"באופן די מפתיע, כשאתם תשאלו את השאלה מי אחראי במדינת ישראל להגן על תשתיות לאומיות, התשובה היא אף אחד. אני 15 שנה מנסה לברר את השאלה. כשאתה מדבר עם שר האנרגיה או שרי אנרגיה אומרים אין בתקציב שלנו תקציב להגנה על תשתיות ומק' חיוניים בתחום האנרגיה, על מנת לתת לזה מענה צריך תקציב מיוחד, ואין. אתה מדבר עם שרי אוצר לדורותיהם, הם אומרים מה ז"א מי אחראי? משהב"ט אחראי, אבל הוא אחראי להגנת מדינת ישראל בכלל, כולל ואפילו בדגש נגד ירי תלול מסלול ואם שר הביטחון יחליט שרוצה להגן טוב יותר במיגון פיזי על תחנת כוח או ניטור, אז שווה לוותר על כיפת ברזל אחת, אז שימצא איזונים נדרשים כי זו אחריותו בסוף". כך אמר אלוף במיל' גיורא איילנד.

איילנד השתתף הבוקר בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל בתל אביב. לדבריו, "כשאתה מדבר עם שר הביטחון, הוא אומר אני אחראי? מה פתאום. כל שר אחראי לגזרתו. שר הבריאות ידאג למגן בתי חולים ושר התחבורה למגן תחנות רכבות ושר האנרגיה לדאוג להגנת מתקני אנרגיה וזה לא באחריותי. הדיאלוג לא נגמר בשום החלטה מחייבת נכון לעכשיו".

"נקודה 2, והיא מפתיעה, למשל תמ"א 75, אם יצטרכו לפנות את בזן בצפון ויצטרכו לייבא לא רק דלק גולמי אלא תזקיקי דלק, נעשית עבודה יסודית ביחס לחלופות איפה להחזיק אותן כמויות של דלקים ובכל העבודות שנעשו ובבחינת כל הפרמטרים וטבלאות שמשוות בין חלופות, אין מילה אחת על ביטחון. יש שיקולים של איכות סביבה, תחבורה, חשש אולי מרעידות אדמה באזורים מסוימים, הכל נכנס, אין שום שיקול בטחוני בכלל".

"אין הסתכלות מלמעלה למטה"

לדברי איילנד, "הנקודה השלישית היא מי בעצם קובע איפה תשתית בתחומים, אם זה אנרגיה או תשתית חיונית אחרת, איפה היא נבנית? התהליך בישראל לא כזה שיש הסתכלות מלמעלה למטה שאומרת למשל אם אנו צריכים להקים עוד תחנת כוח ויש צורך מבחינת הביקוש להקים עוד תחנת כוח בהיקף כזה וכזה, אז כשהמדינה מסתכלת בראייה כוללת ומסמנת פוליגונים באזורים שהם בסדר מבחינתה ואם יש אזורים שרוצים לקדם פרויקט, אז בבקשה, תעשו בתוך הפוליגון".

"זה לא קורה כך. התהליך הפוך, לגמרי BOTTOM UP. בא יזם ורוצה להקים תחנה בהיענות לביקוש, מוצא את הקרקע הכי זולה וזמינה ומאותו רגע מתחיל תהליך אישור ואם אין סיבה מיוחדת לפסול את המק' אז המקום יאושר למרות שמבחינה לאומית הוא יכול להיות 10 מבחינת עדיפותו אבל מבחינת היזם זה המקום הקרוב ביותר. לתשתיות לאומיות בכלל ותשתיות אנרגיה בפרט יש חשיבות ביטחונית רבה וחלק גדול מהם מוקם במקומות מאוד בעייתיים ולא משרתים שום דבר חוץ מאשר הנוחיות היחסית של אותו יזם".

"בוועדות התכנון יש משקל אפס לשיקולי ביטחון לאומי"

• "צמיחה שלילית של 2%": מה יקרה לכלכלה אם המלחמה תתפתח צפונה?
• מחליף קבוע לטוביה לוסקין: יוסף זינגר ימונה למנכ"ל גבעות עולם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יותר מזה, הוא הוסיף, "באופן שלא פחות ממדהים, גם כשהנושאים מגיעים לאישורים בוועדות התכנון, כולל בות"ל, אין משקל, אפס, לשיקולי ביטחון לאומי. אין אותם בכלל, ותגידו אבל זה לא נכון כי משרד הביטחון גם מיוצג שם והצבא מיוצג שם. נכון, הצבא מייצג שם את האינטרסים שלו. אם מקום מסוים מפריע לצבא באימונים או בתקשורת או מפריע בדבר אחר, אז הצבא מציג שם הסתייגויותיו כי לא טוב להקים את זה כאן וזה יפריע לטיסות חיל האוויר. אף אחד לא מסתכל על השאלה הרחבה והכוללת יותר הקשורה למיקום ולמיגון".

"אחת הטכנולוגיות שמצאו האיראנים והסורים לפני עשרות שנים שנותנת הביטחון המלא והטוב ביותר לתשתיות לאומיות זה במנהור, הוא תמיד יקר יותר כי עלויות המנהור הולכות וקטנות כתוצאה מטכנו' שהולכת ומשתפרת אבל בישראל אין שום תשתית לאומית אמיתית שנמצאת במנהור למרות שחלק גדול ממנה ראוי שתהיה במנהור. זה לא רק מיגון אבסולוטי נגד כל סוגי התקיפות שהאיראנים הדגימו, אלא כשאתה שם משהו במנהור האויב לא יודע איפה הנכס נמצא. כל הדבר הזה מוזנח לחלוטין".

 

"צורך לעשות ריביזיה באופן שבו אנו כמדינה מאשרים מיקום"

לדבריו, "בטח לאור התקיפה האחרונה שהודגמה בשבת האחרונה. כנראה שיש פה צורך לעשות ריביזיה באופן שבו אנו כמדינה מאשרים מיקום, אם זה חוות שרתים ואם זה תחנות כוח או מתקנים אחרים ולהכניס את השיקול הביטחוני גם לגבי המיקום וגם לגבי סטנדרט המיגון ושיהיה לכל הרוחות מישהו שיידע להכתיב את הדברים האלה כי אף אחד בישראל לא מתעסק בנושאים האלה". 

• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

הנקודה האחרונה לגבי הקשר בין ביטחון לבין סוג האנרגיה. אחד הדברים שהצבא כן הגיע אליו למסקנה ויש על כך עבודה שנעשית בשבועות ובחודשים האלה אומרת שחלק גדול מאוד מהיכולת להבטיח שרידות זה על ידי יתירות. אתה משיג את זה כשיש לך הרבה ומפוזרים, במקום לשים מעט ביצים גדולות בסל אחד, אתה בונה הרבה מאוד ביצים קטנות שמפוזרות בהרבה מאוד מקומות. הצורך של ישראל להרחיב השימוש באנרגיה ירוקה ובעיקר סולארית, חשובה וגדולה לא רק בגלל שיקולי הגנת הסביבה אלא גם בגלל שיקולים ביטחוניים. מאות או אלפי מבנים שייתנו אנרגיה נדרשת ולא יהיו בחיבור למערכת החשמל הארצית או כאלה שיוכלו לפזר, עצם העובדה שהם מפוזרים במק' שונים, שיוכלו לתת מענה בצורה שמייצרת יתירות, זה צורך ביטחוני משמעותי. ככל שטכנו' אגירת אנרגיה הולכת ומשתפרת אז נכון להגדיל או להעצים את השימוש ולא להישאר בעניין של מעט יחסית תחנות כוח גדולות. מבחינה ביטחונית די מסוכנות. 

"עוד מילה אחרונה, במסגרת אי התייחסות להגנת מתקני אנרגיה, לצבא יש יכולות להגן על מתקנים חיוניים בנוסף לכל מה שאנו יודעים על מע' כיפת ברזל וכו', ע"י מערכות שהן יותר שמירה אישית על מתקן והצבא עושה זאת לגבי מתקנים חיוניים לו אבל אף אחד לא מעלה על דעתו לעשות זאת על תחנות שלא שייכות למשרד הביטחון אבל חשיבות ההגנה עליהן לא פחותה בראייה לאומית. כל הנושא מוזנח ולא מטופל ולא עולה לדיון בתור בעיה".