דור עצמון
צילום: משה בנימין
ניתוח

חרב הפיפיות של רכישה עצמית - מי יתמוך במניות הבורסה ביום שהבורסה תפסיק לקנות את עצמה

הבורסה לני"ע שוב רוכשת מניות של עצמה על מנת לתמוך בשער המניה - חוקי, אבל כשקונים מדי יום באופן קבוע זה מאוד מזכיר ויסות   
דור עצמון | (9)

הנהלת הבורסה הבורסה לניע בתא 0.96% החליטה בנובמבר אשתקד לרכוש מניות של עצמה. הדירקטוריון התכנס ויצא בהחלטה לרכוש מניות ב-36 מיליון שקל. החלטה זהה התקבלה גם במאי. ממאי ועד היום הבורסה השלימה שתי תוכניות של רכישה עצמית בסכום מצרפי של 72 מיליון שקל. 

רכישה עצמית זה סימן שאמור לעודד את המשקיעים. ראשית זה הבעת אמון במניה. כשהנהלה רוכשת במזומנים של החברה מניות השוק אמור להתרשם לטובה. ברוב המקרים זה אכן כך. בנוסף זו גם כמובן רכישה בפועל - כסף שזורם למסחר היומי ותומך במניה. מה זה תומך? הרכישות האלו נעשות מדי יום ביום ומשדרות לסוחרים-משקיעים - "היי, אנחנו כאן, אל תדאגו יותר מדי. גם בירידות, אנחנו פה". אנחנו לא באמת יודעים איך התנהל המסחר היומי בכל שניה ובכל דקה, אבל אנחנו מקווים ומאמינים שזה היה מסחר תקין. אבל תניחו לצורך הדוגמה בלבד שהבורסה קונה את המניות של עצמה בשעה האחרונה. היא קובעת את השער. היא רכשה מדי יום ב-400 אלף שקל, כשהמחזור היומי הממוצע בשנה האחרונה הוא 5 מיליון שקל. אז אולי היא לא השחקן הגדול ביותר במניה, אבל יש כאן את ההשפעה השולית. דמיינו שהמניה ירדה ביום מסוים ב-2%, והבורסה התחילה לרכוש בשעה האחרונה והרימה את המניה בסוף יום ב-2%. 

דווקא כאשר יש רכישה עצמית שמלכתחילה משמעותה הבעת אמון במניה ורצון לתמוך בה, הכל אפשרי - אולי זה היה, אם כן - זה כמובן צורם.  בכל מקרה, השאלה הגדולה היא למה הבורסה ממשיכה להתעקש על רכישה עצמית. כתבנו בספטמבר על הרכישה הקודמת, האמת שאז זה עוד איכשהו היה הגיוני - התוצאות היו במגמת שיפור והמחזורים היו עדיין סבירים. אבל עכשיו - המחזורים בשפל, הרפורמה-מהפכה המשפטית והקרע בעם הורידו את המדדים ואת המחזורים. העניין בבורסה ירד. הרבעון הראשון בבורסה צפוי להיות בינוני, פושר במקרה הטוב, חלש במקרה הרע. אז לקנות את המניות כשיש לכם אלטרנטיבה סולידית בבורסה דרך אגרות חוב, מק"מים ובבנקים - פיקדונות וניתן לייצר תשואה של 5%? 

הבורסה משקפת את הכלכלה המקומית ומי שמאמין בכלכלה המקומית ובחברות המקומיות אמור להאמין בבורסה. הבורסה שלנו לא מבטאת את הפוטנציאל של הכלכלה. החברות טכנולוגיה הגדולות נסחרות בחו"ל, אין מספיק חברות גדולות שנסחרות כאן, אבל דווקא בגלל זה - הפוטנציאל גדול. אם משווים את הבורסה הישראלית לבורסות אחרות בעולם מבינים שהבורסה שלנו יכולה להיות גדולה פי כמה.  

בינתיים כאמור הרבעון האחרון של 22 פושר ונראה שגם השנה לא תהיה "משהו". המניה נסחרת במכפיל רווח של 35, כאשר סיכוי טוב שתוצאות 2023 יהיו חלשות מ-22. וגם אם הבורסה תרוויח יותר זה יהיה כנראה גידול בשוליים. כלומר, השקעה בבורסה בהינתן המכפיל רווח מתורגמת לתשואה של 3% פחות או יותר - אז נכון שהבורסה יוצאת במסר לטווח בינוני-ארוך, אבל אם אתם רוצים לעשות מהלך עסקי, תנו למניה לרדת ואז תקנו. המניה אומנם ירדה ב-15% מתחילת השנה בעיקר במשך לפרסום דוח רבעון רביעי שהיה חלש (עד אז המניה החזיקה מעמד), אבל עצם הרכישות היומיומיות תומכות בנייר. ככה לא אוספים סחורה במחיר טוב. ככה מנהלים את המניה, ככה עושים ויסות. 

ויסות של מחיר מניה מזכיר נשכחות - ויסות מניות הבנקים משנות ה-80'. יועצי ופקידי הבנקים דחפו אז לציבור את מניות הבנקים - מדי יום המניות היו עולות, הציבור היה מאושר ועשיר יותר. הבנקאים גם היו מאושרים ועשירים יותר- יותר עמלות ממחזורי מסחר, יותר ריבית על הלוואות (שנלקחו גם כדי לממן את מניות הבנקים). נוצרה בועה ענקית וככל בועה בסוף המשחק נגמר. תוך כמה ימים מניות הבנקים נפלו ב-70%-80% והממשלה עצרה את המסחר, הלאימה את הבנקים ותמכה חלקית בהפסדי הציבור (הפכה את מניות הבנקים לסוג של אגרות חוב אטרקטיביות). בהמשך הבנקים חזרו לבורסה, אך נאסר עליהם לבצע רכישה עצמית וכל מה שמריח ויסות. בשנים האחרונות ההסרה הזו בוטלה ולאומי אגב, חזר לרכוש מניות של עצמו - משמע לווסת את המניות.

ולמה רכישה עצמית היא ויסות? הויסות בשנות ה-80 נעשה בכספי הציבור, אבל מטרתו ותכליתו היו תמיכה במניה ו-או הרצת מניה. מה ההבדל בין רכישה עצמית שתומכת במניה מכספי החברה עצמה אם היא נעשית בצורה מווסתת לבין שליחת אנשים לרכוש את המניות? על פי חוק, כמובן שמותר לרכוש מניות של עצמך, אבל בתוצאה בשוק זה מאוד יכול להיות קרוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהבורסה לני"ע טרם נמסרה תגובה והיא תצורף לכתבה לכשתתקבל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    atuk19 04/05/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    . הכותב טוען שרכישה עצמית זו הרצה. הוא חושב שאם יש עודף מזומן אז ראוי לנהוג בזהירות ולשים באגח סולידי או בפיקדון כי הוא צופה רבעון 1 בינוני או אפילו חלש. אבל הנהלת החברה יודעת היטב תוצאות רבעון 1 ואת הנתון הכי חשוב - יתרת המזומן היא יודעת נכון ליום 3.5.203. כן. להנהלה יש מידע פנים וחוקי לחלוטין לנצל אותו לקנות בזול. אם אין חשש שברבעונים הקרובים תפסיד אז מה פתאום לקנות אגח סולידי? התפקיד של הנהלת חברה הוא להשיא ערך ותשואה לבעלי המניות לאורך זמן. או רווח שנתי גדול ככל האפשר למניה. לא הרצה לעליית מחיר המניה. אם יש עודף מזומן אפשר להשקיע אותו בצמיחת החברה. אבל לא כל חברה יכולה להביא צמיחה מכל המזומן שלה ולכן יש לה 2 אפשרויות לשימוש במזומן: דיבידנד ואז בעלי המניות יחליטו אם הם רוצים אגח או לקנות עוד ממניות החברה, או ללכת למסעדה. אין שום סיבה לשמור כסף בחברה באגח. אפשרות שניה לקנות המניות של עצמה. לא בשביל לתמוך במניה אלא בשביל בעלים. אם וכאשר יהיו רווחים נוספים הרווח למניה יעלה כתוצאה מצימצום מספר המניות. דוחות יגידו מי צודק.
  • 6.
    אני 04/05/2023 00:13
    הגב לתגובה זו
    עצמו כשהמחיר טוב. בכל מקרה אין לזה משמעות, החברה קונה מניות של עצמה בכסף של עצמה. לך כבעל מניות של אותה חברה זה לא משנה. הערך נשאר אותו ערך.
  • 5.
    חביב דוד פור 03/05/2023 17:13
    הגב לתגובה זו
    עובדי הבורסה כמו עובדי אל על הם שותים את הרווחים .אם הרווחים גדלים אז העובדים ידרשו תוספות כך שאין סיכוי להרוויח במניות אלו
  • 4.
    מאייר 03/05/2023 16:47
    הגב לתגובה זו
    כבר בשנות השמונים נפסק שהוויסות אסור בפס"ד "גנור" או פס"ד הבנקאים ובניגוד לדעתו של היועמ"ש דאז העמידו את הבנקאים לדין פלילי ,בהתחלה וויסתו והמניות עלו בהתמדה ואז בום נפילות והציבור איבד את כספו ,ולא רק זאת אלא מי שמקורב יודע מתי לקנות ומתי למכור ,ולעשות לביתו
  • 3.
    PAN 03/05/2023 16:04
    הגב לתגובה זו
    כניראה ששווה שהם רוכשים! איך קרה שכולם רוצים ליראות רק חורבן והרס בבורסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 2.
    מני 03/05/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
    לא היה צריך ''להביע אמון'' בבורסה ולא היה צריך להתערב בכלל. כסף גדול היה נכנס לבורסה ומייצר נזילות וכותרות גדולות
  • אתה הרווחת השנה? אז מה איכפת לך ממס? (ל"ת)
    אנונימיatuk19 04/05/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
  • למני הקושקוש 04/05/2023 08:52
    הגב לתגובה זו
    עם 40% נטו שנתי. מ'כפת לך כמה המדינה מרוויחה? עשה את החשבון שלך...
  • 1.
    נחום 03/05/2023 15:43
    הגב לתגובה זו
    אתה טועה ומטעה כי הלאמת הבנקים המדינה עשתה כדי לנטרל את הרכישות של האזרחים כמו מכוניות מקררים תנורים וכו' דבר שחייב את הממשלה לספק מטבע זר לכך והממשלה דאז היתה בגרעון ענק ולא היה לה כסף לכך גם אני אכלתי אותה ובגדול והשאירו לי חלון מדירה שמכרתי הלכתי ללמוד איך חושבים ומה יעשו באוצר דברים שלא מפרסמים ורק המפולת שהיתה ב 2008 וידאתי מה הולך לקראת הצלחתי להחזיר את הדירה שאבדה לי כלומר אחרי 25 שנים אז לך תלמד ותשכיל לפני שאתה כותב
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'
דוחות

טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת

רווח של 0.78 דולר למניה 16% מעל התחזית; הכנסות 4.5 מיליארד דולר לעומת 4.33 בצפי; התחזית עודכנה מעט למעלה 

מנדי הניג |

טבע טבע -0.09%  עם רבעון חזק מהצפוי עם רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - גבוה בכ-16% מציפיות האנליסטים שעמדו על 0.67 דולר - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר, לעומת צפי של 4.33 מיליארד דולר. ההכנסות עלו בכ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחברה ממשיכה להציג שיפור עקבי ברווחיות וברמת היעילות. שיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-28.9%, לעומת 28% אשתקד, והחברה מציינת כי היא נמצאת במסלול לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2027.

הצמיחה ברבעון נתמכה בעיקר בפעילות בצפון אמריקה, שבה ההכנסות עלו ב-12% בזכות ביקושים גבוהים לתרופות המקור AUSTEDO ו-AJOVY. באירופה נרשמה ירידה של כ-10% במונחים מקומיים, ובשווקים הבינלאומיים נרשמה ירידה דומה - אך לאחר נטרול השפעת מכירת הפעילות ביפן, נרשמה בהם דווקא עלייה קלה של כ-2%. מנועי הצמיחה החדשניים של טבע רשמו יחד צמיחה של 33% במונחי מטבע מקומי, להכנסות כוללות של 830 מיליון דולר - מה שממחיש את התרומה ההולכת וגדלה של תחום התרופות החדשניות לתוצאות החברה.

במקביל, הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עלה ל-910 מיליון דולר, עלייה של כ-14% לעומת השנה שעברה, והרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב-433 מיליון דולר לעומת הפסד של 437 מיליון דולר בתקופה המקבילה. התזרים החופשי עמד על 515 מיליון דולר, והחוב הכולל ירד ל-16.8 מיליארד דולר - ירידה של מיליארד דולר מתחילת השנה, בעיקר הודות למחזור חוב בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ולפירעון אג"ח קיימות.

״ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו״

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבע ציין עם פרסום הדוחות: "מנועי הצמיחה החדשניים שלנו, אשר הניעו את הרבעון ה-11 ברציפות של צמיחה ברבעון השלישי, משקפים את תהליכי הצמיחה והחדשנות שלנו ואת עוצמת אסטרטגיית 'חוזרים לנתיב של צמיחה' המובלת על ידי חדשנות. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו - ובפרט המוצרים החדשניים - הניבו צמיחה של 33% בהכנסות במונחי מטבע מקומי, ובכך הם מדגישים את השפעתם על מטופלים ועל התוצאות העסקיות שלנו. אנו ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו, ומאמינים כי אנו על המסלול הנכון להשגת היעדים של 30% רווח תפעולי (במונחי Non-GAAP) וחיסכון של כ-700 מיליון דולר נטו להשקעה מחדש. כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

"כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.