מוטי קידר
צילום: ביז

"בתרבות של המזרח התיכון, האכזריות מייצרת הרתעה - חמאס חשב שירתיע אותנו וטעה"

ד"ר מוטי קידר: "יחיא סינוואר לא ציפה לתגובה כזאת מצדנו, הוא חשב שהישראלים חלשים והוא ראה מול עיניו את עסקת גלעד שליט; הפתרון לעזה הוא שלטון המשפחות"; וגם - מה יהיה בזירה הצפונית
צחי אפרתי | (12)

ד"ר מוטי קידר בן 71 הוא מזרחן, חוקר אסלאם, מרצה, סא"ל במודיעין ויש לו את מה שחסר להרבה מהחוקרים הצעירים בתחום המזרח התיכון והאסלאם. הוא מבין את המנטליות, הוא מריח את הריחות, שומע את הקולות, קורא את הטקסטים. הוא לא שבוי בקונספציות, אין לו אג'נדות. ויש לו הרבה מה להגיד על החשיבות של ערבית, על המודיעין, על עזה ועל המלחמה.

על השפה הערבית - "ללימודי הערבית יש תדמית נמוכה, יש הרבה פחות מורים לערבים ופחות תלמידים. והיום הצבא משקיע משאבים רבים בלימודי ערבית כי מערכת החינוך לא עושה את זה.

על ציונות - "מערכת החינוך לא מדברת על ציונות, מה זאת זכותנו על הארץ ועל מה נלחמים פה. איפה מערכת החינוך?".

על רצועת עזה, מי הם העזתים, מה צריך לעשות לארגון הטרור חמאס, על יחיא סינוואר, על תרבות המזרח התיכון והאכזריות של חמאס, על איראן, חיזבאללה ועל הפתרון בעזה - שלטון של חמולות. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אויל משריש שלא למד כלום (ל"ת)
    עדיף שישתוק 17/04/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    משה 01/04/2024 18:34
    הגב לתגובה זו
    היה שמאלן. כבר טעות. עכשיו ביביסט עלוב. לא ימני אורגינל.
  • 7.
    אלון 05/02/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף כתבה איכותית
  • 6.
    הברבור הירוק 05/02/2024 04:46
    הגב לתגובה זו
    עם העולם הערבי רק הסכמי הגנה או אי לוחמה לשכוח מהמילה שלום לא רוצים שלום ולא מאמינים עד 2100 לפחות רק אז נדבר שוב. יהודה ושומרון חיבים להיות בידים ישראליות והפולשים שהיו שם צרכים לחזור למדינתם ירדן לבנון סוריה מצרים עיראק
  • 5.
    צחי 04/02/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    חבל שהוא לא מחליף את פרשני האולפנים שקוראים 2 פוסטים מתורגמים וחושבים שהם מומחים לעולם הערבי.
  • 4.
    אמלק 04/02/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    אומר הרבה דברים שמזמן הופרכו או שהם עניין של השקפה.מציע לא לערבב פיננסים עם לופטגשאפט, הסיבה שיש לאתר הזה פופולריות זה כי אין לו אג'נדת מעבר לפיננסים
  • 3.
    בת אל 04/02/2024 17:45
    הגב לתגובה זו
    יש לפרוץ לישיבות ולגייס את כל האברכים הפרזיטים . נאלץ לחיות על חרבנו עוד שנים ארוכות ועל כולם לשאת בנטל.
  • ארקדי 05/02/2024 00:50
    הגב לתגובה זו
    אם לא נעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה, סופנו יהיה רע ומר.
  • איכס 04/02/2024 22:13
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה אותה תגובה מה קשור הישיבות לקידר איזה חופרת את אכלת את הראססס אפשר לחשוב מה עשית בצבא???? בת אל שוורצנגר לא חייב כל כתבה להגיב את יודעת....
  • לפרוץ לישיבות ולשמאלנים שלא מתגייסים (ל"ת)
    קונילמל 04/02/2024 20:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ירושלמית 04/02/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    הבל הבלים. משום מה אינו מדבר על הצד האחר ו'תרבותו'
  • 1.
    אלכס 04/02/2024 16:59
    הגב לתגובה זו
    בשם הקשקשת .שלא תפסק לעולם .כל עוד יש תקשורת.ואם לא יהיה דבר מה תפרשנו.האם מישהו פרשן .שמדינת ישראל נמצאת במקום הכי לא נכון על הגלובוס .או אם היתה במקום אחר .מה היה קורה איתה .כנראה שום דבר לא במקרה.מישהו צריך להמשיך לסבול ובגדול.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.