כך נרדם משרד התחבורה באכיפת הנת"צים ותוקע את כולנו בפקק - האם זה במכוון?
מצב התחבורה הציבורית בישראל בכי רע. זה לא דבר חדש. מערך האוטובוסים והרכבות זקוק נואשות להזרמת כספים של עשרות מיליארדי שקלים על מנת להוביל תהליכי תכנון וייעול לצד סגירת פערים שנוצרו עשרות בשנים. כל אלו דברים תחת תחומם אחריותה של השרה מירי רגב לדאוג לתקציבים גדולים מול משרד האוצר, אולי אף בגיוסו של ראש הממשלה למשימה, כדי להמחיש את גודל השעה.
מן הצד השני, ולפני שמשפרים את התחבורה הציבורית, חלה חובה לא פחות חשובה לוודא שמצבה הנוכחי של התחבורה הציבורית לא נשחק. שחיקה מסוג זה יכולה להתבטא באמון המערך על ידי הנוסעים בין אם זה תדירות גבוהה על פני שעות נרחבות, מסלול יעיל, וידוא עמידתן של מפעילות האוטובוסים בלו"ז שקבע עבורן משרד התחבורה, הרחבה של נת"צים ומעל הכל אכיפת נסיעות בנתיבים אלו בידי משטרת התנועה על מנת להבטיח אטרקטיביות של הנסיעה השיתופית על פני זו הפרטית.
שרת התחבורה הצהירה כבר עם כניסתה לתפקיד בקול רעש גדול כי היא מתכוונת לבטל את הנת"צים כי "לא ייתכן שכולם יעמדו בפקק ויהיה נת"צ ריק". לאחר זמן מה חזרה בה רגב אך לא לפני שהורידה את מספר הנוסעים המינימלי בכלי רכב בנת"צ משלושה לשניים. נתונים מצביעים על כך שכמות האכיפה של משטרת התנועה בנת"צים - ובמיוחד בשעות העומס - ירדה משעותית עד כדי אי קיומה כלל.
אכיפה לפי מספר הנוסעים בכלי הרכב היא אמנם לא עניין פשוט המצריך ספירה של יושבי הרכב בין אם על ידי שוטר בשטח או בין אם על ידי אמצעים טכנולוגיים יעודיים. בעניין זה נחל משרד התחבורה כשלון כאשר פיילוט לבדיקת טכנולוגיה שכזו לא השיג את המטרה המבוקשת. משום כך, ועד שתימצא טכנולוגיה מתאימה, אכיפת המשטרה מחזיקה במובן מסוים את האמון בתחבורה הציבורית. נתונים שהגיעו למערכת ביזפורטל מצביעים כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה רשמה משטרת התנועה סדר גודל של כ-1,150 קנסות לנהגים שהשתמשו בנת"צים שלא על פי הוראות החוק.
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה לפיה אין כל "תמריץ" או סיבה לממשלה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית או לאכוף את השימוש לנוכח ההכנסות הגבוהות שהיא מייצרת מהתחבורה הפרטית, מוכרת זה שנים. עם זאת, המשך התעלמות וגרירת הרגליים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים - תחבורה, בטחון לאומי (בטחון פנים), אוצר וגם משרד רה"מ - יוצרת כאוס תחבורתי שעולה למשק בישראל מיליארדים רבים מדי שנה. משרדי הממשלה נוהגים להתפאר בקידום רשת הרכבות, הרכבות הקלות והמטרו בגוש דן (שתקוע כבר שנים בגלל משחקי אגו פוליטיים), אך שוכחים כי יש לספק פתרונות מיידים המוצעים ומונגשים לציבור על ידי מערכי האוטובוסים והנת"צים. בנסף לכך, הרשויות המקומיות יכולות לתרום בנדיבות למערכה כנגד מפרי הנת"צים על ידי כוח אדם רב שיש להן שיכול להצטרף למשימות האכיפה. בהקשר זה יש לציין את האינטרס של
אבל מעל הכל, הצניחה באכיפה של משטרת ישראל בתחום התחבורה הציבורית היא תעודת עניות לתקווה שנוכל להתנייד כאן בקלות. המספרים מדברים על צניחה של למעלה מ-60% באכיפה בהשוואה לשנים עברו, במיוחד בתקופה זו שהביקוש עולה והפקקים מחמירים עם חזרת המשק לפעילות מלאה לאחר הקורונה. משרד התחבורה צריך להידרש לארגון מחדש של סדר העדיפויות שלו כי קידום פרויקטים של רכבות קלות ומטרו ינחל כישלון אם לצד זה לא יתבצע מהפך של ממש ביחס למערך האוטובוסים.
- 4.ברכה 09/04/2023 16:10הגב לתגובה זולתגמל נוסעים בתחבורה ציבורית . לתגמל נהגים שישביטו את רכבם הפרטי . להכריז על המטרו כפרוייקט לאומי הכי מועדף.ולהוציא אותו לפועל מיד למכרז בינלאומי מא' עד ת' .
- 3.נהג אומלל 09/04/2023 16:00הגב לתגובה זוסידרה של שרי תחבורה נפלים חסרי הבנה בתחבורה עשו את כל הטעויות וסיבכו את ישראל בנזק אדיר לדורות .
- 2.כל עוד מירי רקב במשרד אין תקוה לישראל (ל"ת)אישה בזויה והזויה 04/04/2023 17:00הגב לתגובה זו
- הדג מסריח מהראש 05/04/2023 04:49הגב לתגובה זובכל מה שהיא נוגעת - נופל .האינטרס האישי והטמטום זה מה שמניע אותה . האמצעי שמשמש אותה -חלוקת ג'ובים לפי קשרים . כישורים לא מעניינים .
- 1.מציאותי 04/04/2023 14:27הגב לתגובה זוותו לא. לא חגורות. לא קסדות . לא קצת יותר מהירות. רק לטפל ברמזור אדום. קיפוח נהגים אחרים. חניות שמקפחות הולכי רגל וזהו. כשנגמור עם זה ונהיה שוויץ. אולי נדבר על אכיפה של שאר הדברים הפחות נחוצים
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום.
ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.
מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.
את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.
תקופה ראשונה
תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.
- חשמל או פלאג אין - דילמת המורה לנהיגה
- משרד הביטחון אוסף את הרכבים הסיניים של הקצינים - בעקבות חשש מדליפת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
| שנה | כמות |
| 2011 | 5 |
| 2012 | 45 |
| 2013 | 60 |
| 2014 | 19 |
| 2015 | 0 |
| 2016 | 5 |
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל.
על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים".
המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים.
הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים".
בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.
