חברת טכנולוגיית הבנייה Veev גייסה 400 מיליון דולר
Veev, חברת טכנולוגיית הבנייה, השלימה גיוס בהיקף של 400 מיליון דולר בסבב D. הסבב הנוכחי מעמיד את שווי החברה על כמעל מיליארד דולר, המעניק לה את מעמד היוניקורן.
Veev שהוקמה בשנת 2008 על ידי היזמים עמית הלר, עמי אברהמי ודפנה עקיבא, היא חברת טכנולוגית בנייה, הנותנת פתרון משלב התכנון ועד הביצוע, בשיטת בנייה חסכונית ויעילה המבוססת על בנייה מודולרית, וייצור בתים וחווית מגורים יוצאת דופן.
שיטת הבנייה של Veev מבוססת על ייצור קירות שלמים וסגורים במפעל, הכוללים את כל המערכות- אינסטלציה, חשמל ומערכות מכניות וטכנולוגיות נוספות. הקירות הסגורים, אשר נבדקו וקיבלו אישור כבר במפעל, מועברים לאתרי הבנייה ומורכבים בקלות, באמצעות מערכת ה- Plug & Play המתקדמת של Veev. לחברה משרדים בסן מטאו ובתל אביב והיא מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם 100 עובדים במרכז הפיתוח בישראל ובעקבות הגיוס הנוכחי החברה צפויה להכפיל את גודלה בשנה הקרובה.
הגיוס הנוכחי הובל ע״י קרן BOND, ובהשתתפות LenX, Zeev Ventures, Fifth Wall Climate Tech, ו- JLL Spark Global Ventures. הגיוס הנוכחי הוא תפנית משמעותית של החברה ויאפשר לחברה להרחיב את פעילותה, להרחיב את הבנייה בשווקים חדשים, להרחיב את מצבת העובדים במרכז הפיתוח הישראלי ב-100 עובדים נוספים, וכן להאיץ יוזמות מו"פ שיאפשרו את ייצור הבתים האיכותיים של Veev, באופן יותר יעיל, חסכוני ובר קיימא.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השיטות המסורתיות בעולם הבנייה הוכחו כי אינן מסוגלות לפתור את משבר הדיור הגלובלי. לפי הלשכה האמריקאית למפקד האוכלוסין, לארה"ב יש גירעון בהיצע של 7 מיליון יחידות דיור- עם גירעון של 3 מיליון יחידות בקליפורניה לבדה. חדשנות משמעותית, כמו זו של Veev, נחוצה בכל שלב בשרשרת תהליך הבנייה- מחומרים, דרך שיטות הבנייה ועד שותפויות.
לאחר בחינה מחדש של תהליך הבנייה, Veev יצרה תהליך מוצלח יותר מהמקובל בשוק המסורתי. ראשית, בניה באיכות גבוהה יותר ע״י שימוש ביסודות פלדה קלה (LGS) ועד לחיפויי מעטפת מ-HPS. שיפור במהירות הבניה, הגיעו לקצב גבוה פי 4 מהמקובל בבניה המסורתית, מה שמוריד משמעותית את עלויות הבניה. בנוסף, משתמשים Veev בחומרים בר-קיימא.
עמי אברהמי, מייסד שותף ו-Chief Product Officer בחברת Veev: ״מעמד היוניקורן מציב את Veev בשורה הראשונה בשוק טכנולוגיות הבניה העולמית. הסבב הנוכחי מגיע בסיומה של תקופת שיא של החברה, לאחר שהשלימה לאחרונה פיתוח פרויקט דיור חירום בן 78 יחידות דיור בסן חוזה, קליפורניה, שהושלם תוך 90 יום בלבד. Veev יצרה מחדש את כל תהליך בניית הבית על ידי חשיבת home-as-a-product, הבית כמוצר הצריכה האולטימטיבי. על ידי חשיבה מחדש על כל אלמנט של הבית, כולל עיצוב, חומרים והסביבה הבנויה, ושילוב מלא של תהליך הבנייה מתחילתו ועד סופו, הצלחנו לייצר בתים באיכות, מהירות, ערך וקיימות שלא נראתה בתעשייה - עד עכשיו".
- דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
- קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
