עובדות וטענות: המערער, עו"ד במקצועו, נמצא אשם ע"י בית משפט השלום בתקיפת שכנתו (להלן: "המתלוננת"), על רקע ויכוח שנתגלע ביניהם לאחר שהמערער חסם את מקום החניה שלה ברכבו. בעקבות הדברים שהוחלפו ביניהם, סטר המערער למתלוננת על פניה, אחז בידה של המתלוננת ובחולצתה, זרק אותה על מכסה המנוע ואחר כך על הרצפה. בעקבות הרשעתו קבע בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, כי דבק קלון בעבירות בהן הורשע המערער (תקיפה חבלנית וגרימת נזק בזדון) וגזר עליו עונש של 3 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על תנאי. ערעור שהגיש הוועד המחוזי על קלות העונש התקבל ובית הדין הארצי העמיד את עונשו של המערער על 6 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על-תנאי. מכאן הערעור נשוא הדיון במסגרתו טוען המערער, כי העובדה שמדובר בסכסוך שכנים שאין לו כל קשר לעובדת היותו עורך דין, צריכה היתה להוביל, לשיטתו, לקביעה כי אין מדובר בעבירות שיש עימן קלון.

דיון משפטי:

כב' הש' ע' ארבל:

סעיף 75 לחוק קובע: "עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון". דא עקא, החוק אינו מפרש "קלון" מהו או באילו נסיבות דבק הוא בעבירה. מלאכת יציקת התוכן למושג זה היא כל כולה יציר כפיה של הפסיקה. במקרה הנדון, כאשר בעורך דין עסקינן, במי שמהווה איבר מאבריה של מערכת המשפט, הרי ש"כעבירה שיש עמה קלון" צריכה להיחשב עבירה המעידה על כך שעורך הדין אינו מכבד את החוק ואין מרותו של החוק עליו, עבירה המעידה על מבצעה כי אינו שועה לאותם כללים ועקרונות שהמערכת אליה הוא משתייך אמונה על שמירתם, על כיבודם ועל הטמעת הציות להם, עבירה שיש בה לפגוע בכבודה של המערכת כולה. בנוסף, יש שעבירה תיחשב כ"עבירה שיש עימה קלון" אם היא מעידה על אופי פגום, על העדר שליטה ביצר או על תפישה אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה. הקביעה אם דבק בעבירה קלון אם לאו מוכרעת אם כן, בין היתר, בהתאם למידת החריגה שבהתנהגותו של עורך הדין מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהעוסק במקצוע זה. סטנדרט זה גבוה הוא. עורך דין נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה. תחת גלימתו מסתופפות, זו בצד זו, כל אותן חובות הייחודיות למקצועו, וביניהן גם החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין. חובות אלה מוטלות על עורך הדין גם כאשר יוצא הוא את שערי בית המשפט, גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כעורך דין.

מן הכלל אל הפרט: אלימות אינה נמנית על ארסנל הכלים שבידו של עורך דין המוצא עצמו מעורב בויכוח, יהא הדבר במסגרת תפקודו המקצועי או מחוץ למסגרת זו. משכך, אין ליתן משקל לעובדה שמעשה האלימות בוצע על ידי המערער שלא על רקע ההקשר המקצועי. יתרה מכך, נסיבות ביצוע העבירה - ביצוע עבירת אלימות על ידי עורך דין, על רקע ויכוח שבמוקדו עניין פעוט ערך, עוצמת האלימות והעובדה שהמערער הוא זה שפתח באלימות - מעידות על הקלון שדבק במערער.

הערעור נדחה