מצב התחבורה הציבורית בישראל בכי רע. זה לא דבר חדש. מערך האוטובוסים והרכבות זקוק נואשות להזרמת כספים של עשרות מיליארדי שקלים על מנת להוביל תהליכי תכנון וייעול לצד סגירת פערים שנוצרו עשרות בשנים. כל אלו דברים תחת תחומם אחריותה של השרה מירי רגב לדאוג לתקציבים גדולים מול משרד האוצר, אולי אף בגיוסו של ראש הממשלה למשימה, כדי להמחיש את גודל השעה.

מן הצד השני, ולפני שמשפרים את התחבורה הציבורית, חלה חובה לא פחות חשובה לוודא שמצבה הנוכחי של התחבורה הציבורית לא נשחק. שחיקה מסוג זה יכולה להתבטא באמון המערך על ידי הנוסעים בין אם זה תדירות גבוהה על פני שעות נרחבות, מסלול יעיל, וידוא עמידתן של מפעילות האוטובוסים בלו"ז שקבע עבורן משרד התחבורה, הרחבה של נת"צים ומעל הכל אכיפת נסיעות בנתיבים אלו בידי משטרת התנועה על מנת להבטיח אטרקטיביות של הנסיעה השיתופית על פני זו הפרטית.

שרת התחבורה הצהירה כבר עם כניסתה לתפקיד בקול רעש גדול כי היא מתכוונת לבטל את הנת"צים כי "לא ייתכן שכולם יעמדו בפקק ויהיה נת"צ ריק". לאחר זמן מה חזרה בה רגב אך לא לפני שהורידה את מספר הנוסעים המינימלי בכלי רכב בנת"צ משלושה לשניים. נתונים מצביעים על כך שכמות האכיפה של משטרת התנועה בנת"צים - ובמיוחד בשעות העומס - ירדה משעותית עד כדי אי קיומה כלל.

אכיפה לפי מספר הנוסעים בכלי הרכב היא אמנם לא עניין פשוט המצריך ספירה של יושבי הרכב בין אם על ידי שוטר בשטח או בין אם על ידי אמצעים טכנולוגיים יעודיים. בעניין זה נחל משרד התחבורה כשלון כאשר פיילוט לבדיקת טכנולוגיה שכזו לא השיג את המטרה המבוקשת. משום כך, ועד שתימצא טכנולוגיה מתאימה, אכיפת המשטרה מחזיקה במובן מסוים את האמון בתחבורה הציבורית. נתונים שהגיעו למערכת ביזפורטל מצביעים כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה רשמה משטרת התנועה סדר גודל של כ-1,150 קנסות לנהגים שהשתמשו בנת"צים שלא על פי הוראות החוק.

• חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
• השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטענה לפיה אין כל "תמריץ" או סיבה לממשלה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית או לאכוף את השימוש לנוכח ההכנסות הגבוהות שהיא מייצרת מהתחבורה הפרטית, מוכרת זה שנים. עם זאת, המשך התעלמות וגרירת הרגליים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים - תחבורה, בטחון לאומי (בטחון פנים), אוצר וגם משרד רה"מ - יוצרת כאוס תחבורתי שעולה למשק בישראל מיליארדים רבים מדי שנה. משרדי הממשלה נוהגים להתפאר בקידום רשת הרכבות, הרכבות הקלות והמטרו בגוש דן (שתקוע כבר שנים בגלל משחקי אגו פוליטיים), אך שוכחים כי יש לספק פתרונות מיידים המוצעים ומונגשים לציבור על ידי מערכי האוטובוסים והנת"צים. בנסף לכך, הרשויות המקומיות יכולות לתרום בנדיבות למערכה כנגד מפרי הנת"צים על ידי כוח אדם רב שיש להן שיכול להצטרף למשימות האכיפה. בהקשר זה יש לציין את האינטרס של 

אבל מעל הכל, הצניחה באכיפה של משטרת ישראל בתחום התחבורה הציבורית היא תעודת עניות לתקווה שנוכל להתנייד כאן בקלות. המספרים מדברים על צניחה של למעלה מ-60% באכיפה בהשוואה לשנים עברו, במיוחד בתקופה זו שהביקוש עולה והפקקים מחמירים עם חזרת המשק לפעילות מלאה לאחר הקורונה. משרד התחבורה צריך להידרש לארגון מחדש של סדר העדיפויות שלו כי קידום פרויקטים של רכבות קלות ומטרו ינחל כישלון אם לצד זה לא יתבצע מהפך של ממש ביחס למערך האוטובוסים.