פברואר בקרנות הנאמנות – גיוס כולל של כ- 5.8 מיליארד שקל
נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, עם סקירה של חודש פברואר בקרנות הנאמנות. "חודש פברואר נסגר במגמה חיובית חזקה במדדי המניות המובילים בישראל ובעולם, ומגמה חיובית מתונה בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני בישראל. בנק ישראל החליט הפעם, אחרי התלבטות לא פשוטה, להותיר את הריבית בעינה, לאחר שבהחלטתו הקודמת הוא הוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.5%", כותב כהן.
"שער השקל רשם ייסוף מול הדולר והאירו בחודש פברואר, כשהתחזק בשיעור זהה של כ-1.4% תוך תנודתיות גבוהה במהלך החודש. שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה חיובית חזקה כאשר מדד S&P500 עלה בכ- 5.2% וקבע שוב שיא חדש, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-6.1%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-4.2%, ומדד הניקיי היפני עלה בשיעור חד במיוחד של כ-8.6%. שוק המניות הישראלי סיים את חודש פברואר במגמה חיובית חזקה אף הוא, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ- 6.3%, מדד ת"א 125 רשם עלייה בכ- 6.4%, ומדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ- 7%. איגרות החוב הקונצרניות סיימו את חודש פברואר במגמה חיובית מתונה. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור של כ-0.5% עד כ-0.6%", מוסיף כהן.
"התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה את מגמת הגיוסים שהחלה בדצמבר", כותב כהן. "קטגוריית אג"ח כללי מסכמת את חודש פברואר כקטגוריה המגייסת ביותר עם גיוס של כ-510 מיליון שקל, ואחריה קטגוריית אג''ח בחו''ל שגייסה סכום של כ-310 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח בארץ – חברות והמרה תרמה לגיוס סכום של כ-220 מיליון שקל , אחריה קטגוריית מניות בחו"ל שהוסיפה גיוס של כ-120 מיליון שקל. קטגוריית מניות בארץ שברוב החודש ידעה פדיונות קטנים, מסיימת את החודש עם גיוס קל של כ-35 מיליון שקל קטגוריית אג"ח מדינה מסיימת את חודש פברואר כקטגוריה הפודה ביותר כשפדתה סכום של כ-190 מיליון שקל. קטגוריית גמישות הוסיפה לפדיון סכום של כ-45 מיליון שקל, ומקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות נפדו במהלך החודש כ-25 מיליון שקל".
הקרנות הכספיות: ממשיכות בגיוסים
"לאחר שבחודש ינואר ראינו חזרה לקצב הגיוסים הגבוה בקרנות הכספיות, המגמה הזו נמשכה במהלך חודש פברואר, אם כי בעוצמה פחותה כאשר נכנס אליהן סכום של כ-1.5 מיליארד שקל", כותב כהן. "הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-1.05 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו סכום של כ-0.45 מיליארד שקל. ב-23 החודשים האחרונים מאז החלו הקרנות הכספיות לגייס סכומים משמעותיים, גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-89.9 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-23.3%. סך נכסיהן של הקרנות הכספיות עומד על כ-111.6 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים במונחי סוף חודש".
התעשייה הפסיבית
"קרנות הסל והקרנות המחקות חודש פברואר בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה חיובית מאוד, עם גיוס כולל של כ-3.4 מיליארד שקל, כאשר תעשיית קרנות הסל גייסה סכום של כ-2.5 מיליארד שקל ותעשיית הקרנות המחקות הוסיפה לגיוס סכום של כ-0.9 מיליארד שקל", כותב כהן. "קטגוריית מניות בחו''ל ממשיכה להיות המגייסת הגדולה גם החודש בתעשייה הפסיבית עם סכום גדול של כ-2.2 מיליארד שקל, כאשר רובו המוחלט של הגיוס הגיע מתעשיית קרנות הסל אשר גייסו כ-1.8 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ-0.4 מיליארד שקל. קטגוריות מניות בארץ שבחודש שעבר סיימה כקטגוריה הפודה ביותר, מסיימת את פברואר עם גיוס גבוה של כ-740 מיליון שקל, קרנות הסל גייסו כ-590 מיליון שקל והקרנות המחקות הוסיפו לגיוס עוד כ-150 מיליון שקל. קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-480 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו סכום של כ-260 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו סכום של כ-220 מיליון שקל".- מיטב מגייסת 500 מיליון שקל - מגיייסים כשאפשר לא רק כשצריך
- "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
