גיורא איילנד בועידת האנרגיה
צילום: ליאת לרנר
ועידת ההשקעות באנרגיה

גיורא איילנד: "בוועדות התכנון יש משקל אפס לשיקולי ביטחון לאומי"

אלוף במיל' גיורא איילנד בוועידת האנרגיה של ביזפורטל: "אם יצטרכו לפנות את בזן בצפון אז יש שיקולים של איכות סביבה, תחבורה, חשש אולי מרעידות אדמה באזורים מסוימים, הכל נכנס, אבל אין שום שיקול ביטחוני בכלל"
איתן גרסטנפלד | (3)

"באופן די מפתיע, כשאתם תשאלו את השאלה מי אחראי במדינת ישראל להגן על תשתיות לאומיות, התשובה היא אף אחד. אני 15 שנה מנסה לברר את השאלה. כשאתה מדבר עם שר האנרגיה או שרי אנרגיה אומרים אין בתקציב שלנו תקציב להגנה על תשתיות ומק' חיוניים בתחום האנרגיה, על מנת לתת לזה מענה צריך תקציב מיוחד, ואין. אתה מדבר עם שרי אוצר לדורותיהם, הם אומרים מה ז"א מי אחראי? משהב"ט אחראי, אבל הוא אחראי להגנת מדינת ישראל בכלל, כולל ואפילו בדגש נגד ירי תלול מסלול ואם שר הביטחון יחליט שרוצה להגן טוב יותר במיגון פיזי על תחנת כוח או ניטור, אז שווה לוותר על כיפת ברזל אחת, אז שימצא איזונים נדרשים כי זו אחריותו בסוף". כך אמר אלוף במיל' גיורא איילנד.

איילנד השתתף הבוקר בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל בתל אביב. לדבריו, "כשאתה מדבר עם שר הביטחון, הוא אומר אני אחראי? מה פתאום. כל שר אחראי לגזרתו. שר הבריאות ידאג למגן בתי חולים ושר התחבורה למגן תחנות רכבות ושר האנרגיה לדאוג להגנת מתקני אנרגיה וזה לא באחריותי. הדיאלוג לא נגמר בשום החלטה מחייבת נכון לעכשיו".

"נקודה 2, והיא מפתיעה, למשל תמ"א 75, אם יצטרכו לפנות את בזן בצפון ויצטרכו לייבא לא רק דלק גולמי אלא תזקיקי דלק, נעשית עבודה יסודית ביחס לחלופות איפה להחזיק אותן כמויות של דלקים ובכל העבודות שנעשו ובבחינת כל הפרמטרים וטבלאות שמשוות בין חלופות, אין מילה אחת על ביטחון. יש שיקולים של איכות סביבה, תחבורה, חשש אולי מרעידות אדמה באזורים מסוימים, הכל נכנס, אין שום שיקול בטחוני בכלל".

"אין הסתכלות מלמעלה למטה"

לדברי איילנד, "הנקודה השלישית היא מי בעצם קובע איפה תשתית בתחומים, אם זה אנרגיה או תשתית חיונית אחרת, איפה היא נבנית? התהליך בישראל לא כזה שיש הסתכלות מלמעלה למטה שאומרת למשל אם אנו צריכים להקים עוד תחנת כוח ויש צורך מבחינת הביקוש להקים עוד תחנת כוח בהיקף כזה וכזה, אז כשהמדינה מסתכלת בראייה כוללת ומסמנת פוליגונים באזורים שהם בסדר מבחינתה ואם יש אזורים שרוצים לקדם פרויקט, אז בבקשה, תעשו בתוך הפוליגון".

"זה לא קורה כך. התהליך הפוך, לגמרי BOTTOM UP. בא יזם ורוצה להקים תחנה בהיענות לביקוש, מוצא את הקרקע הכי זולה וזמינה ומאותו רגע מתחיל תהליך אישור ואם אין סיבה מיוחדת לפסול את המק' אז המקום יאושר למרות שמבחינה לאומית הוא יכול להיות 10 מבחינת עדיפותו אבל מבחינת היזם זה המקום הקרוב ביותר. לתשתיות לאומיות בכלל ותשתיות אנרגיה בפרט יש חשיבות ביטחונית רבה וחלק גדול מהם מוקם במקומות מאוד בעייתיים ולא משרתים שום דבר חוץ מאשר הנוחיות היחסית של אותו יזם".

"בוועדות התכנון יש משקל אפס לשיקולי ביטחון לאומי"

יותר מזה, הוא הוסיף, "באופן שלא פחות ממדהים, גם כשהנושאים מגיעים לאישורים בוועדות התכנון, כולל בות"ל, אין משקל, אפס, לשיקולי ביטחון לאומי. אין אותם בכלל, ותגידו אבל זה לא נכון כי משרד הביטחון גם מיוצג שם והצבא מיוצג שם. נכון, הצבא מייצג שם את האינטרסים שלו. אם מקום מסוים מפריע לצבא באימונים או בתקשורת או מפריע בדבר אחר, אז הצבא מציג שם הסתייגויותיו כי לא טוב להקים את זה כאן וזה יפריע לטיסות חיל האוויר. אף אחד לא מסתכל על השאלה הרחבה והכוללת יותר הקשורה למיקום ולמיגון".

"אחת הטכנולוגיות שמצאו האיראנים והסורים לפני עשרות שנים שנותנת הביטחון המלא והטוב ביותר לתשתיות לאומיות זה במנהור, הוא תמיד יקר יותר כי עלויות המנהור הולכות וקטנות כתוצאה מטכנו' שהולכת ומשתפרת אבל בישראל אין שום תשתית לאומית אמיתית שנמצאת במנהור למרות שחלק גדול ממנה ראוי שתהיה במנהור. זה לא רק מיגון אבסולוטי נגד כל סוגי התקיפות שהאיראנים הדגימו, אלא כשאתה שם משהו במנהור האויב לא יודע איפה הנכס נמצא. כל הדבר הזה מוזנח לחלוטין".

 

"צורך לעשות ריביזיה באופן שבו אנו כמדינה מאשרים מיקום"

לדבריו, "בטח לאור התקיפה האחרונה שהודגמה בשבת האחרונה. כנראה שיש פה צורך לעשות ריביזיה באופן שבו אנו כמדינה מאשרים מיקום, אם זה חוות שרתים ואם זה תחנות כוח או מתקנים אחרים ולהכניס את השיקול הביטחוני גם לגבי המיקום וגם לגבי סטנדרט המיגון ושיהיה לכל הרוחות מישהו שיידע להכתיב את הדברים האלה כי אף אחד בישראל לא מתעסק בנושאים האלה". 

קיראו עוד ב"בארץ"

הנקודה האחרונה לגבי הקשר בין ביטחון לבין סוג האנרגיה. אחד הדברים שהצבא כן הגיע אליו למסקנה ויש על כך עבודה שנעשית בשבועות ובחודשים האלה אומרת שחלק גדול מאוד מהיכולת להבטיח שרידות זה על ידי יתירות. אתה משיג את זה כשיש לך הרבה ומפוזרים, במקום לשים מעט ביצים גדולות בסל אחד, אתה בונה הרבה מאוד ביצים קטנות שמפוזרות בהרבה מאוד מקומות. הצורך של ישראל להרחיב השימוש באנרגיה ירוקה ובעיקר סולארית, חשובה וגדולה לא רק בגלל שיקולי הגנת הסביבה אלא גם בגלל שיקולים ביטחוניים. מאות או אלפי מבנים שייתנו אנרגיה נדרשת ולא יהיו בחיבור למערכת החשמל הארצית או כאלה שיוכלו לפזר, עצם העובדה שהם מפוזרים במק' שונים, שיוכלו לתת מענה בצורה שמייצרת יתירות, זה צורך ביטחוני משמעותי. ככל שטכנו' אגירת אנרגיה הולכת ומשתפרת אז נכון להגדיל או להעצים את השימוש ולא להישאר בעניין של מעט יחסית תחנות כוח גדולות. מבחינה ביטחונית די מסוכנות. 

"עוד מילה אחרונה, במסגרת אי התייחסות להגנת מתקני אנרגיה, לצבא יש יכולות להגן על מתקנים חיוניים בנוסף לכל מה שאנו יודעים על מע' כיפת ברזל וכו', ע"י מערכות שהן יותר שמירה אישית על מתקן והצבא עושה זאת לגבי מתקנים חיוניים לו אבל אף אחד לא מעלה על דעתו לעשות זאת על תחנות שלא שייכות למשרד הביטחון אבל חשיבות ההגנה עליהן לא פחותה בראייה לאומית. כל הנושא מוזנח ולא מטופל ולא עולה לדיון בתור בעיה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יצחק 16/04/2024 20:50
    הגב לתגובה זו
    היה בצמתים הכי חשובים ולא תיקן את הליקויים שציין בכתבה מעריץ אותו אבל למה עד היום אף חכם לא הרים דגל
  • 2.
    בת אל 16/04/2024 13:19
    הגב לתגובה זו
    ממובילי המאבק למען גיוס האברכים הפרזיטים לצה"ל.
  • 1.
    נחמד! 16/04/2024 11:54
    הגב לתגובה זו
    אחרי שכל תפיסות העולם הביטחוניות והמדיניות של גיורא איילנד הופרכו- אל חשש! אפשר לסמוך עליו בנושאים חדשים- אנרגיה! סיסמוגרפיה! איכות הסביבה! הידד!
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.