אקונרג'י זינקה ב-30% בחודש, מה כדאי למשקיעים לדעת?
אקונרג'י מציגה שנת מפנה עם זינוק בהכנסות - החברה מכוונת להיות שחקן משמעותי בשוק האנרגיה המתחדשת - מה צפוי בהמשך?
החברות של תל אביב חברת האנרגיה המתחדשת אקונרג'י 0.08% בניהולם של אייל פודהורצר ויואב שפירא מסמנת אבן דרך: את המחצית הראשונה היא סיימה עם זינוק בהכנסות ל-42.4 מיליון אירו לעומת סכום אפסי בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל היא מדווחת על פרויקטים שמגיעים לשלבי מימוש. המניה לא נותרה אדישה וזינקה כ-30% בחודש, אם כי עדיין מתחילת השנה מדובר על עלייה צנועה של 6%, לשווי של 774 מיליון שקל. לקראת מפגש זום עם הנהלת החברה שייערך ב-17 לספטמבר (קישור להרשמה), נפגשנו עם ההנהלה.
נתחיל בתוצאות: הרווח התפעולי במחצית הסתכם בכ-34.8 מיליון אירו לעומת הפסד תפעולי של כ-5.8 מיליון אירו בתקופה המקבילה. כמו כן, החברה מעריכה כי תסיים את שנת 2024 עם הכנסות בהיקף של כ-102 מיליון אירו ממקורות הכנסה מגוונים הכוללים הכנסות ממכירת חשמל, דמי מימוש ייזום, דמי ניהול והקמה ודמי ניהול נכסים לטווח ארוך.
הדרך לתחילתו של מימוש פוטנציאל החברה היתה מפותלת, וכללה שינוי אסטרטגיה חיוני. "מתחילת העשור כל התחום נמצא בטלטלה" אומר פודהורצר ומוסיף - "הקורונה שהובילה לעיכובים בפרויקטים השונים, ושינוי בתנאים המקרו-כלכליים שהוביל לצורך לבחינה מחודשת של המודלים העסקיים עקב השינוי במחיר הכסף, היו הכרח לשינויים אסטרטגיים, אשר הזניקו אותנו קדימה. גמישות היא שם המשחק, כל הזמן להתבונן לאן העולם הולך ולהיות צעד אחד קדימה". 
אייל פודהורצר ויואב שפירא, "מגיעים לשלבי ההבשלה"
צמיחה באירופה באמצעות צוותים מקומיים
אקונרג'י היא חברה שפעילה בתחום האנרגיה המתחדשת, ולה צבר פרויקטים באירופה - בעיקר באיטליה, באנגליה וברומניה, שם היא נחשבת למובילת שוק, אך גם בפולין, בספרד וביוון. היתרון של אקונרג'י על פני חברות אחרות בתחום הוא פעילות פיתוח פרויקטים מקומית עצמאית בכל אחת ממדינות הפעילות. פיתוח פרויקטים והבאתם לרישוי ומוכנות להקמה הוא צוואר בקבוק בתעשייה ופעילותה של אקונרג'י כחברה מקומית עם צוות מקומי נרחב בכל אחת ממדינות הפעילות, מאפשרת לה לצלוח את התהליך בצורה מיטבית.- איך נאייקס הופכת להיות שחקנית גם בשוק הרכב החשמלי?
- "נאייקס ריטייל מספקת פתרונות ללקוחות קמעונאיים מהקטן ביותר עד הגדול ביותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת הדרך, פעילות החברה התמקדה בייזום פרויקטים בשיתוף מממן מוכר, הקמה שלהם, סגירת מימון בנקאי, צירוף מספר פרויקטים לצבר משמעותי ויתרון לגודל ברמה התפעולית וכאשר הם היו בשלים - היא מכרה אותם כצבר בשלב התפעול למשקיע פיננסי גדול. בשנים האחרונות ערכה החברה מספר שינויים משמעותיים
הדרך ממכירת פרויקטים לייצור חשמלהשינוי הראשון, החברה החלה לייצר חשמל מפרוייקטים שבבעלותה, והיא מתמקדת בחיבור פרויקטים חדשים, תפעול ואחזקה בהם גם לאחר החיבור לרשת החשמל במטרה להפוך ליצרן חשמל מוביל באירופה.
הפיכתה של חברה ליצרן חשמל גדול מחייבת השקעות בסדר גודל משמעותי. לאקונרג'י יכולות גיוס כספים משמעותיות גם בשל היותה חברה נסחרת וגם בשל הקשרים הטובים עם קרנות בינלאומיות גדולות בתחום. החברה גייסה במהלך השלש שנים האחרונות מעל 600 מיליון אירו בהון ו/או חוב ברמת חברה ממשקיעים כגון הפניקס, קרנות Rgreen ו Rivage הצרפתיות וזאת מעבר לגיוסים בשוק ההון בארץ, כל זאת על מנת לתמוך בהקמת צבר הפרויקטים הגדול של החברה.מלבד השותפים האסטרטגיים החברה סגרה כ90 מליון אירו עם בנקים מובילים למימון פרויקטים, בינהם גולדמן סקאס ומצויה במו"מ מתקדם עם מוסדות פיננסיים מובילים נוספים למימון כ300 מיליון אירו עבור פרויקטים בשלבים שונים.
- בעקבות התערבות רשות ני"ע - מ.ו השקעות מפחיתה את שווי חלקה של החברה בקרקע ב-61 מיליון שקל
- אחרי הירידות אתמול: הגיע הזמן לקנות מניות טבע?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בעל בית חדש באינרום: איש העסקים בני ברון רוכש 21% מהחברה
השינוי השני שעברה אקואנרג'י הוא הגדלת חלקה בפרויקטים באיטליה: החברה קנתה את חלקו של בנק UBS שהיה משקיע בלעדי ומשמעותי שלה בפרויקטים באיטליה וזאת על מנת שהחברה תשקיע בעצמה באותם פרויקטים ותחזיק אותם לטווח ארוך.
"שני השינויים הללו מאפשרים לנו למקסם את הרווח היזמי שלנו" אומר פודהורצר ומוסיף - "וכן ליצור מוקד רווח נוסף לחברה מפעילות במגזר הייצור: שוק האנרגיה המתחדשת באירופה הוא שוק בצמיחה מואצת וכחלק מהצורך למצוא מקורות אנרגיה נוספים בשל השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה המדינות השונות מבצעות השקעות אסטרטגיות בפיתוח התחום. בנוסף, הכניסה לתפעול תורמת לפיזור מקורות ההכנסה ומייצב את התזרים העתידי, כך שלא יהיה תלוי במועדי מכירת הפרויקטים בלבד - דבר זה חשוב במיוחד בעולם בו לכסף יש מחיר, וכן כתמיכה להתרחבות לפעילות במדינות כמו יוון וספרד, בהן התהליכים יותר איטיים".
רטשטי, שדה פוטוולטאי הגדול ברומניה 155MW
נערכים לחיבורים נוספיםלחברה צבר פרויקטים גדול של כ-19 ג'יגה וואט בפיתוח, מתוכו 8.2 ג'יגה וואטPV ורוח ו-10.6 ג'יגה וואט שעה בפרויקטי אגירה והיא נחשבת לאחת מהחברות הגדולות באירופה מבחינת צבר פרויקטים בפיתוח. השינוי המשמעותי ביותר בצבר הפרוייקטים של החברה בין השנים 2023-2024 הוא בשיעור הפרויקטים שנמצאים בשלבי סיום הקמה, חיבור לחשמל ותפעול. עד סוף 2024 צופה החברה כ-588 מגה ואט מחוברים לרשת החשמל ו/או מוכנים לחיבור ועוד כ 750 מגה ואט בהקמה. הבשלת הפרוייקטים מאפשרת גם לבצע בהם מימון מחדש ולהפחית את עלויות המימון של אקונרג'י: "הבשלת הפרויקטים שמאפשרת את הפחתת עלויות המימון, ביחד עם הירידה החדה באינפלציה שראינו בשנתיים האחרונות בגוש היורו, יחד עם ירידת מחירי הציוד וחומרי הגלם, יאפשרו לנו להציף ערך רב יותר בשנים הבאות", מציין פודהורצר.
"עד סוף השנה אנו נערכים לחיבור של פרוייקטים נוספים בהם פרוייקט Swangate באנגליה - פרויקט אגירה בהספק של 102 מגה-וואט שעה ופרויקט Resko בפולין - פרוייקט בהספק של 52 מגה-וואט, וכן שני פרויקטים ברומניה, Oradea ו Scurtu Mare, יחד 142 מגה ואט", מציין פודהורצר, כאשר אקונרג'י צופה במהלך 2025 חיבור של פרויקטים נוספים בהיקף נרחב.
מניותהשפעת מלחמת חרבות ברזל על המסחר בבורסה: הניירות התאוששו, התשואות קפצו, המשקיעים התחלפו
זרים 
1) במחצית הראשונה של 2024 הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של 38 מיליארד שקלים, ומניות בהיקף של 4 מיליארד שקלים. היקפים דומים למחצית הראשונה של 2023, ועליה לאחר היובש היחסי בחודשים הראשונים של המלחמה ברבעון רביעי של 2023. עם זאת, בבחינה רב שנתית מתחילת העשור אנחנו רואים ירידה משמעותית בהיקפי הגיוס, בייחוד במניות, החל מרבעון 4 של שנת 2022. הזינוק העיקרי במחצית הראשונה של 2024 היה בגיוס אג"ח ממשלתיות לכיסוי הוצאות המלחמה. באפיק המניות הגופים המוסדיים הם אלו שהובילו את השוק בתחילת המלחמה, כאשר מתחילת המלחמה עד חודש סוף מרץ הם ספגו את ההיצעים בשוק המניות ורכשו מניות בהיקף 5.5 מיליארד שקל (נטו). ברבעון השני הם מכרו מניות ישראליות בהיקף 2 מיליארד שקלים נטו. סוחרי האלגו והמשקיעים הפרטיים החליפו אותם ורכשו ברבעון השני מניות בהיקף 5 מיליארד שקלים נטו. תושבי חוץ פרטיים מכרו מתחילת המלחמה מניות ישראליות בהיקף של 9 מיליוני שקלים נטו.
2) בשוק האג"ח הממשלתיות המגמה של כניסת המוסדיים ויציאת הזרים בולטת במיוחד: המוסדיים רכשו נטו 18 מיליארד שקלים מתחילת המלחמה עד סוף המחצית הראשונה, בעוד תושבי החוץ מכרו בתקופה זו אג"ח ממשלתיות בהיקף 19 מיליארד שקלים. כלומר החוב הממשלתי תלוי ברובו המוחלט בכספי הפנסיה שלנו. בשוק האג"ח הקונצרני המגמה הפוכה: במחצית הראשונה של השנה המוסדיים החלו למכור, והמשקיעים הפרטיים ספגו את ההיצעים.
3) אם נסתכל על תשואות ומרווחים: מדדי המניות ממשיכים אמנם להציג עליה מתונה אך לפגר משמעותית ביחס לביצועי המדדים בארה"ב, כאשר מדדים כמו ביומד וטכנולוגה – בעלי חשיפה מוגבלת למתרחש בשוק הישראלי – מובילים את התשואות, אך מעניין יותר המתרחש בשוק האג"ח: עלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות, לצד שפל במרווחים מהאג"ח הקונצרניות. המתרחש באפיק הקונצרני לדעת רשות ניירות ערך, מבטא אמון של המשקיעים שלמרות המצב הבטחוני, שבטווח הארוך החברות ידעו להחזיר את החוב. עם זאת, חייבים להיות ערים לכך שהזרמות ביקושים בשנתיים האחרונות בשוק הקונצרני מושפעות לא מעט מהשינוי שנערך במנגנון תמיכת המדינה בקרנות הפנסיה והמעבר מהנפקת אג"ח מיועדות ליצירת רשת ביטחון רב שנתית, וכן מאופי השחקנים בשוק הקונצרני המקומי – שוק שבו הזרים פעלו בשוליים גם בתקופות בהן המצב הביטחוני היה טוב בהרבה. 
