רוסיה תסגור שוב את הגז לאירופה דרך צינור נורד סטרים 1

הסגירה תימשך כשלושה ימים לצורך עבודות תחזוקה; בד בבד, אירופה במשבר אנרגיה מתגבר לקראת החורף
דור עצמון | (6)

חברת הגז והנפט הגדולה ביותר ברוסיה, גזפרום, הודיעה כי תעצור את אספקת הגז לאירופה למשך שלושה ימים בסוף החודש דרך הצינור הראשי שלה, נורד סטרים 1, לצורך עבודות תחזוקה.

עבודות התחזוקה הלא מתוכננות בצינור נורד סטרים 1, העובר מתחת לים הבלטי לגרמניה, מעמיק את משבר האנרגיה באירופה שנזקקת למקורות חדשים לקראת החורף. גזפרום אמרה כי ההשבתה לשלושה ימים נובעת מכך שמדחס הגז היחיד שנותר בצינור דורש תחזוקה, אך המהלך יביא לשיבוש נוסף במיוחד עבור גרמניה, שתלויה במידה רבה באספקה ​​ממוסקבה כדי שהתעשייה שלה תמשיך לפעול ולתפקד.

גרמניה כבר נאלצה לתת ליוניפר - יבואנית הגז הרוסי הגדולה ביותר שלה - סיוע של 15 מיליארד יורו לאחר שרוסיה קיצצה באופן דרסטי את הזרמת הגז, ואילצה אותה לקנות גז במקומות אחרים במחירים הרבה יותר גבוהים. ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר של גרמניה הודגשה בנתוני מחירי היצרן ביום שישי, אשר ביולי רשמו את העליות הגבוהות ביותר אי פעם, הן בפרמטר שנתי והן בפרמטר חודשי, כאשר עלויות האנרגיה מרקיעות שחקים.

הרוסים כבר הפעילו את צינור הנורד סטרים בחמישית מהקיבולת שלו בלבד, מה שעורר את החשש שרוסיה תוכל לעצור לחלוטין את הזרמת הגז לקראת עונת החימום בחורף ולהקשות על מילוי מתקני האחסון. גרמניה עשתה מאמצים ממוקדים למלא את מתקני האחסון שלה, ברמה של 78.19% נכון ל-17 באוגוסט, מעט יותר מ-75.89% בהשוואה לאיחוד האירופי בכללותו.

בגזפרום אומרים כי לאחר השלמת התחזוקה, ו"בהיעדר תקלות טכניות", תתחדשנה הזרמות הגז בהיקף של כ-33 מיליון מ"ק ביום. עם זאת, עדיין מדובר ב-​​20% בלבד מהקיבולת המלאה של נורד סטרים העומדת על 167 מ"ק ליום. בגזפרום טוענים להימשכות עבודות התחזוקה אך בגרמניה אומרים כי מדובר באמתלה כדי לפגוע בכלכלתם.

פוליטיקאים גרמנים בכירים דחו את ההצעות לפיהן ניתן להקל על מחסור בגז על ידי חידוש ההזרמה דרך צינור נורד סטרים 2 המושעה, דבר שהקרמלין הציע כפתרון. "אני ממליץ בחום לחסוך מעצמנו את ההשפלה של לבקש תמיד (מנשיא רוסיה פוטין) משהו שאנחנו לא הולכים לקבל", אמר קווין קוהנרט, בכיר בממשל הגרמני, "התלות בו חייבת להסתיים אחת ולתמיד".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 26/08/2022 10:49
    הגב לתגובה זו
    אנחנו קרובים לפריצת התנגדות קשה ברגע שנפרוץ אחרי 4 כישלונות בפריצה הפכם זה הולך לטוס.אני אספתי כמה שהצלחתי.מחכה לחוזה באירופה וחוזה עם טורקיה
  • 4.
    בושה 22/08/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    שיתמכו באוקראינה, אז קצת קר, מה קרה?
  • 3.
    מאמין 21/08/2022 23:00
    הגב לתגובה זו
    כל אירופה עשו סנקציות נגד רוסיה בכדי להפיל את כלכלת רוסיה, ומה הם חשבו שכל זה לא יפגע בהם, ארצות הברית עשתה כעוס באירופה ואחשב נטשה אותם
  • 2.
    מיקליס 21/08/2022 16:48
    הגב לתגובה זו
    אירופה לא יכולה בלי רוסיה
  • אירופה יכולה והיא תצליח. והפושע ממוסקווה ישלם על פשעיו. (ל"ת)
    אירופאי באירופה 21/08/2022 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שייקנו משאר השותפות באיחוד שלא התנגחו ברוסיה ?! (ל"ת)
    אסף 21/08/2022 15:07
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן