קמטק: בעקבות הקורונה הכנסות של 3 מיליון דולר נדחו לרבעון השני
חברת קמטק 13.31% הדואלית (סימול: CAMT) הודיעה היום כי, הנהלת החברה החליטה לפרסם עדכון עסקי על רקע מגפת וירוס הקורונה. לפיה, החברה לא תכיר ב-3 מיליון דולר בהכנסות ברבעון הראשון כתוצאה מעיכוב בהשלמת ההתקנות. על פי הודעת החברה, סך המשלוחים למכונות אשר נשלחו מישראל ללקוחות ברבעון הראשון של 2020 הסתכם בכ-33 מיליון דולר, בהתאם לתחזית החברה לרבעון. עם זאת, ההכנסות מהזמנות אלו צפויות להסתכם בכ-30 מיליון דולר בלבד. בחברה מציינים כי למרות העמידה ביעד המשלוחים, וירוס הקורונה גרם לעיכובים בהשלמת ההתקנות ומאחר והחברה מכירה בהכנסות רק לאחר ההתקנה, מספר מכונות אשר סופקו והתקנתן לא הושלמה ברבעון הראשון השפיעו על ההכרה בהכנסות, אשר ככל הנראה יוכרו ברבעון השני. לדברי החברה, היו מספר סיבות בגינן לא יכלו להשלים את התקנת המכונות באתרי הלקוחות ביניהן ירידה משמעותית במספר הטיסות הזמינות, דרישה של חלק מהלקוחות כי המהנדסים שלנו יישארו בבידוד מספר ימים לפני שנכנסו למתקנים שלהם לביצוע ההתקנה, וכן הגבלות אחרות אשר הוטלו מצד מדינות ואזורים שונים. באשר לרבעון השני, אתמול דיווחה החברה כי, קיבלה הזמנה של 8 מיליון דולר, שתסופק במהלך הרבעון השני והשלישי. לדבריהם, ההזמנות שקיבלה ליישומים שונים וכן הביקוש מצד לקוחותיה מייצגים רבעון שני חזק, אשר הינו במסגרת גבולות היכולת והביצועים שלהם. עם זאת, קשה לחזות את ההיקף הכולל של משבר הקורונה ואת השפעתו על יכולת החברה לבנות, לשלוח ולהתקין מכונות במהלך הרבעון השני. רפי עמית, מנכ"ל קמטק: "אנו שמחים לדווח כי למיטב ידיעתנו, כל עובדי החברה ברחבי העולם בריאים, ולקוחותינו באסיה נמצאים בהליך חזרה לשגרת עבודה. הם לא דחו הזמנות ואף דוחקים בנו להקדים הזמנות קיימות שלהם. בישראל, אנו מוגדרים כעת כמפעל חיוני, עובדה המאפשרת לנו להמשיך בפעילותינו בכדי להבטיח המשכיות עסקית. בעת זו, אנו נוקטים בכל אמצעי הזהירות בכדי להגן ולהבטיח את בטיחות ובריאות עובדינו. נכון להיום, הצלחנו לנהל את שרשרת האספקה שלנו בצורה טובה. אני מאחל לכל הסובלים מוירוס הקורונה ברחבי העולם החלמה מהירה ומקווה כי מציאות זו תישאר בקרוב מאחורינו." רבעון טוב ביחס לצפי, אבל מזהירה מפני השפעות הקורונה לפני כחודשיים דיווחה החברה על תוצאות הרבעון הרביעי של 2019, החברה עקפה במעט את צפי האנליסטים, אך הזהירה כי הקורונה עשויה לפגוע בתוצאות הרבעון הראשון. בנוסף, החברה דיווחה על ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית. הכנסות הרבעון הרביעי של 2019 הסתכמו ב-33.2 מיליון דולר, בדומה להכנסות הרבעון הרביעי של 2018. צפי האנליסטים היה להכנסות של 32.5 מיליון דולר. הרווח הנקי על בסיס non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי של 2019 ב-5.4 מיליון דולר או 14 סנט למניה, בהשוואה ל-6.4 מיליון דולר או 17 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה לרווח של 13 סנט למניה. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-4.6 מיליון דולר או 12 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 5.8 מיליון דולר או 16 סנט למניה ברבעון המקביל.
- 1.עאלק "נדחו".. = התבטלו. (ל"ת)ג'ינג'י 10/04/2020 16:01הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?