עטיר יפה
צילום: ליאת לרנר
ועידת ההשקעות באנרגיה

עו"ד עטיר יפה: "לחברות האנרגיה כוח ואחריות קריטיים בקידום אחריות כלפי הסביבה"

עו"ד עטיר יפה, שותף בפרל כהן וראש מחלקת הייטק וקרנות הון, נשא דברים הבוקר בפתח וועידת השקעות באנרגיה של ביזפורטל; "הגבול בין המגזר הפרטי לציבורי מיטשטש"
מערכת ביזפורטל |

עורך הדין עטיר יפה, שותף בפרל כהן וראש מחלקת הייטק וקרנות הון, נשא דברים הבוקר בפתח וועידת השקעות באנרגיה של ביזפורטל. "אני שמח לארח כאן אצלנו את הכינוס הזה בנושא בעל חשיבות עליונה, כזה שחוצה (או אמור לחצות) גבולות ואידיאולוגיות. פרל כהן, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים עם משרדים בישראל, ארה"ב ואנגליה, מחויב עמוקות לחדשנות ומצוינות והיום, אנו מתכנסים כדי לדון בנושא חדשנות שאין לו גבולות: אנרגיה".

לדבריו, "לתאגידים יש השפעה עצומה על החברה. הגבול בין המגזר הפרטי לציבורי מיטשטש, ומותיר לנו להרהר מי נושא באחריות המוסרית והמשפטית לטיפול בבעיות חברתיות דוחקות. אירועים כמו המשבר הפיננסי של 2008 ומגפת הקורונה  הדגישו את העובדה שממשלות לבדן אינן יכולות להתמודד לבד עם בעיות חברתיות מורכבות. השקעות בטכנולוגיה הקשורה בשמירת האקלים, לרבות בקשר עם ייצור אנרגיה, נכנסו עד לא מזמן לקטגוריות של "אימפקט" חברתי ופילנטרופיה. לאחרונה, כמו בתחומים  אחרים, קיבל הנושא של השקעות בנושאי שמירת האקלים טון פוליטי. נושא האקלים וכדור הארץ קשור למדע ולעובדות ולא לפוליטיקה. מעבר לתרומה פילנטרופית, אפשר וצריך להניע את העולם לחשוב על תחומי האנרג'י טק כתחומים בהם גורמים חשובים יכולים לעשות השקעות שמהן אפשר להרוויח גם כסף וגם תועלת חברתית". 

"בנוסף, במצבנו המורכב, כאשר מדברים על תרחישי עלטה מפחידים יותר או פחות, יש לשימוש באנרגיות ירוקות ומתחדשות  חשיבות, לא רק כדי לסייע לטיפול במשבר האקלים, אלא גם לביזור ייצור האנרגיה באופן שיש בו כדי לסייע להתמודדות עם תרחישים ביטחוניים כאלה ואחרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.