ענקית מוצרי החלב דנונה תשקיע 12.5 מיליון שקל בחברת הפודטק הישראלית וילק
חברת הפודטק הישראלית וילק וילק 2.55% (WILK) המפתחת רכיבי חלב פרה וחלב אם מתורבתים אשר מופקים מתאים, חתמה על הסכם במסגרתו Danone Manifesto Ventures Europe SAS ("DMV"), זרוע ההון סיכון של דנונה, תשקיע בחברה סכום כולל 2 מיליון דולר ובכך תוביל את סבב הגיוס. להשקעה זו מצטרפת טרה (החברה המרכזית למשקאות), שתשקיע בוילק זאת הפעם השנייה, לה החברה העניקה זכויות הפצה בלעדיות בישראל ובדרום אפריקה. לסבב יצטרפו חברת הפודטק הבינלאומית Steakholder Foods, ועוד שני משקיעים פרטיים נוספים. סה"כ ההשקעה עומד על סכום כולל של 3.5 מיליון דולר.
מדובר בהשקעה סגניפקנטית של ענקית החלב דנונה בחברה סטארט אפ ישראלית, ואשר במסגרתה שתי החברות מתכוונות לנהל תהליך משא ומתן שמטרתו מיסוד שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח והטמעת תחליף חלב אם שיכלול רכיבי חלב אם מתורבת בין אם באופן ישיר ובין אם בפורמולות החלב לתינוקות של דנונה. בתוך כך, גם חברת מוצרי החלב טרה מבית החברה המרכזית למשקאות, אשר כבר השקיעה ב-WILK בעבר, ממשיכה להשקעה שניה בחברה במטרה להמשיך ולפתח את קו מוצרי חלב הפרה המתורבת של החברה, וזאת על מנת להתקדם לקראת הטמעה של רכיבי חלב פרה במוצרי טרה.
משקיעה אסטרטגית נוספת בסבב הגיוס הנוכחי היא כאמור חברת הפודטק הבינלאומית Steakholder Foods המפתחת יכולות הדפסה של בשר מתורבת בטכנולוגיית הדפסה תלת מימדית ותשקיע 450,000 דולר במטרה למסד שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי עתידי, שצפוי לקדם את הטכנולוגיה והידע שצברה SH בתהליכים ביולוגיים והדפסות תלת מימדיות בתחום הביולוגי לקידום פיתוח רכיבי החלב של WILK באופן משמעותי. בתמורה להשקעה, תנפיק וילק למשקיעים כמות כוללת של 13.6 מיליון מניות רגילות במחיר של 91 אגורות למניה.
עוד במסגרת ההסכם ותנאי השקעת דנונה, הסכימו הצדדים כי עם השלמת העסקה וכל עוד תחזיק דנונה לפחות 2% מהון המניות של וילק, היא תהא זכאית למנות משקיף אחד מטעמה לישיבות הדירקטוריון של החברה. כמו כן, החברות תחלנה לבחון יחדיו את האפשרויות לשיתוף פעולה מסחרי, מתוך כוונה להיכנס להסכמים תפעוליים, אשר, בין היתר, עשויים לכלול הסכמים לפיתוח משותף ומענקים לפרויקטים ללא דילול באירופה ובארה"ב, וככל שאלו יצאו לפועל, תאפשר לדנונה לרכוש ראשוניות למוצרי וילק בעת חדירת מוצרים אלה לשוק.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תומר אייזן מנכ"ל Wilk: "אני מודה לחברת דנונה על הבעת האמון בחברתנו. מדובר בהשקעה משמעותית שואפים שתוביל לשיתוף פעולה אסטרטגי ראשון מסוגו בעולם אשר יביא בשורה למיליוני הורים שיוכלו להזין את ילדיהם בתחליף חלב שיהיה הכי קרוב לחלב אם. שיתוף הפעולה הוא WIN-WIN לשתי החברות ומהווה צעד ראשון לעבר השקעה רחבה יותר של דנונה בחברת וילק מתוך רצון של שני הצדדים לפיתוח ומחקר משותפים אשר יקרבו את העולם לעבר עתיד בו תחליפי חלב אם יהיו קרובים יותר למקור ויכללו רכיבי חלב אם מתורבת".
- 1.נראה הסכם מצויין. האם החברה לקראת מפנה חיובי? (ל"ת)אילתי 03/04/2023 15:14הגב לתגובה זו
- שמי 09/04/2023 09:36הגב לתגובה זוהשקעה סגניפקנטית
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
