ועדת הכספים אישרה ורפורמת בכר בדרך למליאה
ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול (ג') את עיקרי ההמלצות של רפורמת בכר, והיא תובא למליאת הכנסת לאישור שני ושלישי. ועדת הכספים אישרה את הרפורמה פה אחד וכעת מעריכים כי ההצעה תובא לאישור המליאה היום או ביום שני הבא. ההערכות הנוכחיות הן כי בכנסת יושג רוב למסקנות הרפורמה, אך בפוליטיקה כמו בפוליטיקה - יש להתאזר בסבלנות ולחכות להכרעת בית המחוקקים.
רפורמת בכר תדרוש מהבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות ובתמורה היא תתיר להם להפיץ מוצרי ביטוח. הרפורמה חותרת להשיג שוק הון משוכלל יותר שבו ניתן יהיה לקבל הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים. כמו כן, מעוניינים מייסדי הרפורמה, שהייעוץ הפיננסי שיקבל מר ישראלי יהיה פחות מוטה, ויותר אובייקטיבי.
הרפורמה המסתמנת היא שהבנקים יחוייבו למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות במלואן. בנק הפועלים ובנק לאומי בתוך 3 שנים, את הקרנות בתוך 4 שנים, הבנקים הקטנים בתוך 6 שנים, ואת קרנות הנאמנות בתוך 8 שנים.
הבנקים יכלו להתחיל למכור ביטוח בעתיד, אך מהלך זה יהיה בתוך 5 שנים מיום השלמת המכירה של קופות הגמל וקרנות הנאמנות ולא לפני 2010, לגבי הבנקים הקטנים יש הקלה והם יוכלו למכור ביטוח מוקדם יותר - מרגע שהשלימו את מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות שברשותם.
אחד הנושאים שנותרו "פתוחים" הוא עמלת ההפצה. אותה עמלה שהבנקים מתכוונים לגבות מהבעלים החדשים שירכשו מהם את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות. ההערכות הן כי העמלה שאותה יוכלו לגבות הבנקים תעמוד בממוצע בין 0.25% ל-0.3% לכל הגופים השונים. הבנקים ירצו לגבות עמלות שונות לפי הגופים שאת הקופות שלהם הם מפיצים, והעניין עדיין פתוח לדיון.
באוצר מגיבים בינתיים בשביעות רצון, ובתקשורת דווח כי הנהלת המשרד סבורה כי גם ההעברה פה אחד של הרפורמה בועדת הכספים, וגם ההערכות כי החקיקה תושלם בקרוב, הן הצלחות גדולות לרפורמה ולמשרד. השר נתניהו מתכוון להעביר בימים הקרובים גם את רפורמת המיסים שהוא מתכנן. המס בשוק ההון יגדל לפיה ל-20% מול 15% כיום, המע"מ ירד בספטמבר ל-16.5%, ומס הכנסה יופחת בהדרגה ל-44% מ-49% בתוך מספר שנים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
ניתוח עדכני של בנק ישראל מוצא שחוסר הוודאות שנוצר בשנתיים האחרונות עיכב את ההתחזקות הטבעית של השקל ועכשיו, השקל עשוי לסגור פערים ולהתקרב לרמה של 3 שקלים; וגם: השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח עדכני של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
