חרב הפיפיות של רכישה עצמית - מי יתמוך במניות הבורסה ביום שהבורסה תפסיק לקנות את עצמה

הבורסה לני"ע שוב רוכשת מניות של עצמה על מנת לתמוך בשער המניה - חוקי, אבל כשקונים מדי יום באופן קבוע זה מאוד מזכיר ויסות

דור עצמון | 03/05/2023 15:20 (9)

נושאים בכתבה הבורסה לניירות ערך רכישה עצמית

הנהלת הבורסה הבורסה לניע בתא 2.49% החליטה בנובמבר אשתקד לרכוש מניות של עצמה. הדירקטוריון התכנס ויצא בהחלטה לרכוש מניות ב-36 מיליון שקל. החלטה זהה התקבלה גם במאי. ממאי ועד היום הבורסה השלימה שתי תוכניות של רכישה עצמית בסכום מצרפי של 72 מיליון שקל.

רכישה עצמית זה סימן שאמור לעודד את המשקיעים. ראשית זה הבעת אמון במניה. כשהנהלה רוכשת במזומנים של החברה מניות השוק אמור להתרשם לטובה. ברוב המקרים זה אכן כך. בנוסף זו גם כמובן רכישה בפועל - כסף שזורם למסחר היומי ותומך במניה. מה זה תומך? הרכישות האלו נעשות מדי יום ביום ומשדרות לסוחרים-משקיעים - "היי, אנחנו כאן, אל תדאגו יותר מדי. גם בירידות, אנחנו פה". אנחנו לא באמת יודעים איך התנהל המסחר היומי בכל שניה ובכל דקה, אבל אנחנו מקווים ומאמינים שזה היה מסחר תקין. אבל תניחו לצורך הדוגמה בלבד שהבורסה קונה את המניות של עצמה בשעה האחרונה. היא קובעת את השער. היא רכשה מדי יום ב-400 אלף שקל, כשהמחזור היומי הממוצע בשנה האחרונה הוא 5 מיליון שקל. אז אולי היא לא השחקן הגדול ביותר במניה, אבל יש כאן את ההשפעה השולית. דמיינו שהמניה ירדה ביום מסוים ב-2%, והבורסה התחילה לרכוש בשעה האחרונה והרימה את המניה בסוף יום ב-2%.

דווקא כאשר יש רכישה עצמית שמלכתחילה משמעותה הבעת אמון במניה ורצון לתמוך בה, הכל אפשרי - אולי זה היה, אם כן - זה כמובן צורם. בכל מקרה, השאלה הגדולה היא למה הבורסה ממשיכה להתעקש על רכישה עצמית. כתבנו בספטמבר על הרכישה הקודמת, האמת שאז זה עוד איכשהו היה הגיוני - התוצאות היו במגמת שיפור והמחזורים היו עדיין סבירים. אבל עכשיו - המחזורים בשפל, הרפורמה-מהפכה המשפטית והקרע בעם הורידו את המדדים ואת המחזורים. העניין בבורסה ירד. הרבעון הראשון בבורסה צפוי להיות בינוני, פושר במקרה הטוב, חלש במקרה הרע. אז לקנות את המניות כשיש לכם אלטרנטיבה סולידית בבורסה דרך אגרות חוב, מק"מים ובבנקים - פיקדונות וניתן לייצר תשואה של 5%?

הבורסה משקפת את הכלכלה המקומית ומי שמאמין בכלכלה המקומית ובחברות המקומיות אמור להאמין בבורסה. הבורסה שלנו לא מבטאת את הפוטנציאל של הכלכלה. החברות טכנולוגיה הגדולות נסחרות בחו"ל, אין מספיק חברות גדולות שנסחרות כאן, אבל דווקא בגלל זה - הפוטנציאל גדול. אם משווים את הבורסה הישראלית לבורסות אחרות בעולם מבינים שהבורסה שלנו יכולה להיות גדולה פי כמה.

בינתיים כאמור הרבעון האחרון של 22 פושר ונראה שגם השנה לא תהיה "משהו". המניה נסחרת במכפיל רווח של 35, כאשר סיכוי טוב שתוצאות 2023 יהיו חלשות מ-22. וגם אם הבורסה תרוויח יותר זה יהיה כנראה גידול בשוליים. כלומר, השקעה בבורסה בהינתן המכפיל רווח מתורגמת לתשואה של 3% פחות או יותר - אז נכון שהבורסה יוצאת במסר לטווח בינוני-ארוך, אבל אם אתם רוצים לעשות מהלך עסקי, תנו למניה לרדת ואז תקנו. המניה אומנם ירדה ב-15% מתחילת השנה בעיקר במשך לפרסום דוח רבעון רביעי שהיה חלש (עד אז המניה החזיקה מעמד), אבל עצם הרכישות היומיומיות תומכות בנייר. ככה לא אוספים סחורה במחיר טוב. ככה מנהלים את המניה, ככה עושים ויסות.

ויסות של מחיר מניה מזכיר נשכחות - ויסות מניות הבנקים משנות ה-80'. יועצי ופקידי הבנקים דחפו אז לציבור את מניות הבנקים - מדי יום המניות היו עולות, הציבור היה מאושר ועשיר יותר. הבנקאים גם היו מאושרים ועשירים יותר- יותר עמלות ממחזורי מסחר, יותר ריבית על הלוואות (שנלקחו גם כדי לממן את מניות הבנקים). נוצרה בועה ענקית וככל בועה בסוף המשחק נגמר. תוך כמה ימים מניות הבנקים נפלו ב-70%-80% והממשלה עצרה את המסחר, הלאימה את הבנקים ותמכה חלקית בהפסדי הציבור (הפכה את מניות הבנקים לסוג של אגרות חוב אטרקטיביות). בהמשך הבנקים חזרו לבורסה, אך נאסר עליהם לבצע רכישה עצמית וכל מה שמריח ויסות. בשנים האחרונות ההסרה הזו בוטלה ולאומי אגב, חזר לרכוש מניות של עצמו - משמע לווסת את המניות.

ולמה רכישה עצמית היא ויסות? הויסות בשנות ה-80 נעשה בכספי הציבור, אבל מטרתו ותכליתו היו תמיכה במניה ו-או הרצת מניה. מה ההבדל בין רכישה עצמית שתומכת במניה מכספי החברה עצמה אם היא נעשית בצורה מווסתת לבין שליחת אנשים לרכוש את המניות? על פי חוק, כמובן שמותר לרכוש מניות של עצמך, אבל בתוצאה בשוק זה מאוד יכול להיות קרוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהבורסה לני"ע טרם נמסרה תגובה והיא תצורף לכתבה לכשתתקבל.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
atuk19 04/05/2023 09:19
הגב לתגובה זו
. הכותב טוען שרכישה עצמית זו הרצה. הוא חושב שאם יש עודף מזומן אז ראוי לנהוג בזהירות ולשים באגח סולידי או בפיקדון כי הוא צופה רבעון 1 בינוני או אפילו חלש. אבל הנהלת החברה יודעת היטב תוצאות רבעון 1 ואת הנתון הכי חשוב - יתרת המזומן היא יודעת נכון ליום 3.5.203. כן. להנהלה יש מידע פנים וחוקי לחלוטין לנצל אותו לקנות בזול. אם אין חשש שברבעונים הקרובים תפסיד אז מה פתאום לקנות אגח סולידי? התפקיד של הנהלת חברה הוא להשיא ערך ותשואה לבעלי המניות לאורך זמן. או רווח שנתי גדול ככל האפשר למניה. לא הרצה לעליית מחיר המניה. אם יש עודף מזומן אפשר להשקיע אותו בצמיחת החברה. אבל לא כל חברה יכולה להביא צמיחה מכל המזומן שלה ולכן יש לה 2 אפשרויות לשימוש במזומן: דיבידנד ואז בעלי המניות יחליטו אם הם רוצים אגח או לקנות עוד ממניות החברה, או ללכת למסעדה. אין שום סיבה לשמור כסף בחברה באגח. אפשרות שניה לקנות המניות של עצמה. לא בשביל לתמוך במניה אלא בשביל בעלים. אם וכאשר יהיו רווחים נוספים הרווח למניה יעלה כתוצאה מצימצום מספר המניות. דוחות יגידו מי צודק.
6.
אני 04/05/2023 00:13
הגב לתגובה זו
עצמו כשהמחיר טוב. בכל מקרה אין לזה משמעות, החברה קונה מניות של עצמה בכסף של עצמה. לך כבעל מניות של אותה חברה זה לא משנה. הערך נשאר אותו ערך.
5.
חביב דוד פור 03/05/2023 17:13
הגב לתגובה זו
עובדי הבורסה כמו עובדי אל על הם שותים את הרווחים .אם הרווחים גדלים אז העובדים ידרשו תוספות כך שאין סיכוי להרוויח במניות אלו
4.
מאייר 03/05/2023 16:47
הגב לתגובה זו
כבר בשנות השמונים נפסק שהוויסות אסור בפס"ד "גנור" או פס"ד הבנקאים ובניגוד לדעתו של היועמ"ש דאז העמידו את הבנקאים לדין פלילי ,בהתחלה וויסתו והמניות עלו בהתמדה ואז בום נפילות והציבור איבד את כספו ,ולא רק זאת אלא מי שמקורב יודע מתי לקנות ומתי למכור ,ולעשות לביתו
3.
PAN 03/05/2023 16:04
הגב לתגובה זו
כניראה ששווה שהם רוכשים! איך קרה שכולם רוצים ליראות רק חורבן והרס בבורסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
2.
מני 03/05/2023 15:58
הגב לתגובה זו
לא היה צריך ''להביע אמון'' בבורסה ולא היה צריך להתערב בכלל. כסף גדול היה נכנס לבורסה ומייצר נזילות וכותרות גדולות
אתה הרווחת השנה? אז מה איכפת לך ממס? (ל"ת)
אנונימיatuk19 04/05/2023 09:18
הגב לתגובה זו
למני הקושקוש 04/05/2023 08:52
הגב לתגובה זו
עם 40% נטו שנתי. מ'כפת לך כמה המדינה מרוויחה? עשה את החשבון שלך...
1.
נחום 03/05/2023 15:43
הגב לתגובה זו
אתה טועה ומטעה כי הלאמת הבנקים המדינה עשתה כדי לנטרל את הרכישות של האזרחים כמו מכוניות מקררים תנורים וכו' דבר שחייב את הממשלה לספק מטבע זר לכך והממשלה דאז היתה בגרעון ענק ולא היה לה כסף לכך גם אני אכלתי אותה ובגדול והשאירו לי חלון מדירה שמכרתי הלכתי ללמוד איך חושבים ומה יעשו באוצר דברים שלא מפרסמים ורק המפולת שהיתה ב 2008 וידאתי מה הולך לקראת הצלחתי להחזיר את הדירה שאבדה לי כלומר אחרי 25 שנים אז לך תלמד ותשכיל לפני שאתה כותב

צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר | 21/12/2025 11:02

נושאים בכתבה בזק מניות בי קומיוניקיישנס

בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.

גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר | 21/12/2025 16:59

נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן