך דין, על רקע ויכוח שבמוקדו עניין פעוט ערך, עוצמת האלימות והעובדה שהמערער הוא זה שפתח באלימות - מעידות על הקלון שדבק במערער.

הערעור נדחה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.